מבקשת האישור עולה, כי המשיבה היא חברה פרטית שמנהלת ומפעילה רשת חנויות ביגוד ואופנה לכל המשפחה בשם Bגוד.
בנוסף טען ב"כ המשיבה, כי המבקש ובא כוחו הציגו בפני בית המשפט עובדות שאינן נכונות, לרבות העובדה, כי שוברי הזיכוי הונפקו על גבי נייר דוהה, והטענה, כי המבקש בירר את עניין תוקף השובר עם הקופאית במקום, שעה שהתברר, כי טענות אלה אינן נכונות.
עוד התברר, כי בפועל אין הגבלת תוקף לשוברי הזיכוי והמתנה ברשת של המשיבה וכי לאחר הגשת בקשת האישור פעלה המשיבה מידית להבהיר את הדבר באמצעות הוספת כיתוב על גבי שוברי הזיכוי והמתנה של המשיבה לפיו שוברים אלה אינם מוגבלים בזמן וכן נתלה שלט בולט ליד הקופות בכל אחת מחנויות הרשת המבהיר, כי שוברי הזיכוי ושוברי המתנה של הרשת תקפים ללא הגבלת זמן וניתן לממשם בכל עת וזאת אף שתיקון מס' 32 לחוק הגנת הצרכן אינו מחייב זאת.
עובדות אלה, בצרוף היתנהלות המבקש אשר נימנע מלפרוס במסגרת התובענה ובקשת האישור את כלל התשתית העובדתית הרלוואנטית לעניינינו, לרבות, מהו סוג המוצר שרכש מסניף המשיבה; מאיזה סניף נרכש המוצר; מדוע החזיר את המוצר; אי הבאת ראיה המעידה על כך שהמבקש הוא זה שקבל את שובר הזיכוי; העידר פירוט השיחה שהתקיימה לכאורה עם הקופאית בסניף המשיבה; אי הוכחת הנזק שניגרם למבקש בשל קבלת שובר זכוי ללא הגבלת תוקף; תצהיר הקופאית אשר הכחישה את טענת המבקש בדבר החזרת המוצר על ידו ואת הטענה כי היא מסרה למבקש, שתוקף שוברי הזיכוי הם עד 12 חודשים, מעלים תהיות בדבר קיומה של עילת תביעה אישית של המבקש, בדבר סיכוי סביר להכרעה בבקשה לטובת חברי הקבוצה.
...
"
במקרה הנדון, לאור תמונת המצב שנתגלתה בעקבות הגשת תגובת המשיבה לבקשת האישור ובמהלך הדיון שהתקיים בבקשה, סבורני, כי זהו אחד המקרים שמצדיקים הטלת הוצאות על המבקש, וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן.
אשר על כן, אני מורה על מחיקת בקשת האישור ועל דחיית תביעתו האישית של המבקש.
עם זאת, לאור התנהלות המבקש ובא כוחו שעלתה כדי חוסר תום לב בשימוש בכלי התובענות הייצוגיות, הגעתי, אפוא, למסקנה, כי לא ניתן לסיים את ההליך ללא צו להוצאות.
