מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי הרשעה בסחיטה באיומים

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2014 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

(ראו עוד לענין זה, אי הרשעה בעבירה של מעשה מגונה בפומבי, ע"פ (חיפה) 34307-12-10, ליאור בן אברהם סובוטניק נ' מדינת ישראל, (7.4.2011); אי הרשעה בעבירת סחיטה באיומים, ת"פ (מחוזי ב"ש) 8043/08 מדינת ישראל נ' פיוטר קריפיצר, (5.2.2009); אי הרשעה בעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ת"פ (מחוזי ב"ש) 8334/07 מדינת ישראל נ' מיגירוב יעקב, (19.5.2008)).
...
נושא של"צ לצד אי הרשעה, מוסדר בהוראות סעיף 71א (ב) לחוק העונשין, וקובע כדלקמן: "71א.(ב) מצא בית המשפט שנאשם ביצע עבירה, רשאי הוא לתת צו שירות גם ללא הרשעה, בנוסף למבחן או בלעדיו, ומשעשה כן יהיה דינו של צו השירות, לענין סעיף 9 לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט–1969, כדין צו מבחן". בהמשך, קבע המחוקק כי אם לא מילא הנאשם אחר צו השרות, רשאי בית המשפט, בשלב זה, להרשיעו ולגזור את עונשו: "71ד. הוכח להנחת דעתו של בית המשפט שנתן את צו השירות שהנידון לא מילא אחר צו השירות, רשאי הוא –
המסקנה העולה מהאמור, היא שהחלטה בדבר אי הרשעה, מהווה שלב הקודם להפעלת שיקול הדעת השיפוטי באשר לענישה.
סוף דבר אני מורה על ביטול הרשעת הנאשם, ועל סיום ההליך ללא הרשעה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

על אף שלא יוחסה לנאשם עבירה נוספת בעיניין זה (ובזהירות המתבקשת אציין שדומה שעובדות כתב האישום יכולות היו לבסס עבירה של סחיטה באיומים), יש להביא בחשבון לצורך בחינת שאלת ההרשעה את נסיבות ביצוע העבירה.
הנאשם לא הוכיח פגיעה קונקרטית שתיגרם לו בעטיה של הרשעה ואין די בטענה בעלמא כי "אמרו שאם תהיה לי הרשעה או תיק פלילי לא ישאירו אותי". מדובר בטיעון ספקולאטיבי ובכל מקרה לא שוכנעתי כי אף אם הרשעת הנאשם תמנע ממנו להמשיך ולעבוד בחברה בה הוא עובד כיום, אזי מדובר בפגיעה חמורה וממשית המצדיקה, על רקע חומרת המעשים, המנעות מהרשעה.
...
סבור אני שמדובר בהערכה מחמירה של העונש הראוי מטעם שירות המבחן, באופן שאינו מצביע על המלצה שלילית אלא על החמרה מעבר לנדרש.
סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר על תנאי למשך 3 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך שנתיים את העבירה בה הורשע.
אני מחייב את הנאשם לבצע 120 שעות של"צ בהתאם לתוכנית שיגיש שירות המבחן בתוך 30 יום.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בדחיית הבקשה נקבע: "... חמורה בעיני הקלות הבלתי - נסבלת בה מתבצעות עבירות חמורות מעין אלה שכמותן מוזכרות במקרה זה, לאור יום וללא כל מורא מהחוק... החמרת הענישה בעבירות שכאלה במידה מהותית מתבקשת מן המציאות וטוב עשה בית המשפט המחוזי בתקנו את גזר הדין של בית משפט השלום". ת"פ 34639-06-20 מדינת ישראל נ' אבו שנדי ואח' - הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בסחיטה באיומים והפרעה לשוטר בכך שהגיעו יחד לאתר בנייה שם דרש נאשם 1 מאחד מפועלי הבניין לשלם לו כסף בעבור שמירה על המקום ונאשם 2 החזיק במוט ברזל ואיים על המתלונן.
הנאשמים, ללא הרשעות קודמות, נדונו ל 12 ו-11 חודשי מאסר בפועל, בהתאמה וענישה נלווית.
...
נוכח כל האמור, המאשימה עתרה למתחם עונש של 30-50 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית של מאסר מותנה ופיצוי משמעותי לנפגע העבירה.
נוכח כל האמור לעיל, עתרה המאשימה להטיל על הנאשמים עונשים במרכז מתחם הענישה, הפעלת המאסרים המותנים במצטבר והטלת פיצוי למתלונן בסך 15,000 ₪ על כל אחד מהם, בצד מאסר מותנה משמעותי.
" בנסיבות אלה, טענות ההגנה החורגות מעובדות כתב האישום ומרוחו, בפרט לעניין קיומה של אשמה במעשי המתלונן או באי פנייתו למשטרה, נדחות בזאת.
לאחר עיון בטיב המעשים בגינם הוטל התנאי, אין כל הצדקה לחפיפה של התנאי לעונש אשר יוטל בתיק זה. סוף דבר: לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל, אני מטילה על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1: 32 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה על פי רישומי שב"ס. אני מורה על הפעלת המאסרים המותנים שהוטלו על הנאשם בת"פ 38105-11-18, האחד בין 12 חודשים והשני בן 6 חודשים, בחופף זה לזה ובמצטבר לעונש אשר הוטל עליו בתיק זה. בסך הכל ירצה הנאשם 44 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

המערער הורשע כאמור בעבירת סחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין, הקובע בזו הלשון: "המאיים על אדם בכתב, בעל-פה או בהתנהגות...". נוסחו של סעיף זה כולל תיקון לחוק משנת 1980 (חוק העונשין (תיקון מספר 12), התש"ם-1980), אשר הוסיף לעבירת הסחיטה באיומים בכתב ובעל-פה עבירה של סחיטה באיומים על-ידי היתנהגות.
...
כך גם נוכחותם של אנשים מסויימים בנסיבות מסויימות, יכולה להוות את רכיב האיום, כאשר המסקנה לעניין זה תתקבל לאחר בחינת מכלול הנסיבות הרלבנטיות ולאחר בחינת הקשרם של דברים (ע"פ 6368/09 זקן נ' מדינת ישראל, פסקה 7 לפסק דינו של חברי השופט נ' הנדל (12.7.2010)).
לשון אחר: המערער מבקש לנתק את ה'אירוח' מן ההקשר, אך אינני מקבל טענה זו. הסבריו של המערער להישארותו במקום לאחר פיטוריו נדחו על-ידי בית משפט קמא, והמערער אינו משיג על קביעה זו בערעורו.
כאמור, אינני מקבל את טענת המערער כי לא הוכח כי נוכחות הבחורים במקום עלתה לכדי הפגנת כוח מאיימת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו