בנוסף, כבוד השופט ג'ובראן, ציין את הדברים הבאים:
"עוד אציין כי אני מסכים [עם] מסקנתו של בית המשפט המחוזי כי הסימנים המיוחדים שבקש בית משפט השלום למצוא במבקש דנן כחריג לכלל הרשעה בדין, אינם מיוחדים כלל ועיקר דוקא למבקש דנן אלא כוחם עמם ביחס למרבית הנאשמים בעבירות מסוג זה. על כן, אין מקום להתערב בקביעותיו של בית משפט המחוזי לאור החשש כי בהמנעות מהרשעה במקרה דנן, יהיה כדי לשמוט את הבסיס למדיניות האכיפה הראויה הנדרשת והמתבקשת של עברייני מס, גם בעבירות של אי הגשת דו"חות."
(ההדגשות שלי – ה'א'ש')
ב-רע"פ 6271/13 יהודה בן סנן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.9.13), המבקש ביצע עבירות של אי הגשת דו"חות מע"מ ודו"חות מס הכנסה במועד.
כן.
עוד מיסמך שהוצג בדיון הקודם, כדוגמא, לרכבת ישראל, ההצהרה על העידר הרשעות פליליות, נ/1, מסמכים אלה הוגשו כחלק מההצהרה שנדרשת להצהיר על ירון מאחר והוא עובד דרככם בפרויקטים שאתם מנתבים אותם.
...
בעיני, הדבר מחזק אף יותר את המסקנה שאין מקום לבטל את ההרשעה בעבירה הפיסקלית שבעסקינן של אי דיווח לרשויות המס, וזאת כדי להבטיח שהנאשם יוכל להשתתף דווקא במכרזים של רכבת ישראל.
לסיכום, הבקשה של הנאשם 2 לביטול ההרשעה נדחית.
לאור כל האמור לעיל, הנני משית על הנאשם 2, ירון אברהם, את העונשים הבאים:
3 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שנתיים מהיום, הנאשם לא יעבור עבירה לפי חוק מס ערך מוסף או לפי פקודת מס הכנסה.