בית המשפט לא קיבל תיזה זו:
"מומחי הבליסטיקה שיכנעו אותי שקליעים הנורים מתמ"ק עוזי יחדרו לגופו של אדם הנמצא במרחק 4-3 מטר מקנה הירי ויפרצו מתוכו החוצה. אך הם לא שכנעו אותי שאין אפשרות שלא יהיה מקרה שקליע אחד מאלה לא יישאר בגופו של אותו אדם. חישובי האנרגיה הקינטית ואובדנה אגב מעוף הקליע והתחככותו ברקמות הגוף ועצמותיו הם חישובים חשובים, ואלופי הצבאות הנותנים דעתם לנשק הראוי שיהיה בידי חייליהם יתנו דעתם לעוצמה הטמונה בכדורי ה'עוזי', לאנרגיה הקינטית הממריצה אותם וסיכויי החדירה לגוף האוייב ופריצתו מטווחים שונים של ירי. אך ענייננו במשפט איננו בכלל אלא באפשרות של יוצא מהכלל, ואפשרות כזו קיימת, ידועה ואיננה נשללת על ידי המומחים, אף לא על ידי מומחים של הסניגוריה".
בית המשפט נתן דעתו לעדותו של מומחה פתולוג שהתמחה גם בבליסטיקה, אשר לפיה ייתכן שהמקריות של מילוי כמות קטנה במקצת מן הרגיל של אבק שריפה לתוך תרמיל הכדור, או של ליקוי בסגירת התרמיל סביב לקליע ובריחה קלה של גזים בעת הירי שתנבע מכך, עשויה להביא להקטנת תאוצתו של כדור מזדמן כלשהו ולהקטין בכך את עוצמת הפגיעה והחדירה.
גם ד"ר לרמן, בדעה שחולי אפילפסיה עלולים לבצע פשעים תוך כדי התקף ומזהיר מפני השימוש בתרמית בטענת התקף לצורך הגנה על עבריינים (ראה מאמרו 'האם יש קשר בין אפילפסיה ופשיעה' שפורסם בחוברת 'עבריינות וסטיה חברתית-1977' כרך ה', חוברת 4, בהוצאת המחלקה לקרימינולוגיה של אוניברסיטת בר אילן) מסכים שמי שמקבל התקף אפילפטי פסיכומוטורי בעת שהוא מחזיק בנשק עלול לירות (עמ' 1669 לפרטיכל)".
להיפך התוצאות של בדיקות.E.E.G)ת/178, ת/182) אומרות שהפרעה במוח היא כללית ולא חלקית".
הדברים הנ"ל, בעיניין שמיעת ראיות נוספות בקשר למצבו הנפשי של המערער בעת הירי, חלים, בשינויים הנובעים מן העניין, גם על העדויות בעיניין מרחק הירי; אולם, המחלוקת בעיניין העדויות בנושא השני האמור איבדה ממילא במידה רבה מחשיבותה, וזאת לאור עמדתו המנומקת של בית-משפט קמא בנתחו את משמעותם של ניסויי הירי שנערכו מטעם הסניגוריה ולאור המסקנות, אותן ניתן להסיק לדעת הערכאה הראשונה ממערכת הנסיבות העובדתית.
אם קבע בית המשפט, למשל, כי אין ביטחון שסימני הפגיעה שנתגלו בקיר של בית ג'אמוס נגרמו מכדוריו של המערער, או כי תרמיל עוזי שנמצא בקרבת המאפייה, ימים מספר אחרי הארוע, שייך לארוע שלפנינו, אין לגלות בחומר שבפנינו הצדקה להעלאה חוזרת מטעם הסניגוריה של כל השגה והשגה כזאת, אשר אין לצדה תמיכה ראייתית, שתצדיק, מבחינת סוגה ומשקלה, התערבות בהכרעתה של הערכאה הראשונה.
לפי הגירסה שהוצגה על-ידי הסניגוריה, פעל המערער בעת הירי-במצב של אוטומטיזם ללא כוונה וללא רצייה, ועל-כן איננו נושא באחריות פלילת על מעשיו; שהרי מעשה שנעשה עקב התקף של אפילפסיה פסיכומוטורית, אין אדם נושא לגביו באחריות פלילית.
...
מקובלת עלי מסקנתה של הערכאה הראשונה, שעיקר דבריה הובאו לעיל.
רשאית הייתה, על יסוד החומר שלפניה, להגיע להעדפת גירסת ד"ר לרמן, ומסקנה זו סבירה בעיניי לאור הנסיבות הכלליות, שאף הן תוארו בפסק-דינו של בית המשפט קמא.
לא מצאתי פגם כאמור בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי, ודעת הרוב שבו מקובלת עלי.
