מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי העברה במועד של מס שנוכה מחמת טעות

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר זאת עתר להתחשבות בנאשם, גם אם עשה טעות, בשל מצבו המשפחתי.
כן ראו היתייחסות בית המשפט המחוזי בתל אביב לחומרת עבירות אי העברת נכויים מהעת האחרונה עפ"ג (ת"א) 56406-05-17 כובאני נ' מסוי וכלכלה ועפ"ג (ת"א) 12830-06-17 אלבחר נ' תביעות מס הכנסה תל אביב (3.10.2018) אשר נדונו במאוחד (להלן: "עניין כובאני ואלבחר").
· רע"פ 1552/11 לוי נ' מדינת ישראל (9.2.2011) שם נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע ב- 6 עבירות של אי תשלום מס שנוכה בסך 153,924 ₪ ובעבירה של אי הגשת דו"ח במועד.
...
לסיכום עתר ב"כ הנאשם להטיל על הנאשם את העונש הקל ביותר שניתן בהתחשב בנסיבות המפורטות וטען כי הנאשם לא יוכל לעמוד בכל קנס שיוטל עליו.
המפורט לעיל מביא למסקנה שיש מקום לענישה ממשית וקונקרטית בעניינו של הנאשם.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לעניין חומרת העבירה של אי הגשת דוחות מע"מ במועד ראו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 1875/98 אורן בנגב - מתכות בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל (7.9.20): "אי-הגשת דוחות במועד משמעותה שימוש פרטי בכספי הציבור. אי-רישום במועד משמעותו אי-תשלום מס וכן ניכוי שלא כדין של מס תשומות על חשבון הציבור. אי-דיווח במועד ואי-רישום במועד הם גם אמצעים להשתמטות ממס. לאור כל זאת בולט האופי השלילי שבהתנהגות שמהוה את העבירות. העונש בצידן – שנת מאסר – אינו קל כלל ועיקר, ויש בו כדי להשליך על אפיונן כעבירות של מחשבה פלילית". מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא משמעותית בשים לב לריבוי העבירות, ולהיקף הרב של הפגיעה בקופה הציבורית.
· עפ"ג (חיפה) 3841-02-17 מדינת ישראל נ' קדוש ואח' (2.3.17): המשיבים הורשעו ב-13 עבירות של אי הגשת דו"חות מס ערך מוסף במועד וב-6 עבירות של אי העברת מס שנוכה שנוכה בנגוד לפקודת מס הכנסה.
בית המשפט המחוזי קבע כי לא נפלה טעות בקביעת המיתחם, אך מיקומו של המערער בתוך המיתחם נוטה לחומרה ועל כן העמיד המאסר על 10 חודשים.
...
בהסכמת המערער ערעורו נדחה.
לאור כל האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לכלל העבירות שביצע הנאשם בנסיבות שבפני נע בין 8-18 חודשי מאסר, קנס הנע בין 20,000-150,000 ₪ וענישה נלווית.
ראו למשל: רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013): "... לא ניתן לראות בהעדר היכולת לגבות מהעבריין את חוב המס, במישור האזרחי, משום הסרת המחדל על ידו או שיקול להקלה בעונשו (רע"פ 5557/09 שוסטרמן נ' מדינת ישראל (6.7.2009)).קבלת עמדתו של בא כוח המבקש, לפיה יש לראות בנסיבות האמורות כשיקול לקולא, עשויה לעודד נישומים אחרים לבצע עבירות מס, ולשמוט את הקרקע מתחת לעקרון ההרתעה, העומד בבסיס הגדרתן כעבירות פליליות. אף טענתו של המבקש, כי בסופו של יום, יזכו רשויות המס לקבל את כספי החוב בחזרה, אינה מובילה למסקנה, כי יש להקל בעונשו. המבקש מנע העברתם של כספים, אשר נועדו לקופת הציבורית, ובכך גיבש את חובו למשיבה. כעת מבקש הוא מבעלת חובו להמתין תקופה בלתי ידועה מראש, עד לפרעון החוב, ועוד לראות בכך טעם להקל בעונשו. איני סבור כי הדבר ראוי מבחינה מוסרית, וודאי שאין לעמדה זו כל עוגן משפטי...במרבית המקרים, עברייני המס הינם אנשים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, אשר התדרדרו לביצוע העבירות בעטיו של מצב כלכלי קשה. אין די בנסיבה זו כדי להצדיק הקלה בעונשם." ראו גם רע"פ 1688/14 כץ נ' מדינת ישראל (9.3.14).
עונשם של הנאשמים סיכומו של דבר, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשמים את העונשים הבאים.

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בנוסף, טענו הנתבעים כי התובעת למעשה מבקשת ביטול של הסכם הפשרה בגין טעות בכדאיות העסקה, ברם זו כידוע אינה מהוה עילה לביטול הסכם לפי הדין.
אולם, ככל שהתובעת ובא כוחה עומדים על טענותיהם כנגד היתנהלות עו"ד מוחמד יונס, מקומן של טענות אלו הוא במישור היחסים של הפרת כללי האתיקה המקצועית, ולא במסגרת הליך תביעה להפרת הסכם פשרה בבית דין זה. במסגרת זו חשוב להדגיש כי חמורה ביותר היא היתנהלות הנתבעים, המודים שהפרו את הוראות הדין ולא ביצעו הפרשות לקרן הישתלמות עבור התובעת וכן הפרו את חוק הגנת השכר, עת ביצעו רישומים פקטביים בתלושי השכר של העובדת תוך ניכוי כספים משכרה לקרן ההשתלמות מבלי להעבירם לקופה (ראו סעיף 10 לכתב ההגנה בו טוענים הנתבעים שהתובעת ידעה כי אינם מפרישים עבורה לקרן ההשתלמות).
...
בהסכם הפשרה נקבע כי: "הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 27,000 ₪ נטו ב- 5 תשלומים של 5,400 ₪ (כל תשלום חמשת אלפים וארבע מאות ₪) בהמחאות לפקודת ב"כ התובעת עו"ד בדראן סלאמה, החל ב- 1.6.2019 ובכל חודש עוקב. בנוסף תעביר הנתבעת לתובעת באמצעות בא כוחה טופס 161 ומכתבי שחרור לקופות גמל וקרן השתלמות כולל פיצויי פיטורין, וזאת עד למועד ההמחאה הראשונה. הצדדים מתחייבים לשמור הסכם זה בסודיות." אין חולק בין הצדדים כי התמורה שסוכמה בהסכם הפשרה שולמה לתובעת.
הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית.
סוף דבר הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת.
התביעה נדחית אפוא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

באשר לטענה כי כספי הפרוק התנהלו בצורה שגויה, נטען כי קופת המזומנים אשר הועברה אל המפרק הנוכחי, התובע, אולי לא הייתה מלאה שכן לא היו קיימים מקורות רבים אשר אמורים היו להעשיר אותה, אבל התובע קיבל לידיו את כל מאגר הדירות של המפרק, אשר כלל 34 דירות אותן הוא מכר וכך העשיר את קופת הפרוק.
נוסף על כך, רו"ח ויגננסקי הגיע למסקנה כי לא היתקבל אישור בית המשפט או שילטונות מע"מ לנתבע שלא להרשם כעוסק מורשה בהתאם לחוק, על אף שהיה עליו לכאורה להרשם כעוסק מורשה, כאשר המפרק גבה מע"מ מרוכשי יחידות דיור ולא העבירו לשלטונות המס, וכן לא קיזז תשומות מע"מ בגין חשבוניות מס מעל לכ-12 מיליון ₪.
יתרה מכך, נטען כי מעדות כל המצהירים שהיו פעילים בזמן כהונתו של הנתבע עולה כי מעולם לא עלה בלבם חשש למירמה או נטילת כספים שלא כדין, כי אין ולו מצהיר אחד מטעם התביעה אשר העלה טענת מירמה קונקרטית כנגד הנתבע, וכי אף רו"ח פאר אשר בדק, חקר וידע אודות הכספים שהועברו מחשבון החברה לחשבונות הפרטיים של הנתבע, לא העלה טענה או חשש למירמה, אלא לדעתו שיקול הדעת של הנתבע ותהליך קבלת ההחלטות שלו התגלו כמוטעים פעם אחר פעם הן במישור העיסקי ובמיוחד במישור הכספי.
בנוגע לחשבוניות חסרות, נטען כי אין לקבל את טענת רו"ח אביגל שיש חוסר בחשבוניות אשר מגלם הפסד בגין קזוז מס תשומות, שכן רו"ח אביגל מאשר כי הוא לא קיבל ואין בידיו את דו"חות המע"מ שהוגשו בפועל על ידי התובע, כך שאין בידיו לקבוע כי חשבוניות אלו אינן כלולות בדו"חות המע"מ שהוגשו, ובהיתחשב בכך שמעולם הוא לא דרש חשבוניות אלה ממנהל החשבונות.
...
אוסיף ואבהיר; אין עסקינן בכשל מקרי, פרי טעות בודדת או תנאי השוק; המסקנה המסתברת יותר בנסיבות המקרה, הינה כי עניין לנו בשיטת ניהול פסולה אשר יצרה מצב דברים המתמשך על פני תקופה ארוכה, ולא ניתן לפסול קשר סיבתי הדוק בינו לבין סבלם ונזקם של הדיירים.
כך גם לא ראיתי מקום להיעתר לבקשתו של הנתבע להורות כי הסכומים ישולמו ללא ריבית, כאשר נטען על ידו, בין היתר, כי אין מחלוקת כי כנגד תשלומים אלו הנתבע הוציא הוצאות מכיסו, אך למעשה בפני בית המשפט לא הובאו ראיות באשר להוצאות שהוציא הנתבע ובכל מקרה בקשתו של הנתבע לשכר טרחה והוצאות אמורה להתברר, ויכול והנתבע יידרש לטיעון האמור במסגרת התביעה האמורה.
בכל הקשור לטענות לנזקים אשר נגרמו בגין אי פתיחת תיק מע"מ – אף דינן להידחות מחמת התיישנות.
בהתחשב בגובה התביעה, 18,504,158 ₪, ואשר נפסק בפועל וכפי שפורטו הדברים לעיל אני מחייב את התובע (קופת הפירוק) לשלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך 75,000 ₪ אולם בכל הקשור להוצאות המשפט כל צד ישא בהוצאותיו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

היום מבין הנאשם שפעל באופן שגוי, הוא מתחרט, לוקח אחריות ואף פעל כדי להגיע להסכם השבה, כך שהחרטה ולקיחת האחריות באו לידי ביטוי גם הלכה למעשה.
באשר למדיניות הענישה בעבירות המס, ובנוסף לעניין חוסאם שהוזכר על ידי התובע, שם נקבע באישום השביעי מיתחם של 7 עד 24 חודשים לעבירות אלו, אפנה לעניין אודיז, שבו נדונה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע, ביחד עם חברות שאותן ניהל, בריבוי עבירות של אי העברה במועד של מס אשר נוכה, ואי הגשת דוחות במועד.
...
סבורני כי תכליות אלה מתקיימות מכוח הסכם ההשבה שנחתם בין הצדדים בענייננו.
בענייננו, משהגיעו הצדדים להסכם השבה המורה לנאשם לשלם סכום של 200,000 ₪ פיצוי לנפגע העבירה, סבורני כי ניתן להסתפק ברכיב קנס בינוני-נמוך.
סיכום על יסוד כלל השיקולים שמניתי לעיל, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל בן 18 חודשים; מאסר בן 6 חודשים, אך הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר יעבור עבירה שבה הורשע; קנס בסך 75,000 ₪ או 120 ימי מאסר תמורתו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו