אי הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים

לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים, ולאחר שהתיק הועבר לטיפולו של מותב זה, היתקיים דיון הוכחות ראשון ביום 20.6.23.

...

נוכח כל האמור, הגענו לכלל מסקנה כי יש לפסוק לתובע ברכיב זה פיצוי בסך 5,000 ₪, שבו יישאו המדינה ופרופ' סימון (ביחד ולחוד).

סוף דבר התביעה נדחית ברובה, ומתקבלת רק ברכיב אחד, הוצאת לשון הרע, כך שעל המדינה והנתבע 3 לשלם לתובע, ביחד ולחוד, פיצוי בסך 5,000 ₪.

אשר להוצאות ההתדיינות – התובע ישלם לנתבעת 1 סך של 12,000 ₪, וישלם סך זהה לנתבעת 2.

כן הוריתי בהחלטתי, שככל והנתבע מבקש להוסיף לגילוי המסמכים מטעמו, או להוסיף עדים מטעמו, עליו להגיש בקשה מנומקת (בצרוף תצהיר) בהן יסביר מדוע הדבר מבוקש רק עתה, וכי במידה וברצונו לזמן עד נוסף עליו להסביר מדוע לא הוגש תצהיר עדות ראשית מטעמו ומה תמצית עדותו הצפויה.

...

הבקשה לצירוף עד נוסף – נדחית.

הבקשה למסירת קבצים דיגיטליים – נדחית.

את כל סכומי ההוצאות דלעיל (2,000 ₪) ישלם הנתבע לתובע, באמצעות ב"כ התובע, בתוך 30 יום מהיום.

ככל שלא תוגש בקשה אחרת, ייקבעו מועדים לתצהירי עדות ראשית.

בקשות התובעים בקשת התובעת לדחיית גילוי ראיות בהתאם ל"הילכת סויסה" המבקשת עותרת לדחות את מועד העיון בהקלטה ותמליל הקלטה שבידיה עד לאחר הגשת תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת, בהתאם להילכת סויסה (רע"א 4249/98 שמעון סויסה נ' הכשרת הישוב - חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515 (1999)) ולתקנות 112, 119 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.

...

אני מקבלת את עמדת התובעים בעניין זה. מלוא המידע מצוי בידי הנתבעת, הן בשל גילוי מסמכים שונים והן משום שהנתבעת היא שייצרה את כל המנות.

לטענת הנתבעת חברת זרמון מחזיקה במלוא הון המניות של התובעת, לטענת התובעים הנתבעת לא הראתה רלוונטיות של הדו"חות, והעובדה שמדובר בבעלת מניות אינה מלמדת על כך. אני סבורה שלא די בכך שמדובר בבעלת מניות כדי לחייב את התובעים לגלות את מניותיה של חברת זרמון, במיוחד כשמדובר במידע סודי ופרטי במהותו.

משלא הוכחה הרלוונטיות, הבקשה נדחית.

בתאריך 24.11.22 הגישה הנתבעת בקשה למתן החלטה ו/או הוראות במסגרתה התבקש ביה"ד להורות לצדדים לבצע את אחת החלופות הבאות: תשלום של הנתבעת לתובעת בסך 51,340 ₪ בצרוף ריבית פיגורים בסך 4,139 ₪ וכן סכום ריבית למעט בגין התקופה שהתיישנה וזאת ב-10 תשלומים; ולחילופין הפקדת הסכומים האמורים בקופת ביה"ד. לאחר קבלת תגובת התובעת ניתן ביום 21.12.22 פסק דין חלקי בו נפסק, כי "לנוכח הודאת הנתבעת בסכום החוב הנומינלי (51,340 ₪) ובריבית פיגורים בסך 4,139 ₪ (ראו סעיפים 1 ו-14 לבקשה וכן עמ' 1 לפרוטוקול מיום 21.9.22) ניתן בזאת פסק דין חלקי לפיו הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים האמורים בתוך 30 ימים. לעניין הבקשה לפריסה לתשלומים אציין, כי רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן יש להעתר לבקשה כאמור ואיני סבור, כי מקרה זה בא בגדר מקרים אלו, בייחוד כאשר הסכומים שלא שנויים במחלוקת היו אמורים להיות משולמים זה מכבר. ...". בתאריך 14.3.23 הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת.

...

לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים מוצאים אנו כי דין הערעור להתקבל, בחלקו.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, להלן החלטתנו.

בהתחשב מחד בכך שתשלום החוב שולם רק לאחר הגשת כתב התביעה ובעקבות מתן פסק דין חלקי; בחובתה של התובעת לפעול לגביית חובות עמיתיה מהמעסיקים; בסכום החוב שנפסק (51,340 ₪) בצירוף ריביות פיגורים; הימשכות ההליכים במשך למעלה משנתיים; הבקשות והתגובות שהוגשו בתיק; התעריף המומלץ ע"י לשכת עורכי הדין וייצוג הצדדים ע"י עורכי דין ומנגד, העובדה שהנתבעת לא התכחשה לחובה במהלך ניהול ההליך ואף ביקשה לפרוע אותו לטענתה עוד בטרם הוגשה התביעה; החיסכון בזמן שיפוטי יקר ואופיין המיוחד של ההתדיינויות בביה"ד – מצאנו לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת בתוך 30 ימים הוצאות בסך 1,239 ₪ בגין אגרת משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.

בתחילת הדיון, לנוכח אי הגשת תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע המתייחס לתביעתו ובהיתחשב במדיניות ביה"ד המעדיפה את בירור התביעה לגופה, ניתנה החלטה ולפיה ניתנה לנתבע ארכה להגשת תצהירו והוא חויב בהוצאות משפט עקב הצורך בקיום דיון נוסף.

...

לאחר קבלת התייחסות הצדדים וסיכום מטעם המומחה ניתנה ביום 17.1.19 החלטה נוספת בה נקבע, בין היתר, כדלקמן: "לאחר שעיינתי בהתייחסות הצדדים ושקלתי את טיעוניהם (לרבות טענת התובעת לפיה הנתבע לא סיפק למומחה את גרסת הביניים של המוצר המפר והטענה, כי אין לקבל את הצעת הנתבע להעתקת המוצר שלו על גבי מחשבי התובעת והתקנת תוכנת התובעת על מחשב הנתבע עקב הליך התקנה ארוך וחשש לחשיפת סודות מסחריים ומנגד טענות הנתבע לפיהן על המומחה לעיין בתוכנת Ez-Stats בטרם מתן חוות דעתו, ליתן למומחה הנחיות מדויקות להכנת חוות הדעת ולציין מה האלמנטים הדומים והשונים בין המוצרים) מצאתי להורות כדלקמן:

סוף דבר: בנסיבות האמורות מצאנו לחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בסך 80,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (26.10.15) ועד לתשלום המלא בפועל.

התובעת תשלם לנתבע סך 9,855 ₪ בגין שכר עבודה לחודש 3/14 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.4.14 ועד לתשלום המלא בפועל.

הננו מורים לנתבע כדלקמן: להימנע מלעשות שימוש כלשהו, לרבות מלהעתיק, מלשנות, מלשדרג, מלהעביר, מלשווק, מלהפיץ, מלפרסם, מלמכור ו/או מלהציע למכירה ו/או מלגלות לאחר, בתמורה או שלא בתמורה, סודות מסחריים וידע מקצועי של התובעת, לרבות תוכנת מוצרי התובעת, ידע טכנולוגי, ידע מקצועי, קבצי תוכנה ואלגוריתמים, דרכי שיווק, רשימות של שמות לקוחות, רשימות קשרים עם לקוחות, נהלי עבודה, מסמכים הקשורים לתובעת וכל מסמך המפרט נתונים הנוגעים למוצרי התובעת ו/או למוצרים ו/או שירותים שמספקת התובעת.