כנגד המבדקה, טען התובע לתשלום סך כולל של 44,416 ₪ וזאת בגין השלמת פצויי פיטורים בסך של 18,000 ₪, בשים לב לכך כי השכר הקובע על בסיסו שולמו לו הפיצויים, היה נמוך מהשכר האמיתי, כולל התוספות; הפרישי הבראה- לאור העובדה כי המבדקה קיבלה אותו עם הותק מאיזוטופ היה עליה לשלם לו הפרישי הבראה כמפורט לעיל ובסך של 1,634 ₪; הפרישי הפרשות לפנסיה בגין 7 שנים אחרונות (2012-2017) וכמפורט לעיל בסך של 9,239 ₪ וניכויי עובד שלא הועברו לקופה כמפורט לעיל בסך של 2,529 ₪.
לחילופין עתר התובע לתשלום הפרישי פדיון חופשה בסך של 3,788 ₪; לטענת התובע יש לראות במעבר מחברת איזוטופ לחברת המבדקה, כפיטורים לכל דבר ועניין שכן אמנם הוא הסכים למעבר, אולם הוא לא הסכים כי עם המעבר יתחילו יחסי עבודה חדשים בלא כל זיקה לעבודתו רבת השנים באיזוטופ; ריבית בשל הלנת פצויי פיטורים- למעשה בגין פיטורים בחודש 6/09, שולמו הפיצויים שלו רק בשנת 2017, עם תיקון טופס 161 ועל כן, זכאי הוא לפצוי בגין הלנתם בסך של 27,570 ₪ (תחשיב צורף כנספח ח לתביעה); חלף הודעה מוקדמת- לאור העובדה כי יחסי העבודה נותקו ביזמת איזוטופ והיא זו אשר העבירה אותו אל המבדקה, יש לחייב אותה בסך של 6,300 ₪; פיטורים בלא שימוע- לאור פיטוריו ללא מתן זכות שימוע, עתר התובע לפצוי בגובה חמש משכורות בסך של 31,500 ₪.
לטענת המבדקה, ככל וקיימת אי התאמה בין הסכומים אשר הופרשו על ידה לבין הסכומים בהם זוכה התובע על ידי חברת הביטוח, או בחלוקה בים ההפרשות השונות, עליו לפנות אל חברת הביטוח לידרוש תיקון, שכן יתכן וגם הנתבעת נפגעה מזה, מאחר וככל ובוצעה חלוקה לא נכונה ברכיב הפיצויים- נאלצה הנתבעת לשלם יותר כסף לתובע עוד טענה המבדקה כי עם תחילת העסקת התובע בשירותיה, הוא קיבל את זכויותיו לפי חוק, כאשר בעקבות פנייתו של התובע להכיר בוותקו הקודם, נענתה המבדקה לבקשה והוסכם כי התובע יקבל את ימי החופשה לפי המאקסימום הקבוע בחוק.
משמעות דוקטרינה זו היא שיתכנו מקרים שבהם ירים בית המשפט את המסך המפריד בין אישיותו הנפרדת של התאגיד לבין אישיותם המשפטית של החברים בו. בעשותו כך, זכויות התאגיד ובעיקר חובותיו, ייוחסו במישרין לחברים בו מבלי שאישיותו המשפטית של התאגיד תיעלם (ראו פרופ' דוד א' פרנקל, דיני עמותות בישראל, 2012, מהדורה שניה, הוצאת פרלשטיין- גנוסר, עמ' 75).
המבדקה לא טירחה לצרף דוחות מחברת הביטוח, המלמדים על העברת כספים, בסכומים הזהים לסכומים אשר נוכו משכרו של התובע.
חלף השלמת הפרשות פנסיוניות
לטענת התובע כאמור, אף בחלק מעביד קיימים הפרשים, שכן וכעולה מהשוואת טפסי 106 ודוחות חברת הביטוח הפניקס, עולה כי באופן דומה לאמור לעיל, העבירה המבדקה לחברת הביטוח הפניקס, סכומים נמוכים יותר מהסכומים אותם הפרישה בפועל ובסך של 2,895 ₪.
...
איננו מקבלים טענות התובע בדבר הארכת תקופת ההתיישנות לפי סעיפים 7 או 8 לחוק ההתיישנות.
כפי שפירטנו לעיל, מסקנתנו היא התובע היה מודע בזמן אמת לכך כי הוא עובר לעבוד במבדקה.
סוף דבר
על המבדקה לשלם לתובע הסכומים הבאים:
א. השלמת פיצויי פיטורים- 10,480 ₪;
ב. ניכויי עובד שלא הועברו לקרן הפנסיה- 2,529 ₪;
ג. הפרשי הפרשות לקרן הפנסיה (חלק מעסיק)- 7,669.25 ₪.
