ברם, בסופו של דבר נמצא, "הרבה לפנים משורת הדין, ואך תוך מתן הדעת לרצון להכריע במחלוקות לגופן", להעתר לבקשת המבקשים "וליתן להם אפשרות להגשת סיכומים מתוקנים, ובילבד שיובהר [כי] הקף הסיכומים לא יעלה על 20 עמודים, גופן David, גודל גופן 12, רווח של שורה וחצי ושוליים״. בנוסף נקבע כי ״הסיכומים יוגשו בתוך 10 ימים מהיום, כאשר ניתן לצפות כי לא יוגשו בעיניין זה בקשות לארכה". כמו כן חויבו המבקשים בהוצאות בסך של 4,500 ש״ח.
ניתן היה לצפות כי אחר דברים נוקבים אלו, המבקשים ובא-כוחם יפעלו כמצוות בית המשפט המחוזי, שהלך לקראתם כברת דרך עת נתן להם היזדמנות אחר היזדמנות לתקן את מחדליהם.
בנתון לאמור, הורה בית המשפט המחוזי על הוצאת סיכומי המבקשים מתיק בית המשפט, ופנה לבחון האם המשמעות המעשית של החלטתו "היא בהכרח סילוק תביעת התובעים, בין אם על דרך של מחיקה ובין אם על דרך של דחייה [...] זאת מקום בו הוראות תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי מכוונת למחיקת התביעה, ובמקרים החריגים אף לדחייתה".
לפי האמור בהחלטה, לאחר שבית המשפט נתן דעתו לכלל השיקולים הצריכים לעניין, הוא מצא "לא בנקל, והרבה לפנים משורת הדין, [...] כי נקודת האיזון אינה מצויה על דרך של סילוק התביעה". מסקנה זו נומקה בכך ש"עסקינן בהליך אשר היתנהל במשך שנים, ונשמעו במסגרתו הראיות עד תום, [ולכן] דומה כי נקודת האיזון מצויה במקום בו יושבו סיכומי התובעים לידיהם, מבלי שתנתן להם היזדמנות נוספת להגשתם, פסק הדין יינתן על בסיס המונח בתיק בית המשפט לרבות סיכומי הנתבעים בלבד, וייפסקו הוצאות הנתבעים כמו גם הוצאות לטובת אוצר המדינה".
בהקשר זה הפנה בית המשפט המחוזי לרע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 46 (2001) (להלן: עניין נדב), תוך שהוא מציין כי לא נעלמה מעינו ההבחנה בין "הוראות תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 לתקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי הנוכחיות, לרבות לעניין השמוש במונח 'רשאי'", ופסיקות נוספות שניתנו לאורך השנים על-ידי בית משפט זה. בית המשפט המחוזי אף הזכיר את החלטת השופט י' כשר מיום 26.06.2023 בע"א 3682/23; חרף העובדה ששם דובר באי התייצבות של נתבע (בהתאם לתקנה 75(2)), תוך שהוער כי "באופן דומה, והגם מחדלי התובעים – יש להוסיף ולבחון האם יש באלו כדי להצדיק מחיקה או דחייה של התביעה, המשמעות של המחיקה על היכולת לשוב ולהדרש להליך פעם נוספת, הלכתו של כב' בית המשפט העליון לעניין האופן בו יתנהל ההליך מקום [בו] תוגש תביעה שנמחקה והרצון להבטיח כי מערכת בתי המשפט לא תצא כאשר שכרה בהפסדה".
בהתאם, הורה בית המשפט המחוזי כי סיכומי התובעים יוצאו מהתיק, כי יוגשו סיכומי נתבעים וכי או אז יועבר התיק למתן פסק דין ללא סיכומי תובעים.
...
כדי לסבר את האוזן אציין, לשם הדוגמה בלבד, כי באחד המקרים התבקשה ארכה בת יומיים בלבד, שלאחריה במשך כחודש ימים לא הוגש דבר לתיק בית המשפט, ובסופו של דבר הוגשה בקשה נוספת למתן ארכה.
בנתון לאמור, הורה בית המשפט המחוזי על הוצאת סיכומי המבקשים מתיק בית המשפט, ופנה לבחון האם המשמעות המעשית של החלטתו "היא בהכרח סילוק תביעת התובעים, בין אם על דרך של מחיקה ובין אם על דרך של דחייה [...] זאת מקום בו הוראות תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי מכוונת למחיקת התביעה, ובמקרים החריגים אף לדחייתה".
לפי האמור בהחלטה, לאחר שבית המשפט נתן דעתו לכלל השיקולים הצריכים לעניין, הוא מצא "לא בנקל, והרבה לפנים משורת הדין, [...] כי נקודת האיזון אינה מצויה על דרך של סילוק התביעה". מסקנה זו נומקה בכך ש"עסקינן בהליך אשר התנהל במשך שנים, ונשמעו במסגרתו הראיות עד תום, [ולכן] דומה כי נקודת האיזון מצויה במקום בו יושבו סיכומי התובעים לידיהם, מבלי שתינתן להם הזדמנות נוספת להגשתם, פסק הדין יינתן על בסיס המונח בתיק בית המשפט לרבות סיכומי הנתבעים בלבד, וייפסקו הוצאות הנתבעים כמו גם הוצאות לטובת אוצר המדינה".
דיון והכרעה
לאחר עיון, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
בכפוף לאמור לעיל, הבקשה נדחית.
