מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי העברת ניכוי מס הכנסה

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

פתח דבר הנאשמים הורשעו, על יסוד הודאת הנאשם 2, ב- 3 עבירות של אי העברת נכויים במועד, לפי סעיף 219 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") בקשר עם סעיפים 117, 164, 166 ו- 224א לפקודה ובקשר עם תקנות מס הכנסה שהותקנו מכוח הפקודה.
...
ב"כ המאשימה הדגישה כי כיום, בחלוף כשלוש שנים ממועד הגשת כתב האישום כנגד הנאשמים, לא הוסרו כל המחדלים נשוא כתב האישום, למרות שהתבקשו דחיות רבות מטעם הנאשמים ובית המשפט נעתר להם.
בהמשך, הודה הנאשם וההליך שיביא, בסופו של דבר, להסרת המחדלים התחיל להתנהל רק לאחר מכן.
כאמור על ידי הצדדים, בקופת רשות המיסים מצויה יתרת זכות לזכות הנאשמת בסך של כ- 400,000 ₪, אך לא ניתן לקזז את סכום החוב מיתרת זכות זו. עם זאת ולאור הנסיבות, אני סבורה כי יש ליתן לכך משקל מסוים.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 1998 בעליון נפסק כדקלמן:

המבקש וחברה שניהל הואשמו בבית משפט השלום בבאר שבע (ת.פ. 830/90) בשני אישומים של עבירות על פקודת מס הכנסה ומס מעסיקים: באישום הראשון הואשמה החברה ב15- עבירות של אי העברת נכויים (עבירה על סעיף 219 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) תשכ"א1961-, (להלן: פקודת מס הכנסה)), 14 עבירות של אי דיווח על נכויים (עבירה על סעיף 215 לפקודת מס הכנסה), 15 עבירות של אי תשלום מס מעסיקים (עבירה על סעיף 3 לחוק מס מעסיקים, התשל"ה1975- ועל סעיף 219 לפקודת מס הכנסה), ובאשום השני הואשמה ב18- עבירות של אי העברת נכויים ואי דיווח נכויים במועד (עבירות על סעיפים 219, 215 לפקודת מס הכנסה).
...
לאחר שעיינתי בבקשה וביתר המסמכים שבפני, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור.
הבקשה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

מעיון בת/2 חקירת הנאשמת 3, עולה, כי הנאשמת 3 הוזהרה על ידי החוקרת בחשד לבצוע עבירות לפי פקודת מס הכנסה, סעיף 218 אי העברת נכויים, וסעיף 216 (4) אי הגשת דוחות, יחד עם סעיף 224א אחריות מנהל.
...
מסקנות וממצאים עובדתיים ביחס לגדר המחלוקת: אישום ראשון - עדותם של עדי התביעה נמצאה אמינה ומהימנה ולא נסתרה בחקירה הנגדית; הנאשמת 3 העסיקה עובדים באמצעות הנאשמות 1 ו- 2 שבבעלותה; בשנת המס 2014, הנאשמת 3 שילמה לעובדים ולספקים תשלומים או העניקה להם הטבות שוות כסף, כמפורט בסעיף 6 לפרט האישום הראשון; הנאשמת הייתה חייבת יחד עם הנאשמות 2 ו-3 שבשליטתה, לנכות מתשלומי ההטבות ששילמה לעובדים, מס בהתאם לחוק, ולא עשתה כן; ההטבות הכספיות החייבות במס הם כמפורט בסעיף 6 לכתב האישום; אישום שני - בהסתמך על תעודת עובד ציבור שלא נסתרה, אני קובע כי מחזור עסקאותיה של הנאשמת 1 בשנת המס 2015 היה - 10,265,306 ₪.
בנסיבות אלה, אני דוחה את הטענה לפסול את הודעת הנאשמת ת/2 כראיה במשפט.
בהינתן מכלול זה, אין אני סבור, כי חוסר ההגינות, נובע מהתנהלות פקיד השומה כלפי הנאשמת 3, ולכן אין מקום לפסול את תכני העדויות, שמוכיחות את רכיבי המס.
סוף דבר: אשר על כן, הנני מרשיע את כל הנאשמות בעבירות המיוחסות להן בכל האישומים המיוחסים להם בכתב האישום.

בהליך רשות ערעור פלילי (רע"פ) שהוגש בשנת 1998 בעליון נפסק כדקלמן:

המבקש וחברה שניהל הואשמו בבית משפט השלום בבאר שבע (ת.פ. 830/90) בשני אישומים של עבירות על פקודת מס הכנסה ומס מעסיקים: באישום הראשון הואשמה החברה ב-15 עבירות של אי העברת ניכויים (עבירה על סעיף 219 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) תשכ"א-1961, (להלן: פקודת מס הכנסה)), 14 עבירות של אי דיווח על נכויים (עבירה על סעיף 215 לפקודת מס הכנסה), 15 עבירות של אי תשלום מס מעסיקים (עבירה על סעיף 3 לחוק מס מעסיקים, התשל"ה-1975 ועל סעיף 219 לפקודת מס הכנסה), ובאישום השני הואשמה ב-18 עבירות של אי העברת נכויים ואי דיווח נכויים במועד (עבירות על סעיפים 219, 215 לפקודת מס הכנסה).
...
לאחר שעיינתי בבקשה וביתר המסמכים שבפני, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור.
הבקשה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2001 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר מכן העביר הנאשם 4 את החשבוניות הרשומות לנאשמת, בתמורה לסכום כסף שהובטח לו על-ידי הנאשם 1, וזאת לצורך הקטנת הכנסותיה של הנאשמת לצרכי מס הכנסה (ניכוי הוצאות), ולצורך קיזוז מס תשומות, תוך הונאה של רשויות מס הכנסה ומע"מ. בפועל לא ביצעו העולים את העבודות המפורטות בחשבוניות, ועזבו את הארץ, והנאשמת לא הייתה חייבת לשלם, ואף לא שילמה, לעולים את הסכומים המפורטים בהן.
...
לפיכך ההרשעה היא בשלוש עבירות בלבד.בעבירה זו מורשע הנאשם הן מכוח אחריותו האישית לביצועה, והן בשל היותו מנהל פעיל בנאשמת, על-פי סעיף 119 לחוק מע"מ. בסיכומו של דבר, עיקר העבירות שבהן מורשע הנאשם הן אלו הנוגעות לחשבוניות הפיקטיביות שהוצאו לנאשמת, שכן בעניין זה הביאה התביעה די והותר ראיות.
הנאשם מורשע בעבירות אלו רק בשל היותו "מנהל פעיל" בנאשמת, ולא מכוח מעורבות אישית בביצוען.
לעומת זאת, דווקא לגבי החשבוניות הפיקטיביות שנמסרו למ.ש.י.-פרשה שבה היה הנאשם מעורב באופן אישי "עד צוואר"-לא הביאה התביעה ראיות מספקות להוכחת ביצוע העבירות המיוחסות לנאשם, ואלו שניתן היה לייחס לו. לפיכך, הנאשם מורשע בפרשת מ.ש.י. רק באותן עבירות העולות מן העובדות שהובאו, ורק לגבי שלוש חשבוניות, אף כי ברור מן הראיות שעבירות אלו התבצעו לגבי חשבוניות רבות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו