אי הפקדת ערבון בערעור - דחיית הערעור

][] בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט מ' תמיר) בפש"ר 60110-08-18 מיום 19.6.2019 בגדרה נדחה ערעור המבקשת על דחיית תביעת החוב שהגישה נגד החייב יצחק ניגרי (להלן: החייב), מהטעם שלא הופקד ערבון שהושת עליה במסגרת העירעור.

...

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

ברם, בניגוד לדעת המבקשת, אין זה נכון לומר שקיימת חובה על הנאמן לקבל את תביעת חוב המזונות ויהי מה. הבקשה נדחית.

ביום 26.6.19, בהחלטת כב' הרשם הבכיר דוראני, משלא הופקד סך של 1,200 ₪ כתנאי להגשת הבקשה, בקשת הרשות להגן לא התקבלה לתיק.

בנסיבות אלו, בהתבסס על ההלכה שנקבעה בש"א 5822/05 לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' ירון אלמלם (מיום 28.6.06) ובהקש לעניינו, מתאימה ההלכה שנקבעה על ידי השופטת מ. נאור (כתוארה אז) "במובן זה צדק הרשם בעניינינו בקבעו כי החלטה על דחיית העירעור עקב אי-הפקדת עירבון היא, על פי הפרקטיקה המקוצרת שתוארה, החלטה במעמד צד אחד, קרי במעמד הצד שמבקש את דחיית העירעור בלבד (המשיב בעירעור). אכן, החלטה במעמד צד אחד היא החלטה ש"ניתנה נגד בעל דין שלא השמיע דבריו לפני מתן ההחלטה" (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, 729).

...

פסה"ד מיום 7.1.20, ניתן לאחר בקשה חוזרת למתן פס"ד, לאחר שבקשת המבקשת לאורכה להפקדה נדחתה – החלטתי לראות בה החלטה שניתנה במעמד צד אחד ולבטלה בכפוף לתשלום הוצאות.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת הביטול, בתשובה ובתגובה לה, וכן עיון בכתבי הטענות של הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה לביטול ההחלטה מיום 14.11.19 להידחות.

בנסיבות אלו, אני מקבלת את הבקשה לביטול פסה"ד מיום 7.1.20, ונותנת אורכה למבקשת לקיים האמור בהחלטה מיום 14.11.19, עד ליום 25.5.20, בכפוף לתשלום הוצאות למשיב בסך של 7,500 ₪ גם כן עד מועד זה. למעלה מהצורך ועל מנת לייעל ההליך, מפנה תשומת לב הצדדים להלכה הפסוקה שנקבעה לאור מצב החירום המיוחד, בשל הודעת שר המשפטים בהתאם לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד) תשנ"א-1991 כי מועדים שנקצבו בתאריך קונקרטי הינם מחייבים ונמנים.

ביום 27.4.03 ניתנה החלטה ע"י בית המשפט העליון בתיק הנ"ל, לפיה נדחה העירעור מחמת אי הפקדת ערבון.

...

לעניין היקף ההתערבות בהחלטה מושא הערעור , נפסק בע"א 6663/93 יוסף צאיג נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון, נה(1) 49 (1999):- "אם הערכאה הנמוכה בחנה ושקלה את נסיבות המקרה, והגיעה למסקנה כי יש להקטין את שיעור הריבית, אין ערכאת הערעור ממהרת להתערב בהחלטה כזאת, אפילו אם נכונותה מוטלת בספק. ...במה דברים אמורים? כאשר הערכאה הדיונית נדרשת בהחלטתה לשאלת הריבית, ומנמקת מדוע החליטה להקטין ריבית מהתובע או אף לשוללה. אולם בהיעדר התייחסות מצד הערכאה הדיונית לשאלת הריבית, נוטה ערכאת הערעור בדרך-כלל להתערב בהחלטה המונעת מהתובע ריבית מרבית". לאחר שדחיתי את הערעור לגופו מתייתר הצורך לדון בטענת להגשתו באיחור, מה גם שניכר כי יש ממש בטענות המשיבות להארכת מועדי ההגשה בשל מגיפת הקורונה.

סוף דבר: הערעור נידחה.

המערערות תשלמנה לכל אחת מן המשיבות, הוצאות הערעור בסך (כולל) של 10,000 ₪, לכל משיבה בנפרד (סה"כ- 30,000 ₪).

באותו מקרה סווגה החלטת רשמת בית המשפט העליון, אשר דחתה ערעור עקב אי-הפקדת ערבון, כ"פסק-דין".

...

דין הבקשה להידחות.

לא חל כל שינוי שבדין בהקשר זה, וכפי שצוין לעיל הפסיקה המסווגת החלטה שבמסגרתה נדחית בקשה להארכת מועד כ"החלטה אחרת" הינה הלכה ותיקה ומושרשת.

ההשגה נדחית אפוא, וכך גם הבקשה החלופית להארכת מועד.

כמפורט לעיל, ההחלטה הראשונה בדבר רשומו של העירעור לדחייה, ניתנה על ידי ביום 17.9.20 וזאת עקב מחדליו הרבים של המבקש, אשר לא הפקיד את הערבון במועד שנקבע, חרף אורכות רבות ופריסת תשלומים שניתנו לו. כאמור, רק ביום 21.9.20 הוגשה על ידי המבקש, בקשה להארכת מועד לתשלום והפעם עד ליום 15.10.20.

...

בקשה זו הועברה לתגובתו של ב"כ המשיבה, אשר טען, שאין להיעתר לבקשת ההבהרה, שכן שעה שבית המשפט נתן החלטתו כי דין הערעור להירשם לדחייה, ממילא סיים בית המשפט את מלאכתו.

לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים נחה דעתי, כי שעה, שסוף סוף הפקיד המערער את סכום העירבון, הרי שאין מקום לנעול בפניו עתה את שערי בית המשפט.

" משכך אפוא, ושעה שבכוונת מכוון קבעתי, כי אני מורה על רישום הערעור לדחייה (ולא על דחייתו), הרי שמשמעות הדבר הינה, כי טרם אחליט על מחיקת או דחיית הערעור, ניתנה למערער (המבקש) הזדמנות לתקן את מחדליו ואף להסביר את מחדליו.