מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

אי הרשעה בתגרה מטעמי הגנה מן הצדק

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

כן נדחתה טענת בא-כוח המערער 2 כי הפעולות המיוחסות למערערים עולות, לכל היותר, כדי עבירת תיגרה, הקבועה בסעיף 191 לחוק העונשין, וכן טענת המערערים להגנה מן הצדק מחמת אכיפה בררנית.
שלישית, לגישת המערער 1 חלה עליו בנסיבות "הגנה מן הצדק", שכן המשיבה נקטה, לטענתו, במדיניות מפלה: המערערים, שהגיבו לתקיפה מוקדמת – הורשעו, בעוד שלגבי המתלוננים, שפתחו בהתקפה האלימה – כלל לא ננקטו הליכי חקירה ואכיפה כלשהם.
לבסוף, ב"כ המערער 2 מוסיף וטוען כי היותו של המערער 2 קטין (בן כ-16) בעת ביצוע המעשים בגינם הורשע, העובדה כי מדובר בעבירה הראשונה והיחידה שביצע וכן המלצת שירות המבחן בעיניינו, המתחשבת בשינויים שחלו בנתיים במצבו המשפחתי ובחייו – ראוי שיובילו לאי הרשעה, וחלף ההרשעה – יש לקבוע עונש של ביצוע שירות לציבור.
לא מצאתי אפוא בטענות המערערים מסד מספק להפקעה של חזקת התקינות העומדת למישטרה בהקשר זה. בנוסף, לא נעלמו מעיניי ההבדלים בין חומרת פציעות המערערים וחבריהם לבין חומרת פציעות המתלוננים שנגרמו עקב הקטטה.
...
יוצא אפוא כי סעיף 34י דורש כי התנהגות פסולה של העושה תגרום לתקיפה שלא כדין שהיא אחת מדרישות הסייג.
יתר על כן, מהותו של "אי ניקיון הכפיים" המיוחס למערערים מביא לגישתי לאותה מסקנה.
סוף דבר, אני מצטרף לתוצאה המוצעת בידי חברי המשנה לנשיאה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

עבירה של תיגרה היא מסוג העבירות בהן ניתן לוותר על הרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים, וזאת משום הפגיעה הנמוכה יחסית בערכים החברתיים (ראו, למשל: ת"פ (ק"ג) 23308-06-18 מדינת ישראל נ' מלסה (24.10.19); ת"פ (ק"ג) 4768-01-19 מדינת ישראל נ' פלוני (10.7.19); ת"פ (אי') 20557-04-18 מדינת ישראל נ' פלוני (19.6.19); ת"פ 9805-08-16 מדינת ישראל נ' פלוני (25.3.19)).
מכאן, שנוכח מהותה של העבירה וסיום ההליכים בעיניינו של נאשם 2 בהסדר מותנה, נסיבותיו האישיות של הנאשם וסכוי בלתי מבוטל לפגיעה קונקרטית במקום עבודתו – גם אם לא ודאית - מתקיימות נסיבות חריגות לסיים ההליך ללא הרשעתו של הנאשם מטעמים של הגנה מן הצדק.
...
מהטעמים המפורטים להלן, לא מצאתי מקום לביטול כתב האישום, אלא להורות על סעד מידתי יותר של סיום התיק בעניינו של נאשם 1 באי הרשעה.
כך למשל, נאשם 2 הוא שלא נעתר לבקשת נאשם 1 לחדול מלנסר פלטות מעץ ביום שבת בצהריים.
לפיכך, אני קובעת כי הנאשם ביצע עבירה של תגרה, כמיוחס בכתב האישום, אולם ההליך יסתיים ללא הרשעתו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

משכך, ניתנה לנאשם ההזדמנות הסבירה להיתגונן אף מפני העבירה של תיגרה, והוכשרה הדרך להרשעתו בה. לאור מכלול הראיות ולאור מסקנותיי עד כה, אני סבורה כי המקרה דנן, הוא אחד מן המקרים שבהם יש לפנות אל מהותו של הארוע, ולהרשיע את הנאשם בעבירה של תיגרה, חלף העבירה שבכתב האישום, כך שיינתן ביטוי למעורבות ההדדית של הצדדים לתקיפה.
אכיפה בררנית ב"כ הנאשם טען כי ככל שימצא בית המשפט שיש להסתפק בעבירה של תיגרה, יהא מקום להורות על ביטול האישום, בשל הגנה מן הצדק, נוכח העובדה שלא הוגש כתב אישום זהה נגד המתלונן.
...
אין בידי לקבל טענה זו. אין זה המקום להאריך בעניין הכללים הנוגעים להגנה מן הצדק, שכן כבר נשפכו נהרות של דיו בעניין זה, ודי אם אפנה לע"פ 4855/02 מד"י נ' בורוביץ (31.3.05), ולהתפתחות הפסיקה מאז עד עתה.
בענייננו, לא שוכנעתי כלל כי נגרמה פגיעה בנאשם כתוצאה מניהול ההליך, למרות אי הגשת כתב אישום נגד המתלונן, שכן יש להבחין ביניהם הבחנה משמעותית, ואבהיר.
סוף דבר אני מרשיעה את הנאשם בעבירה של תגרה, לפי סעיף 191 לחוק העונשין.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זכוי נאשם 2 מעבירת קטטה בשל הגנה מן הצדק והשפעתם של מחדלי חקירה אשוב עתה לחלקו הראשון של הארוע ולעובדות בהן הודה נאשם 2 היינו חילופי דחיפות הדדיות עם המתלונן.
יש סימטריה מלאה בין המעשים ובין התוצאות של השניים ובכל זאת מבקשת המאשימה הרשעתו של נאשם 2 למרות שבאותה תיגרה ובאותה מידה הישתתף גם המתלונן.
...
כאשר לכל היותר היה נאשם 2 מורשע בעבירה של קטטה, אפשרות הקלה בעונש אינה בעלת תוכן של ממש.
סוף דבר אני נותנת אמון בעדותו של המתלונן במובן זה שהיה אירוע אלים כלשהו כלפיו שבו התאספו סביבו מספר אנשים וחלקם אף היכו אותו.
סוף דבר וכפי שנאמר בפתיח, אני מזכה את הנאשמים מן המיוחס להם בכתב האישום.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הסוכן, אלעד שטרית, הוא עבריין בעל שתי הרשעות קודמות בעבירות תיגרה והחזקת סכין, וכפי שעולה מתוך ת/10 ו-נ/1 ביצע בעבר גם מספר לא מבוטל של עבירות סחר בסמים בגינן הוא לא הועמד לדין, כחלק מהסכם הפעלתו.
עם זאת, העובדה כי דוד צבי לא הועמד לדין על מעשיו אלה, אינה מקימה הגנה מן הצדק המצדיקה את ביטול כתב האישום, בפרט על רקע העובדה, כי במסגרת אותה הפעלה של הסוכן דוד צבי הועמד לדין בגין שלוש עבירות של סחר בסמים מסוג קוקאין וקנאבוס בכמויות לא מבוטלות, ונידון לעונש מאסר בן שמונה- עשר חודשים.
...
ביחס למבחן הסובייקטיבי יש לומר כי תמליל השיחות שהוקלטו בת/3 בין הנאשם לסוכן, מלמד כי הנאשם נעתר עד מהרה לבקשת הסוכן למכור לו סמים, ועיקר הדין ודברים שהתנהל ביניהם עסק בשאלת המחיר.
המסקנה היחידה האפשרית היא כי הסוכן וגם המפעיל טעו בחישוב הסכום שיש לשלם לנאשם, והמפעיל צייד את הסוכן בסכום עודף של 200 ₪.
לנוכח האמור לעיל, אני מרשיעה את הנאשם בעבירת סחר בסמים המיוחסת לו בכתב האישום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו