אי הודעה ללקוחה על ההליכים

על TDT להודיע ללקוחות על ההעברה והיא נידרשת לעשות כן עד ליום 22.4.2015 ולכתב את MCE.

[19: אייזיק בתצהירו טוען כי MCE החלה בתקופה זו להערים קשיים על הליכי חתימת הסכמים עם לקוחות (סע' 256-253).

...

לא שוכנעתי כי מדובר בהעלמות כספים והסתרות מכוונות.

לא הוצב בסיס לטענה שיחסי ההפצה נוהלו ע"י TDT "בתרמית ובזדון" (סע' 131 לתצהיר יובל), והיא נדחית.

דומני כי קריאה סבירה של סעיף 12 להסכם על תכליתו העסקית, אמורה להוביל למסקנה כי חלקה של MCE בסכום התמורה עבור מוצריה אינו צריך להגרע בנסיבות כאלה.

רקע כללי: נגד המערער, עורך דין במקצועו, הוגשה קובלנה בגדרה הואשם המערער במספר עבירות משמעת הכוללות: הפסקת טפול שלא כדין בעיניינו של לקוח, עבירה לפי כלל 13(א) לכללי לישכת עורכי הדין (אתיקה מקוצעית) התשמ"ז-1986 (להלן : "כללי האתיקה"), בצרוף הוראת סעיף 61(2) לחוק לישכת עורכי הדין התשכ"א -1961 (להלן: "חוק הלישכה"); אי מתן הודעה ללקוח על הפסקת טפול בעיניינו, עבירה לפי כלל 13(ב) לכללי האתיקה, בצרוף הוראת סעיף 61(2) לחוק הלישכה; הפרת חובות הנאמנות והמסירות ללקוח, עבירה לפי סעיף 54 לחוק הלישכה, בצרוף הוראת סעיף 61(1) לחוק הלישכה; היתנהגות שאינה הולמת את מקוצע עריכת הדין, שתי עבירות לפי סעיף 61(3) לחוק הלישכה.

המשיבה ממשיכה וטוענת כי, המערער הודה בעובדות הקובלנה ביודעין, לאחר שהבין את משמעות האישומים, ולאחר שבית הדין המחוזי וידא ובירר כי אכן המערער מבין את הודאתו; ההודאות מתייחסות לנטילת סך של 4,500 ₪ מלקוחותיו לצורך תשלום אגרה, וזאת מבלי שניפתח הליך ומבלי שהכסף הוחזר ללקוחותיו ולפיכך, בדין הוטל עליו עונש בגין שליחת יד בכספי לקוח; המערער העלה בעלמא את טענת השהוי, ללא כל תימוכין או אסמכתות; בית הדין הארצי הביא בחשבון את חלוף הזמן במסגרת השיקולים בגזירת העונש.

...

ואולם, כאמור, בענייננו, סבורני כי לא היה מקום שבתי הדין יגזרו את דינו של המערער בהתבסס על הרשעה בעבירה של שליחת ידי בכספי לקוח, תוך מתן דגש משמעותי על הרשעה בעבירה זו, שכאמור לא נכללה באופן ברור ומפורש בכתב הקובלנה.

יחד עם זאת, בשים לב לפסיקה הנוהגת לעניין מידת ההתערבות של ערכאת הערעור בפסיקת הערכאה הדיונית, בייחוד בעניין העונש, ובשים לב לכך שפסיקתו של בית הדין המחוזי אינה חורגת במידה קיצונית מהענישה המקובלת במקרים של הרשעה בעבירות שבהן הואשם והורשע המערער, סבורני כי לא היה מקום להתערבות בית הדין הארצי בגזר דינו של בית הדין המחוזי; לא כל שכן, התערבות לחומרא ללא הנמקה מוצדקת.

סוף דבר: הערעור מתקבל.

כך למשל, ת"צ (מחוזי מרכז) 47374-12-15 אורי הכהן נ' דלתא איירליינס בע"מ- עניינה של בקשת האישור הוא בטענות המבקשים ביחס לתנאי "אי-ההתייצבות" שהנהיגה דלתא, אשר קובע כי במקרים בהם נוסע לא התייצב לאחד מהמקטעים בכרטיס הטיסה שרכש מבלי להודיע על כך מראש לדלתא, יבוטלו מקטעי טיסות ההמשך שרכש במסגרת אותה הזמנה, וזאת באופן אוטומאטי, ובלי לשאול את הלקוח האם הוא מעוניין לבטל גם מקטעים אלו.

שם דובר בהסתלקות מתוגמלת, אשר עיקריה היו ליידע את הלקוחות אודות תשלום בגין אי-התייצבות, במסגרת הליך רכישת הכרטיס, יידוע סוכנויות הנסיעות אודות תנאי אי-ההתייצבות, יידוע הלקוחות בהודעת דואר אלקטרוני אודות התשלום בגין אי-התייצבות, יידוע טלפוני של לקוחות שיתקשרו לברר את מועדי ההגעה לטיסה, ושיגור הודעות מסר קצר ללקוחות.

...

לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה על יסוד הוראות אלה כמפורט לעיל ולהלן, מצאתי כי הסדר הפשרה משקף פתרון ראוי והוגן לתובענה.

הצדדים הסכימו על העברת תמורות בלתי מבוטלות מהמשיבה למבקש וב"כ אותן מצאתי לנכון לאשר לאור כל האמור לעיל, אף עלויות אגרת בתי המשפט הן חלק מעלויות ההליך ויישובו בהסדר.

סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

כאמור בפתיח, תקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018 אינן חלות על ההליך כאן, אך עמדה זו משקפת את עמדת בתי המשפט אף טרם כניסתן לתוקף של תקנות אלה.

טענת הנתבעת היתה, כי אי הודעה מראש של לקוח שלא התייצב לטיסתו מונעת הימנה למכור את הכרטיס שנמכר לאותו נוסע, פעם נוספת, במחיר גבוה יותר ובכך נפגעת הכנסתה (וזאת בהנחה כי הכרטיס שנמכר לנוסע שלא התייצב נמכר במחיר נמוך יותר).

...

סעיף ב' לדרישת הגילוי; מסמכים בקשר להפעלת תניית אי ההתייצבות – הדרישה מנוסחת באופן רחב וכוללני ולא ניתן להיעתר לה מטעם זה. כפי שעלה בדיון שהתקיים בפני ביום 18.9.2023, המסמכים שהתבקשו בסעיף זה באופן כללי ורחב התבקשו באופן ספציפי ומפורט בהמשך דרישת הגילוי ומשכך אתייחס לכל אחד מהמסמכים המבוקשים בנפרד.

למען הסר ספק הבקשה בסעיף זה, המנוסחת באופן כוללני ורחב – נדחית.

לאור העובדה כי נעניתי לבקשה בחלקה, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות הבקשה על הרף הנמוך, בסכום כולל של 5,000 ₪.

לשם היתרשמות, בהודעת הדוא"ל מיום 28.4.15 כתב סיוון לג'קי: "האם יש חדש לגבי בסיס הנתונים? חזר אליך? אנחנו לא קיבלנו דבר". אך בנגוד לטענת סיוון בתצהירו אין בהודעת דוא"ל זו משום בקשה מג'קי וטלי להתקדם בנושא או הבעת טרוניה כלפיהם.

בכלל זה, לא הוצגו ראיות לכך שגיטה ג'ולרי הודיעה ללקוחותיה על עליית האתר החדיש, כמו גם לכך שבשל השהוי בהעלאת האתר איבדה גיטה ג'ולרי נתח מלקוחותיה.

בפסיקת שכ"ט, הוצאות והחזר אגרה התחשבתי, בפער בין הסכום הנתבע לבין הסכום שנפסק בפועל, בדחיית התביעה שכנגד, ולצד זאת – באופן הענייני בו נוהל ההליך.

...

על כן דין טענותיה אלה של גיטה ג'ולרי להידחות.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת, אור-סטאר בונים כוכבים בע"מ, לשלם לתובעת, גיטה ג'ולרי בע"מ סך של 188,634 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

התביעה שכנגד נדחית.