אי הפרשת רכיבים פנסיוניים דיני עבודה

לא הוגשה לנו ראייה אחת שתוכיח הנטען ולא שוכנענו כי יש מקום להכיר בדניה כ"מעסיקה", "מעסיקה במשותף" עם מוטיב, או כי יש בפנינו נסיבה כלשהיא (או עילה שבדין) שתצדיק יישום "המדיניות המשפטית והגשמת תכלית דיני העבודה" [כנטען ע"י התובע, כולל בהפניותיו לפסיקה (דנג"צ סרוסי; אסנת דפנה לוין; דברת שוואב; דינה חזין)].

הפרשות והפסקת עבודה משמקובלים עלינו תלושי השכר של התובע ומשלא הוכח כי סוכם על 35 ₪ נטו שכר יסוד לשעה ומששולמו לתובע הפרשות לפ"פ ולפנסיה במהלך העבודה, חודש בחודשו ומשברי כי לא יכול היה המעסיק לפתוח קרן לתובע (עו"ז) – לא מצאנו פגם בתשלומים השוטפים לרכיבים אלה, שביצעה מוטיב בכל תלוש לתובע.

...

באשר לחופשה – משלא נסתרה גרסת מוטיב בנדון ומששוכנענו כי אכן יצא ליום חופשה מדי חודש, תוך תשלום בתלוש ליום חופשה – נדחית התביעה ברכיב זה. טענת קיזוז טוענת מוטיב לקיזוז בגין אי מתן הודעה מוקדמת ובגין תשלום חגים ביתר: באשר להודעה מוקדמת – חרף הנטען בפנינו ואף ששוכנענו כי התובע התפטר מיוזמתו, לא הוכח כי מוטיב ניסתה להניא אותו מהחלטתו / לחפשו ולהזמינו לשוב לעבודה, או מתי ומי כך ניסה.

בנסיבות אלה ובשים לב לתקופת העבודה – לא מצאנו להעתר לטענת הקיזוז בהקשר זה, טענה שעלתה רק בהליך (ולא טרם לו).

סיכום התובע ישלם לדניה הסכום שנקבע.

עוד טען בכתב התביעה להטלת אחריות על הערייה מכוח סעיפים 26 ו - 28 לחוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2012 (להלן – חוק הגברת האכיפה או החוק).

באשר לרכיב "אי הפרשות" בדומה ל-2 התובעים לעיל, אני מחיל הדין וההלכה הפסוקה ומחשב זכאות התובע לפי הנוסחה הבאה: 4,650 X 6% X 12 = 3,348 ₪.

כעת למען הנוחות נסכם את הנתונים בטבלה הבאה: רכיב תביעת החוב סכום התביעה פסק הדין הודעה מוקדמת 4,650 ₪ 4,650 ₪ - דמי חגים 1,840 ₪ 4,994 ₪ - פדיון חופשה 6,624 ₪ 8,667 ₪ 7,533 ₪ דמי הבראה 4,536 ₪ 4,862 ₪ 4,862 ₪ ביגוד 600 ₪ - - פצויי פיטורים 15,500 ₪ 15,500 ₪ - שעות נוספות כולל שבת מועבר להכרעת בית הדין 60,025 ₪ 16,149 ₪ הפקדות לגמל ופנסיה 3,348 ₪ - מוגבל ל 12 חודשים אחרונים 11,160 ₪ 9,830 ₪ הפקדות לרכיב פצויי פיטורים - - 4,756 ₪ דמי נסיעות - 9,400 ₪ 8,695 ₪ כעולה מהשוואה זו, בתביעתו בפני המנהל המיוחד זכה העובד בכלל הרכיבים אותם תבע בבית הדין - ואף הסכים לאמור בהכרעה בהם - למעט בשלושה רכיבים: רכיב השעות הנוספות, אשר הועבר להכרעת בית הדין; רכיב ההפרשות לגמל ופנסיה ביחס לתקופת ההעסקה שלפני שנת העבודה האחרונה, שכן תביעת החוב ברכיב זה מוגבלת ל 12 חודשים אחרונים בלבד; ודמי נסיעות אשר לא נתבעו במסגרת תביעת החוב.

...

באופן יישום החזקה לא מצאנו מקום להתערב, כשהמדובר בקביעתו העובדתית של בית הדין האזורי על יסוד המארג הראייתי שהונח בפניו.

משכך, לא מצאנו מקום להתערב בתשלום גמול שעות נוספות מכוח החזקה ביחס לתקופה שמיום 19.6.12 ועד ינואר 2013 כולל.

סוף דבר - ערעור העובד נדחה; ערעור העירייה מתקבל בעיקרו וחיובה מכוח פסק הדין מבוטל, למעט סכום 4,070 ₪ (שהוא סכום רכיב לרכיב שעות נוספות בגינו תשלם העירייה לעובד 2,550 ₪ ורכיב החזר הוצאות נסיעה, שבגינו תשלם העירייה לעובד 1,520 ₪).

עוד נטען כי בהתאם לכתב התביעה המשיב הועסק תוך שלילת זכויות גורפת והפרה של חוקי עבודה רבים כגון, העידר הפרשות פנסיוניות לרכיב הגמל והפיצויים, אי תשלום שכר בהתאם לדין על כן, לטענת המשיב אין לאפשר למבקשת להסתתר מאחורי מסך ההיתאגדות ובהתאם לכך, יש לדחות את הבקשה תוך חיוב המבקשת בהוצאות המשיב.

וכלשונו של בית הדין הארצי לעבודה: "בדיני תאגידים חל הכלל שלפיו התאגיד הוא אישיות משפטית נפרדת

...

בהתאם לכך, יש לקבל את הבקשה ולחייב את התובע בהוצאות הבקשה.

עוד נטען כי בהתאם לכתב התביעה המשיב הועסק תוך שלילת זכויות גורפת והפרה של חוקי עבודה רבים כגון, העדר הפרשות פנסיוניות לרכיב הגמל והפיצויים, אי תשלום שכר בהתאם לדין על כן, לטענת המשיב אין לאפשר למבקשת להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות ובהתאם לכך, יש לדחות את הבקשה תוך חיוב המבקשת בהוצאות המשיב.

יישום הדין החל וההלכה הפסוקה על נסיבות מקרה זה, מוביל למסקנה על פיה שעה שהמשיב פרט בכתב התביעה את העובדות אשר לטענתו מלמדות על קיפוחו ופגיעה בזכויותיו על ידי הנתבעת1 , באופן המצדיק הרמת מסך ההתאגדות וחיוב המבקשת בחובות הנתבעת1 , התוצאה היא כי מדובר בטענות עובדתיות אשר מן הראוי לבררן במסגרת ההליך ולא לדחותן על הסף בשלב זה .

סוף דבר לאור כל המקובץ , דין הבקשה להידחות.

לפיכך התובעת סיימה עבודתה כאשר לה יתרת שלילית של 40 ימי חופשה (אין לוקחים בחישוב חלקי יום חופשה) ולפיכך אינה זכאית לשתלום כלשהוא ברכיב זה. את ימי חופשה בניצלה ביתר יש לקזז מזכויות התובעת שיחושבו להלן בגין ימי מחלה, וההנמקה לכך תפורט במסגרת הדיון בדמי מחלה.

מעיון בדוח מבטחים עולה, כי המעסיק המשיך להפריש (בטעות) לקרן הפנסיה, לאחר סיום יחסי העבודה ביום 22.11.15 ועד לחודש 3/2016, בסך של 4,305.11 ₪.

דיני העבודה נתנו מעמד מיוחד לעובדי החברה כנושים לצורך בחינת ההצדקה להרמת מסך.

העסקת התובעת על ידי מר טיזבי ואביו תחת חברות שונות, בשילוב עם קביעותינו לעיל בדבר אופן והמניע לעריכת הסכם כתב הויתור, העידר הודעה לעובד, והפרות נוספות שמצאנו ויפורטו בהמשך בנוגע לרישום לקוי בתלושי השכר, אי העברת סכום שנוכה משכרה של התובעת לקרן הפנסיה כמו גם אי הפרשה לפנסיה בחלק מהתקופה, מהוים מכלול של נסיבות המצדיק הרמת מסך ההיתאגדות.

...

העסקת התובעת על ידי מר טיזבי ואביו תחת חברות שונות, בשילוב עם קביעותינו לעיל בדבר אופן והמניע לעריכת הסכם כתב הוויתור, העדר הודעה לעובד, והפרות נוספות שמצאנו ויפורטו בהמשך בנוגע לרישום לקוי בתלושי השכר, אי העברת סכום שנוכה משכרה של התובעת לקרן הפנסיה כמו גם אי הפרשה לפנסיה בחלק מהתקופה, מהווים מכלול של נסיבות המצדיק הרמת מסך ההתאגדות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אנו מורים כי הנתבעת ומר טיזבי ישלמו לתובעת ביחד לחוד, את הסכומים הבאים: שעות נוספות בגין עבודה בימי שישי בסך 9,451.80 ₪ .

כן אנו מורים לנתבעים ליתן לתובעת מכתב שחרור הכספים אשר נצברו לזכותה בקרן הפנסיה.

ולטענתו אף הפר הנתבע את ההסכם בע"פ ביניהם כאשר שינה את שכרו ללא הודעה כדין על כך. בגין רכיב זה בהיתחשב בעובדה שהנתבע עוסק בדיני עבודה תבע פיצוי בסך 30,000 ₪.

הוכח כי לא הופרש לו לפנסיה ופיצויים, לא מאפריל 2018 לכל הפחות ולא קודם לפי המסמך מפברואר.דהיינו היתקיימו 'נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו', הפרה חוזרת ונשנית חודשית לאי הפרשות לפנסיה לדוגמא.

...

הנתבע ישלם לתובע סך של 7,246 ₪ עבור פיצוי פיטורין.

הנתבע ישלם לתובע סך של 3000 ₪ בגין רכיב זה. מלוא התביעה שכנגד נדחית גם להודעה מוקדמת, גם לדמי חגים ומחלה וגם להחזר שעות.

בנוסף ישלם הנתבע לתובע הוצאות תביעה זו בסך 2000 ₪.