אי הרשעה בעבירות זיוף מסמכים

משפנו ב"כ העותר למשרד הבטחון ביום 12/9/21 לפעול לאישור הכניסה של העותר לתע"א, השיבה להם ביום 6/10/21 עו"ד דניאלה המר ממשרד הבטחון שהעותר לא גילה בשלב המכרזי שהורשע בפלילים בעבירות זיוף מיסמך ושימוש במסמך מזוייף בשל אירועים שהתרחשו בעת שעבד בתע"א עליה הוא אמור לפקח במסגרת המיכרז ,כאשר תע"א לא מוכנה לאפשר לו כניסה לחצריה ולא לרשת המיחשוב שלה .

...

אמנם, לא ניתן לפי חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, תשמ"א-1981 להביא בחשבון מידע על הרשעה שהתיישנה ואין חובה לגלותה, ולא ניתן לעשות שימוש בהרשעה שהתיישנה, אך ברי כי לנסיבות שבעקבותיהן פוטר העותר יש השלכה על היחסים בינו לבין תע"א ועל יחסי האמון ושיתוף הפעולה ההדוק הנדרש במכרז ומן הראוי לטעמי היה על העותר לגלות מידע זה למשרד הביטחון ,כפי שהעותר עצמו סבר שיש לעשות כן בזמן אמת כעולה מהתנהלותו וטענותיו במסגרת העתירה שתוארו על ידי בהרחבה קודם לכן וכפי שהיה עליו להצהיר שאין מניעה לקיום התחייבויותיו בהתאם להתחייבותו בהתאם לנספח 140 לבל"מ. בכל מקרה וגם ללא קשר להתנהלות העותר וגם אם לא היה צריך לגלות מידע זה, מדובר כאמור בהתקשרות חוזית שעל פי תנאי המכרז ניתן להפסיקה בכל עת לפי שיקול דעתו של משרד הביטחון ובמקרה זה, לאור הנסיבות, אני סבור שנעשה שימוש ראוי וסביר בסמכות זו לביטול ההתקשרות ,שימוש שנעשה לאחר בחינה ובירור עמדת הגורמים המקצועיים והמשפטיים הרלוונטיים, ניסיון לאפשר לעותר להיכנס לחצרי תע"א שלא צלח ובחינת החלופות והפתרונות האפשריים שלא היו מספיק טובים להבטחת מילוי התפקיד ברמה המקצועית המיטבית הנדרשת והמצופה בהתחשב בחשיבות ורגשיות הפרוייקט והשירותים הנדרשים.

משרד הביטחון , שלא ידע על הנסיבות שבגינן פוטר העותר מתע"א בחר בעותר כזוכה, ניסה להתקשר עמו בהזמנה (בכפוף למימוש ההזמנה כשיהיה רישיון טיס למטוס) ניסה להכשיר את ההתקשרות ולמצוא פתרונות חלופיים עקב התנגדות תע"א , שמע את עמדת הגורמים המקצועיים של חיל האוויר ומשרד ראש הממשלה שהציפו את הבעייתיות בהתקשרות במצב הקיים והתנגדותם המקצועית לכך והגיע למסקנה סבירה וראויה שבנסיבות אלו אינו יכול לקיים את ההתקשרות ולכן ביטלה מכוח הכלים שניתנו לו במסגרת תנאי המכרז וההתקשרות ואם צריך לחשוב על סיטואציה המתאימה לשימוש בכלי הביטול הנ"ל נראה שזוהי הסיטואציה הנוכחית ומדובר בהחלטה ראויה וסבירה.

התוצאה : לאור כל האמור אני דוחה את העתירה ומחייב את העותר לשלם לכל אחת מהמשיבות הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪.

עמדת המנהל מיוחד; לטענת המנהל המיוחד אין ליתן הפטר בעיניינו של החייב, אלא יש לבטל את הליכי הפש"ר. טרם הדיון האחרון בעיניינו של החייב, למד המנהל המיוחד מספר נתונים שיש בהם, כאמור, להביא לביטולו של ההליך בעיניינו של החייב: ביום 19.2.2004 הושת על החייב תשלום קנס בסך של 3,000 ₪ במסגרת הרשעתו בעבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במירמה בהתאם לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

...

אני סבורה כי זהו המקרה הקיצוני שבו חובת תום הלב מחייבת הוצאת החייב מההליך לנוכח התנהלותו במשך כל השנים וחוסר תום ליבו.

סבורני כי עסקינן בחייב קר ומנוכר הן לנושיו, הן לקורבנות העבירות שביצע, ושבגינן ישב בבית האסורים, כאשר חלק מהעבירות נוגעות לחובות מושא ההליך, הן לילדיו אותם לא טרח לזון כל אותה תקופה, הן למוסד לביטוח לאומי, והן המהירות שבה פנה מיד עם הגיעו לישראל להליכי הפש"ר מתוך חישוב תועלתני קר ומחושב.

לאור האמור, אני מורה על ביטול ההליך.

שם נקבע כי המנעות מהרשעה תהיה מוצדקת רק בהתקיים שני תנאים מצטברים - על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה.

ע"פ (מרכז) 6785-04-10 אליהו קצירי נגד מדינת ישראל (02.06.10), המערער הודה והורשע בעבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף וניסיון לקבלת דבר במירמה, בכך שזייף את חתימתה של אישתו על 14 שיקים בסך 16,000 ₪ כל אחד, להשבת חובותיו.

...

לאור הפרוגנוזה החיובית של שרות המבחן, היעדר עבר פלילי, קבלת האחריות על ידו ונתוניו החיוביים במהותם של הנאשם, ולאחר שקבעתי כי הרשעתו של הנאשם נותרת על כנה, החלטתי לאמץ את המלצת שרות המבחן ולגזור את עונשו ללא רכיב של מאסר בפועל, תוך סטייה ממתחם העונש.

מדובר בענישה מקילה ביותר, ולכן החלטתי להחמיר עם הנאשם שרכיב הפיצוי, על אף ההסכמה לגבי עניין זה בין הצדדים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן: חמישה חודשי מאסר על תנאי, ואולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור במהלך תקופה של שלוש שנים מהיום על כל אחת מהעבירות בהן הורשע.

שני המבחנים לשקילת אפשרות של סיום ההליך באי הרשעה הם מצטברים, ועל כן, די היה בקביעה זו על מנת לדחות את הבקשה לסיום ההליך בדרך זו. יחד עם זאת, באשר למבחן השני, שעניינו נזק קונקריטי לנאשם - המבחן השני עניינו בפגיעה עכשוית, ממשית וקונקרטית בעתידו של הנאשם ובשיקומו הלכה זו חוזרת ונשנית בפסקי הדין של ביהמ"ש העליון (ראו למשל: רע"פ 54/15 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] (ניתן ביום 26.1.15); רע"פ 1439/13 קשת נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] (ניתן ביום 4.3.13); רע"פ 8627/12 הנסב נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] (ניתן ביום 31.12.12)).

בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן, מובילה למסקנה כי נגרמה פגיעה בערך המוגן ופוטנציאל הנזק לפגיעה משמעותית הנו רב. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים החל ממאסר על תנאי וכלה בעבודות שירות כמפורט להלן: ברע"פ 7912/13 חליפה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (ניתן ביום 27.1.14 - נדחתה בקשת רשות ערעור פלילי של נאשם, אשר הורשע בעבירות של שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במירמה וזיוף, קשירת קשר לעוון וסיוע להתחזות לאחר, נדון ל- 9 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

...

טיעוני ההגנה לטענת ב"כ הנאשם, העובדה כי המאשימה עותרת לענישה ברף הנמוך של המתחם, יש בה כדי להצביע על כך כי עסקינן במקרה ייחודי וחריג, שיש בו כדי להיעתר לעתירת הנאשם שלא להרשיעו.

נוכח קביעותיי דלעיל ועל פי הודאת הנאשם, הוא מורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז 1977 וכן בעבירה של זיוף מסמך, עבירה לפי סעיף 418 לחוק העונשין.

בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן, מובילה למסקנה כי נגרמה פגיעה בערך המוגן ופוטנציאל הנזק לפגיעה משמעותית הינו רב. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים החל ממאסר על תנאי וכלה בעבודות שירות כמפורט להלן: ברע"פ 7912/13 חליפה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (ניתן ביום 27.1.14 - נדחתה בקשת רשות ערעור פלילי של נאשם, אשר הורשע בעבירות של שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה וזיוף, קשירת קשר לעוון וסיוע להתחזות לאחר, נדון ל- 9 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

סוף דבר אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: עונש מאסר מותנה בן 6 חודשים, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום, אחת מהעבירות בהן הורשע.

הממונה סבור כי שתוף הפעולה החלקי של היחיד בשילוב קביעותיו החמורות של בית המשפט המחוזי בעיניינו בפסק דינו בתיק מספר פש"ר 67391-03-17 מיום 25.7.2018, העובדה שלא מיצה את זכותו לקבלת חלקו היחסי בירושת אביו המנוח, ובמיוחד בדירה שבה הנו מתגורר ביחד עם אמו וכן גם העובדה שחלקם הארי של חובות היחיד הנם כלפי רשויות המס והמרכז לגביית קנסות (94% מהחובות) לאחר שהורשע בבצוע עבירות פליליות בתחום המע"מ בשנות התשעים, ולאחר שהורשע בעבירות של וזיוף מסמכים בשנת 2008 מצדיקים בנסיבות העניין את ביטול ההליך דנן.

...

מנגד לכל אלה, לא ניתן להתעלם משאלת הנכות, אולם סבורני כי לא ניתן להתעלם מהנסיבות שלפיהן כמעט כל החובות נצברו בדרך של תרמית, ולעסוק אך ורק בשאלות של יכולת התשלום וההתקיימות מקצבאות; הלכת לשצ'נקו (רע"א 6353/19) עוסקת ביחיד אשר איתרע מזלו ונסיבות חייו הובילו אותו לחוסר יכולת לעמוד בהתחייבויותיו, ואינה מכוונת ליחיד אשר צבר את רוב רובו של החוב עמו הוא מתמודד, דרך עבירות פליליות, ובמקרים מסוג אלה, האינטרס הציבורי גובר על האינטרס השיקומי של היחיד.

סוף דבר : לאור נסיבות צבירת החובות, ומשהחייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבכותו הייתה בתום לב, הנני מורה על דחיית הבקשה למתן צו שיקום כלכלי וביטול צו פתיחת ההליכים .