מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

אי הכרה בטופס כתרופה לצרכי מיסוי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

התובעים עתרו לנכוי הסכום שנגרע משווי היחידה עקב אי ההתאמה ביעוד (משרד חלף מגורים) מהמחיר ששולם תמורתה על פי ההסכם ולהשבתו בתוספת הצמדה וריבית מעת כריתת ההסכם (לפי סעיף 28 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, להלן: חוק המכר) ולחלופין לדמי נזק בגין הפרתו היסודית של ההסכם (לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, להלן: חוק החוזים תרופות).
הוא מכיר את הדירה, את הבנין, את המקרקעין וסביבתם, את מצבם התיכנוני וזכויות המוכרת במקרקעין וידועות לו כוונות המוכרת ליזום הכנסת שינויים התכנוניים כמפורט לעיל וכן בדק את המפרט הטכני המצורף להסכם זה ומצאם מתאימים לצרכיו ולמטרותיו, והוא מוותר על כל טענת טעותו/או הטעייה ו/או אי התאמה ביחס אליהם.
במעמד החתימה על ההסכם וולף חתמו על טופס הצהרה לרשויות מסוי מקרקעין לצורך תשלום מס רכישה שמתחייב מעיסקת רכישת דירת מגורים.
...
בענייננו אני סבורה שיש לדחות את טענת החברה שלפיה עילת התביעה התיישנה, שכן הוכח שחל החריג הקבוע בסעיף 8 לחוק ההתיישנות אשר משעה את מרוץ ההתיישנות בנסיבות שבהן נעלמו מעיניו של התובע העובדות החיוניות להגשת תובענה.
מסקנתי היא, אפוא, כי עד שנת 2016 וולף לא היו יכולים לגלות, אף לא בזהירות סבירה, את העובדות שהקימו את עילת התביעה.
דין טענת החברה להידחות.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר קבלת האישור ממס הכנסה, פנתה נציגת הקרן אל שילטונות המס וגרמה לביטול הפטור בגין רכיב הפנסיה ובמקביל הכירה בפטור לרכיב הפיצויים והחלה פועלת לשיחרור כספי הפיצויים.
המידע שהוצג לה עולה כדי טעות והטעיה לפי חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 (להלן- חוק החוזים) המזכה את התובעת בבטול והשבה בהתאם לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א-1970 (להן-חוק החוזים תרפות).
מכאן, כי יתכן שחוסר ההבנה בין הצדדים מקורו בחיובי המס אשר יוטלו על התובעת לאחר פרישתה ממשרד האוצר, אשר משמעם מבחינת התובעת כי תאויין הקצבה מקג"מ. [50: עמ' 11 לפרוטוקול, ש' 10-12] [51: עמ' 6 לפרוטוקול, ש' 21 וכן עמ' 7 ש' 1-8] [52: קג"מ/20] שביעית, לעניין מועד קבלת ההחלטה למשוך את הכספים, העידו התובעת ובעלה כי מסרו את הטפסים בסוף אוקטובר, המועד האחרון להחליט על משיכה[footnoteRef:53].
כך, הדעת נותנת כי במידה ובהגיע התובעת אל גיל הפרישה התקנוני הייתה התובעת מבקשת לקבל גמלת פנסיה, תוך תשלום המיסוי הכרוך בכך מבלי להעלות שאלות לגבי תקפותו, הרי שסביר כי הנתבעת לא הייתה מודיעה לה כי היא אינה זכאית לקבלת הגימלה, לאחר שרכשה במשך השנים זכויות לגימלה כאמור.
...
נדחית התביעה לאפשר לתובעת להחזיר לקרן את כספי הפיצויים ולהצהיר כי התובעת זכאית לתשלומי גמלה מקרן הפנסיה.
גם לסעד זה בית הדין אינו יכול להיעתר.
סוף דבר א. התביעה נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

נקבע כי המשיבה לא ביקשה להסתיר את העסקה מרשויות המס וכי מהעדויות שנשמעו בבית המשפט, לרבות עדותו של רכז מסוי מקרקעין, עולה כי "בשל מיני סיבות שלא הובהרו דיין, הענין כמו נשכח ולא הוסדר באופן פורמלי על גבי הטפסים המתאימים בסמוך למועד חתימת סעיף האופציה" וכי יש להניח כי אם הסכם המכר היה נחתם במועד, היתה העסקה מדווחת כדין לרשויות המס.
למעלה מן הצורך אומר כי גם אם היה המערער מוכיח שטעה לגבי עצם החבות במס שבח, וגם אם הייתי נכון להכיר בכך שטעות מעין זו מהוה טעות בעובדה, אזי לכל היותר יכול היה המערער להכנס לגדרו של סעיף 14(ב) לחוק החוזים, משלא הוכח כי המשיבה ידעה או הייתה צריכה לדעת אודות הטעות.
זאת, בהתאם לסמכותו של בית המשפט על פי סעיף 4 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, לפיו רשאי בית המשפט להתנות את אכיפת החוזה "בקיום חיוביו של הנפגע או בהבטחת קיומם או בתנאים אחרים המתחייבים מן החוזה לפי נסיבות העניין". במסגרת סמכותו רשאי בית המשפט להורות על שיערוך מלא או חלקי של התמורה, תוך שהוא מביא בחשבון את מידת אחריותו של המפר לכך שהחוזה לא קויים במועדו (ע"א 158/77 רבינאי נ' מן שקד בע"מ, פ"ד לג(2) 281, 294-293 (1979); ע"א 593/79 מימוני נ' פרלמן, פ"ד לו(2) 319, 333 (1982); ע"א 69/98 מחאג'נה נ' מחאג'נה (לא פורסם, 8.6.2005) בפיסקה 8.
...
הנקודה היחידה בה אני סבור כי יש לקבל את הערעור, נוגעת לאופן חישוב התמורה בפסק דינו של בית משפט קמא חלף הסכם המכר שלא נחתם.
בהתחשב בכך שהכסף נותר בידי המשיבה משך כל השנים, אני סבור כי יש להוסיף לסכום זה הפרשי הצמדה וריבית כדין מחודש נובמבר 2005 ועד לתאריך מתן פסק דיננו.
סופו של דבר, שאמליץ לחברי לדחות את הערעור על כל רכיביו למעט קביעת שער הדולר, כך שעל המשיבה לשלם למערערת תוך ארבעה חודשים מיום מתן פסק דיננו, הסך של 300,000 $ X 4.69 ₪ (השער היציג לחודש 11/05) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד התשלום בפועל ובניכוי סכום הפיצוי שנפסק לזכות המשיבה בסך 50,000 ₪ (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק דינו של בית משפט קמא).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כמו כן, יש להורות לנתבעת לרשום את הייעוד של מגורים בכל אחת משתי תתי החלקות בלישכת רישום המקרקעין ובפנקס הבתים המשותפים, וכן לתקן את שטחן לכדי שטחן האמיתי בפועל; להמציא אישור הערייה לרישום תתי החלקות; לחתום על כל המסמכים הנדרשים לצורך השלמת הליך המכר, לרבות חתימה על בקשה לרישום הערת אזהרה על תתי החלקות לטובת התובע, וכן חתימה על ייפוי כוח ושטרי מכר; לדיווח לרשויות מסוי מקרקעין על העסקה ולשלם מיסים כדין.
אף העובדה שהתובע, כאמור, רכש ארבע דירות באותו הבניין שבו מצויה דירת הנתבעת, והוא מכיר היטב את הבניין ואת הדירה בפרט (מתגורר בבניין משנת 1997, וידע היטב כי הדירה שימשה בעבר כשתי חנויות ואוחדה, לדירת מגורים אחת בשנת 2001); והעובדה כי בבעלות רעיית התובע דירה באותה הקומה שבה מצויה דירת הנתבעת - שומטות את הקרקע תחת טענת התובע כי הנתבעת התחייבה למכור לו שתי דירות מגורים.
במסגרת תצהירו, וגם בעדותו העקבית והאמינה (שלא נסתרה בעדות הנתבעת), טען המתווך כי לא היה מוסמך להתחייב בשם הנתבעת אשר כלל גם לא חתמה על טופס הזמנת שירותי תיווך ממנו; כי לא ידע מה מצבה הרישומי של הדירה לפני החתימה על זכרון הדברים, אלא ידע כי מדובר בדירה אחת בלבד, וכך גם ציין בפני התובע שלא עידכן את המתווך בחשיבות שיש בעיניו לרכישת שתי דירות; המתווך הבהיר כי נידרשת הסכמתה הסופית של הנתבעת לעסקה; כי הנתבעת לא התחייבה מעולם למכור לתובע שתי דירות; וכי לא אמר לתובע, לא במסגרת המו"מ שקדם לזכרון הדברים, ולא במעמד חתימת זכרון הדברים, כי העסקה הנה ביחס לשתי דירות.
גם אם זכאי התובע לתרופה בשל הפרת חובת תום הלב על ידי הנתבעת, או אפילו בגין אי ההתאמה על פי הוראות סעיף 11 לחוק המכר, הרי שהסעד המתאים והראוי בנסיבות העניין אינו אכיפת זכרון הדברים, לפי הפרשנות הסובייקטיבית ומרחיקת הילכת של התובע לזכרון הדברים, או קבלת תרופה בגין נזק שהנתבעת כלל לא ראתה ולא היה עליה לראותו מראש בעת כריתת זכרון הדברים כתוצאה מסתברת מהפרת חובת תום הלב.
...
נסכם אפוא ונאמר כי הן פרשנות סובייקטיבית של זיכרון הדברים (לאור גילוי הדעת החיצוני המשותף), והן מבחן אובייקטיבי, מוליכים למסקנה כי הממכר היה דירה, ולא שתי דירות.
אין לי צורך להכריע בשאלות אלו הואיל וחומר הראיות אכן מוליך למסקנה שלא הנתבעת ולא המתווך מטעמה, גילו את אוזנו של התובע שהנתבעת טרם השלימה את רישום הדירה בהתאם להיתר הבניה, וכי הדירה עדיין רשומה בלשכת רישום המקרקעין כשתי חנויות ומחסן.
"   סוף דבר, תביעת האכיפה נשוא התביעה העיקרית, נדחית על ידי.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אינני סבור כי תרופה להעדר היתר מצויה בטופס ה"הצהרה על שמירת סודיות", עליו חתם השמאי ביום 21.3.2023 (שם הצהיר, בין השאר, כי הוא קרא את הסעיפים הרלבאנטיים בחוקי המס השונים "הנוגעים לחובת סודיות החלה על ממלא תפקיד מטעם המדינה או המועסק בבצוע חוקים הנ"ל ו/או על בעל החוזה עם המדינה", וכי הוא "מכיר את תוכנם ויודע/ת שהם מכוונים אלי ומחייבים אותי וכי אי מילוי התחייבותי על פי הצהרה זו מהוה עבירה לפיהם". זו התחייבות רצונית (וולונטרית) שהיא אולי בבחינת חיוב חוזי אך ספק אם היא באמת חושפת את השמאי המצהיר לענישה פלילית במקרה של הפרת ההיתחייבות.
לעניין מסירת מידע לשמאים הפועלים מכוח חוק, על רקע סעיף 105 הנ"ל, ראו הוראת ביצוע מסוי מקרקעין מס' 7/2004 – "מסירת מידע לשמאי מקרקעין – שמאים ממשלתיים ושמאים לפי חוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965". אוסיף כי לטעמי העובדה שהליך הערר אמור להשמע בדלתיים פתוחות איננה מתגברת על הקושי המשפטי הנעוץ בהיעדר הרשאה על פי סעיף 105 למסירת המידע לידי השמאי לשם הכנת חוות דעתו.
...
(2) הערת שוליים מס' 3, המופיעה בתחתית עמוד 23, היא בבחינת מסקנה משפטית/עובדתית (בנושא "מקבץ הדיור") שאיננה שייכת לתחום השמאות; (3) האמור בסעיפים 7.3.4 ו- 7.3.5 הוא בבחינת הסקת מסקנות בעיקר בענייני משפט, שתפקיד ועדת הערר להכריע בהם.
(5) סעיף 12 לחוות הדעת הוא מסקנה משפטית-עובדתית שבסמכות ועדת הערר להגיע אליה.
(6) הפסקה האחרונה של סעיף 13 אף היא מסקנה שבסמכות ועדת הערר להגיע אליה.
" אינני מקבל את פרשנות המשיב לסעיף זה כפי שזו הוצגה בסעיף 16 לתשובת המשיב לבקשה הנדונה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו