כתב התביעה כולל טענות וסעדים העוסקים בשלושה היבטים: א. ביטול מינוי כונס הנכסים שמונה בהוצאה לפועל; ב. פיצוי בגין העדר יכולת התובעים לבצוע מכר עצמי של דירת מגוריהם על השלכותיו ולחליפין לאפשר לתובעים כעת מכר עצמי של דירתם; ג. פיצוי בשל מחדלים נטענים של הכונס שלא השיב לבקשות התובעים במשך זמן רב ואופן פעולתו.
סעיף 80 (ב) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי צוים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל ניתנים לערעור, חלקם ברשות, חלקם בזכות, לפני בית משפט השלום.
לאחר החלטת כב' השופט ארנברג בעירעור שהוגש, שב התיק להתברר בלישכת ההוצאה לפועל, ועם סיומו, התייחסה לסוגיית המכר העצמי גם כב' הרשמת יעל ממן בהחלטה האחרונה בתיק ההוצאה לפועל, מיום 16.1.20 וקבעה:
"8. נימוקי הכונס מקובלים עליי ועולים בקנה אחד עם הדין. אף לעניין הטענות ביחס למכר עצמי. לחייבים אין זכות חוקית לבצוע מכר עצמי, שכן חלף המועד אותו קבע המחוקק לכך, ולא נימצאו נסיבות שיצדיקו הארכתו, אף לפנים משורת הדין.
ככל שמדובר בחובות המוטלות על הכונס מכוח החוק והנתונים לפיקוחו של רשם ההוצאה לפועל, הרי שהסמכות נתונה בידי הרשם, כאשר בית משפט השלום מהוה ערכאת ערר בעיניין זה.
לפיכך, מדובר בטענות שעלו ונידונו בלישכת ההוצאה לפועל והעוסקות בסמכויות הכונס אשר מקורן בחוק, גם אם נעטפו בעילת הרשלנות, והגשת תביעה דנן, כתביעה חדשה החוזרת על אותן טענות אינה הדרך לבירורן, ויש לדחות את התביעה על הסף גם בעיניין זה.
ואולם, לנוכח הפתח אשר נותר בהחלטת כב' הרשמת ממן, אשר קבעה כי המועד שבו נידונו הטענות, אינו המועד הנכון, אני מוצא לנכון להעביר את הדיון בסוגיה זו ללישכת ההוצאה לפועל, וזאת על אף דחייתה של התובענה לגופה, כמפורט לעיל.
...
דיון והכרעה
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, על הנספחים המצורפים להם, שוכנעתי כי דין התביעה לדחייה על הסף, תוך העברתה לערכאה המתאימה – לשכת ההוצאה לפועל, באחד הסעדים, הכל כפי שיפורט.
ככל שמדובר בחובות המוטלות על הכונס מכוח החוק והנתונים לפיקוחו של רשם ההוצאה לפועל, הרי שהסמכות נתונה בידי הרשם, כאשר בית משפט השלום מהווה ערכאת ערר בעניין זה.
לפיכך, מדובר בטענות שעלו ונידונו בלשכת ההוצאה לפועל והעוסקות בסמכויות הכונס אשר מקורן בחוק, גם אם נעטפו בעילת הרשלנות, והגשת תביעה דנן, כתביעה חדשה החוזרת על אותן טענות אינה הדרך לבירורן, ויש לדחות את התביעה על הסף גם בעניין זה.
ואולם, לנוכח הפתח אשר נותר בהחלטת כב' הרשמת ממן, אשר קבעה כי המועד שבו נידונו הטענות, אינו המועד הנכון, אני מוצא לנכון להעביר את הדיון בסוגיה זו ללשכת ההוצאה לפועל, וזאת על אף דחייתה של התובענה לגופה, כמפורט לעיל.
סיכומו של דבר, נוכח האמור, אני דוחה את התביעה על הסף בכל הקשור לסוגית המכר העצמי וביטול מינוי כונס הנכסים, אך בהתאם לסעיף 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, מורה על העברת התביעה, ככל שהיא נוגעת לטענות התובעים האחרות ביחס לפיצוי בשל מחדלי הכונס הנטענים, ללשכת ההוצאה לפועל.
