הצרכן בתביעה זו טען שהנתבעת הפרה חובתה בהתאם לחוק הגנת הצרכן משלא הודיעה לו בתום השנה הראשונה שהסתיימה התקופה בה המחיר המוזל נגבה, וכעת המחיר הנגבה יהיה אומנם מוזל אך גבוה יותר מהמחיר שנגבה בשנה הראשונה.
לטענת התובע, בימים 8.8.13 ו-11.08.13 פנה לנתבעת בבקשה לפיצויים בגין סכומי יתר שנגבו ממנו ולניתוקו מהחברה מפני שזו לא הודיעה לו מראש על שינויים בתנאי ההיתקשרות, אך בקשתו נדחתה.
התובע טען שהנתבעת פעלה בחוסר תום לב ובנגוד לחוק כשלא הודיעה על סיום המבצע ושינוי התעריפים.
הנתבעת טענה מנגד כי פעלה על-פי ההסכם שנחתם בינה לבין התובע ביום 4.3.12, כאשר היתחבר לשירותי הגלישה ברשת האנטרנט ובחר להצטרף לחבילת הגלישה "Hot-12 מבצע תוספת 10". במסגרת החבילה, בשנה הראשונה ישלם התובע סך של 29.90 ₪ לחודש, החל מהשנה השנייה יתעדכן מחיר החבילה לסך של 69.90 ₪ לחודש ואילו בשנה השלישית מחיר החבילה יתעדכן למחיר המלא בסך 139.90 ₪ לחודש.
...
לעניין זה, ניתן להפנות לדברי ההסבר להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 24) (עסקה לתקופה קצובה ומשלוח חשבוניות בעסקה תשלומים), התשס"ח-2008, שם קיימת התייחסות מפורשת לעסקאות מסוג העסקה דנן, מתוך ההכרה בפגיעה העלולה להיגרם לצרכן, כאשר חידוש העסקה מתרחש באופן אוטומטי, והינו לרוב בתעריף גבוה מהתעריף אותו שילם הצרכן, ונקבע כי הצרכן אומנם מודע לתום ההטבה, אך אינו מנהל מעקב מסודר אחר פקיעת ההטבה, ולפיכך אינו מודע לסיומה ועל העוסק מוטלת החובה ליידע אותו על כך:
"מטבע הדברים, רוב רובם של הצרכנים אינם מנהלים מעקב מסודר אחר מועד פקיעת החוזה או מועד סיום ההטבה שבשלה התקשרו בעסקה, ולפיכך אינם מודעים למועד סיום החוזה או ההטבה. כך, העוסק ממשיך לחייב את הצרכן בתשלומים שהם לעתים קרובות גבוהים מהסכומים שבהם התחייב בעת ביצוע העסקה לגבי אותו מוצר או שירות. תופעות אלה פוגעות בצרכן, שכן בתנאי התחרות בשוק הוא היה יכול להשיג תנאים משופרים"
ראו גם פסקה 17 לפסק דינה של כב' השופטת שידלובסקי-אור בתא (י-ם) 9005/03 היועץ המשפטי לממשלה נ' שחל טלרפואה בע"מ (פורסם בנבו, 30.4.2007), שניתן עוד בטרם כניסתו לתוקף של התיקון לחוק הגנת הצרכן, שם נאמרו הדברים הבאים:
"אנו מקבלים את ההנחה הסבירה, כי יש לקוחות אשר אינם ערים למועד המדויק של סיום תקופת ההתקשרות ולצורך במתן הודעה מיוחדת כדי לסיימה. לכן, יש להבטיח מנגנון יעיל לסיום החוזה שיענה גם על הרצון של לקוחות אלו להשתחרר מההסכם. בעניין זה הפנו היועמ"ש והמועצה לצרכנות להצעה לתיקון חוק הגנת הצרכן (הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 15) (עסקה לתקופה קצובה) התשס"ה-2004, ה"ח הכנסת מספר 54). לפי הצעת החוק, במקרה של עסקה לתקופה קצובה, בה מחייב עוסק את חשבונו של הצרכן או את כרטיס האשראי שלו בתשלומים עיתיים לפי הרשאה, על העוסק להודיע לצרכן לא יאוחר מ-30 ימים לפני מועד סיום העסקה או ההתחייבות על סיומם. על הצרכן להסכים להארכת הסכם ההתקשרות, שאם לא כן היא מבוטלת בסיום התקופה. עם זאת, ביחס לסוגי עסקאות מסוימים שיקבעו, ההתקשרות בין העוסק והצרכן תתחדש מאליה בתנאי שהעוסק שלח הודעה מתאימה על סיום ההתקשרות, על חידושה ועל זכותו של הצרכן לסיימה. בדברי ההסבר להצעה זו נאמר, כי במקרים של עסקאות בהן קשור הצרכן בחוזה לתקופה מסוימת, בדרך כלל תמורת הנחה או הטבה, הוא אינו מודע לכך שהחוזה מתחדש מאליו בתום אותה תקופה, וכתוצאה מכך ממשיך העוסק לחייב את הצרכן בתשלומים, שלעיתים גבוהים מאלו להם התחייב בעת ביצוע העסקה. כמו כן, הדבר פוגע באפשרות של הצרכן להתקשר עם מתחרים שמציעים תנאים ומחירים טובים יותר מבחינתו. אמנם, המדובר בהצעת חוק בלבד שאינה מחייבת, אולם יש בה כדי לשפוך אור על אופיים של הסכמי התקשרות מתמשכים דוגמת ההסכם שבפנינו."
בתצ (ת"א) 15961-03-11 אסי בן דוד נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (פורסם בנבו, 9.10.13), נקבע ע"י כב' השופטת אלמגור, כדלקמן:
"אם כן לשון החוק מורה לנו כי בשביל שהתקשרות תיחשב עסקה לתקופה קצובה מהסוג השני, יש צורך בהצטברותם של שני תנאים: בתנאי הראשון ביקש המחוקק להבטיח שכבר כשהצרכן מתקשר עם העוסק, יובהר לו כי העוסק מוזיל את מחיר השירות לתקופה מסוימת והוא יקבל את מלוא המידע על אודות העסקה, ובפרט המחיר שבו יחויב כאשר תגיע תקופת ההוזלה לסופה. כך תוכל הסכמתו בעת ההתקשרות לחול ביודעין גם על עליית המחיר. התנאי השני נועד להזכיר לצרכן חודש עד חודשיים מראש כי המחיר עתיד לעלות, כך שתאריך תפוגת ההטבה לא יפרח מזיכרונו."
דברים אלה יפים גם לענייננו, ובהתאם להם חלה החובה על הנתבעת להודיע ולהזכיר לצרכן, אשר אינו ער למועד המדויק של סיום תקופת ההטבה הראשונה כי זו הסתיימה.
סוף דבר:
התביעה מתקבלת.
הנני מורה לנתבעת לשלם לתובעים סך של 1,722 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 28.10.13, ועד לביצוע התשלום בפועל.