מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

אי הארכת מעצר לחשוד באונס

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

דיווחה משטרת ישראל מפי סנ"צ מנחם חבר, מפקד היחידה המרכזית של המחוז הצפוני של המישטרה, כדלקמן: " הלילה והבוקר נעצרו שישה מהחשודים המרכזיים במעורבות במקרי האונס. הבוקר בשעה אחת עשרה החשודים יובאו בפני שופט להארכת מעצרם. קיימות ראיות חד משמעיות שקושרות אותם למקרי האונס". באותו היום הובאו מספר חשודים למעצר בעיניין פרשה זו וביניהם התובע.
...
במקרה שלפניי; לאחר שעיינתי בתיק ובחנתי את המסמכים השונים, ואת העדויות שנשמעו לפני הגעתי למסקנה כי התובע לא הוכיח כי נגרם לו נזק.
סיכומו של דבר לטעמי, לא הוכח כל נזק.
תוצאה אשר על כן התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

כעולה מפרוטוקולי הדיון בבקשות להארכות מעצר שהגישה משטרת ישראל נגד התובעת בגין תלונות של איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, הפרת הוראה חוקית ותקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, מצאו בתי המשפט אשר דנו בבקשות כי קיים חשד סביר כי התובעת מעורבת בבצוע העבירות בהן נחשדה (החלטה במ"י 25163-03-17 מיום 13.3.2017, נספח 16 לתצהירי הנתבעת וכן החלטה במ"י 8671-03-16 מיום 4.3.2016 בקשה להארכת מעצר בגין חשד לעבירות איומים).
בתשובה ניתן מונולוג שהשתרע על פני שלושה עמודים (ע' 12-14) וכלל פעמיים טענה כי הרגישה נאנסת על-ידי ד"ר קפקא, מנהל חדר המיון (ע' 12, ש' 19-20, ש' 23 ע' 14 ש' 23).
...
לא צורפו התשובות, משטרת ישראל אף לא צורפה כנתבעת לתביעה זו. משכך, דין הטענות דחייה.
משכך, דין הטענה לתקיפה ו/או חריגה מסמכות ו/או חיפוש לא חוקי – דחייה.
סופו של דבר מורם מהאמור עד כה כי אני דוחה את התביעה.

בהליך ערר אחר (ע"ח) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

אשר לטענות בדבר העידר חתימתו של העורר על גבי הטופס הייעודי בנוגע לסרוב לערוך בדיקת ינשוף והיעדר התעוד אשר לנסיבות מעצרו בגין עבירת אינוס, אין בידי לקבלן בשלב זה. כשנדרש בית המשפט לוודא קיומן של ראיות לכאורה, אין להדרש לראיות שאינן קיימות, כי אם לראיות הקיימות בתיק החקירה, למעט אם עסקינן במחדל חקירתי חמור כגון אי בדיקת טענת אליבי או בדיקה שיש בה כדי לזכות את העורר מהחשדות המיוחסים לו (ר' בש"פ 9270/03 בראט נ' מדינת ישראל (28.10.03); בש"פ 757/91 חזן נ' מ"י (6.3.91)).
בהנתן ההלכה אשר נפסקה בבש"פ 6085/10 הנ"ל ולאורה, אינני מוצא שיש בהפניות אלו מטעם העורר, כדי לשנות ממסקנתי, לפיה תקופת הפסילה אינה יכולה לעלות על שישה חודשים, למעט אם בחלוף ששת חודשי הפסילה, היתקיים דיון בהארכתה, תוך שקילת מלוא השיקולים הנדרשים.
...
לאחר ששקלתי את כל השיקולים הנדרשים לעניין ובהם סיכויי הרשעת העורר, חומרת העבירה והנסיבות בהן בוצעה, עברו התעבורתי של העורר והנזקים שעלולים להיגרם לו מחמת פסילת רשיונו - שוכנעתי כי יש להעדיף את אינטרס השמירה על חיי אדם ושלמות גופם, על פני האינטרס האישי של העורר.
בהינתן ההלכה אשר נפסקה בבש"פ 6085/10 הנ"ל ולאורה, אינני מוצא שיש בהפניות אלו מטעם העורר, כדי לשנות ממסקנתי, לפיה תקופת הפסילה אינה יכולה לעלות על שישה חודשים, למעט אם בחלוף ששת חודשי הפסילה, התקיים דיון בהארכתה, תוך שקילת מלוא השיקולים הנדרשים.
סיכומו של דבר, הערר מתקבל בחלקו.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2006 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 14.10.06 נעצר העורר בחשד לאונס ולהדחה בחקירה.
ביום 18.10.06 הגישה המשיבה בקשה להארכת מעצר נוספת – בחמישה ימים – לצורך השלמת החקירה (מ/6679).
...
(1) אין בידי לקבל את טענתה של הסניגורית.
(2) בבש"פ 6190/98 מדינת ישראל נ' שושני, פ"ד נב(4)515 דן בית משפט זה (השופט קדמי) בטענה דומה, וניסח את השאלה כך (עמ' 520): "האם מוסמך שופט, שהוגשה בפניו בקשה להחזקת נאשם במעצר עד תום ההליכים להורות על מעצרו של הנאשם עד למתן ההחלטה באותה בקשה (להלן - "מעצר ביניים")". בית המשפט יצא מן ההנחה כי המדובר בזכות היסוד לחרות, ועם זאת סבר כי אין מקום לטענת "'ייקוב הדין את ההר' גם אם 'ייחרב העולם'", שהועלתה שם, וציין (עמ' 522): "לשיטתי, זו אינה עמדת הדין: ובמקום שיישום זכות יסוד כרוך ב'הרס העולם' - זכות היסוד תצביע בעד קיומו". כפי שנקבע, גם אלמלא מצא בית המשפט אחיזה לסמכות מעצר ביניים בהוראות חקוקות, יש לראותה "כמתחייבת ישירות מקיומה של הסמכות העיקרית". בפועל השתית בית המשפט את ההחלטה אם על קיומה של "סמכות עזר" מכוח סעיף 17(א) לחוק הפרשנות תשמ"א-1981, שלפיו הסמכה לעשות דבר "משמעה גם הסמכה לקבוע נוהל עבודה וסדרי דיונים ככל שאלה לא נקבעו בחיקוק" או של "סמכות נגזרת" מסמכות המעצר העיקרית, הגם שאין הוראה מפורשת בחוק המעצרים (עמ' 523).
(3) סוף דבר, הסמכות למעצר ביניים קיימת, כפי שהוכרע בעבר, הן בטרם חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו (פרשת הררי) והן לאחריו (פרשת שושני).

בהליך מעצר ימים (מ"י) שהוגש בשנת 2014 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בית משפט אמר שלאחד הסנגורים יש שפן שיש לשלפו מהכובע: נאמר פה על ידי כל הסנגורים בכוונה או שלא היתמקדו בלקוח שלי, אני מדבר על כלל טובת החשודים, בל ישכח שהחשוד שלי נעצר, נחקר פעמיים ורק לאחר 16-17 ימים נחקר לבקשתי, יוצג על ידי סניגור אחר שלהאחר הודאתו 3-4 במספר הוא הסכים לעשרה ימים להארכת מעצר ולאחר מכן בפני השופט שטיין שהאריך מעצרו ל-6 ימים נוספים וזה השפן שאי אפשר להיתעלם ממנו עם כל הכבוד לפרקליטות אי אפשר להיתעלם מהעובדה שהיה נוח שהיחידה נשענה על הגדר.
בשיר מאשר שהוא חייב ללו כסף? בשיר בכלל לא מכיר את ערפאת הוא מכיר רק את אנס וחמיס.
...
נטען כי =אסור לזלזל בדברי החשוד 4 בגרסתו האחרונה ויש לדקדק היטב ולבדוק שמא גרסתו זו היא דווקא גרסת האמת המובילה למסקנה שאין חשד סביר נגד החשודים.
יחד עם זאת, במהלך הידון ומתוך עיון בחומרים נוספים שהוצגו לי שוכנעתי כי אמנם לצורך גיבוש ראיות לכאורה וסיכוי סביר להרשעה נחוצות הפעולות המבוקשות בשלב זה. לעניין טענת החשוד 4 כי החוקרים איימו עליו מובן כי טענה זו צריכה להיבדק, ואמנם מסר לי נציג המשטרה כי בכוונתם להעביר את התיק למחש.
לנוכח חשש השיבוש שקיים עדיין ולנוכח המסוכנות הרבה הטמונה בעבירה המיוחסת לחשודים, אין מנוס מלהענות לבקשה ולאריך את המעצר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו