וכן נוספה דרישה כי טופס זה ייחתם בפני גורם נוסף תוך שצוין על הטופס: "פרטי הטופס ומשמעות ההצהרה הובהרה בנוכחתי".
ביום 20.1.16 הוציאה הרכבת הודעה במייל לעובדיה כמצוטט: "עובדים יקרים, להזכירכם, על פי נהלי החברה ותקנות החברות הממשלתיות, חלה חובה על כל עובדי החברה להצהיר בדבר קרובי משפחתו המועסקים בחברה וכפי שמוגדרים בטופס ההצהרה. עובדים קבועים אשר לא הצהירו על קרובי משפחתם או שמוצאים לנכון לתקן את הצהרתם הקודמת, נדרשים למלא טופס עדכני של הצהרת קרבת מישפחה עד ליום 31.1.16. אנו קוראים לכל העובדים הקבועים, אשר הצהרת קרובי המשפחה שמילאו אינה מדוייקת, לנצל היזדמנות זו לתיקון הפרטים בהבהרה ללא נקיטת צעדים משמעתיים בגין הצהרה כוזבת. לאחר מועד זה, וככל שיתגלה כי העובד לא הצהיר בדבר קרבת משפחתו, תנקוט נגדו החברה בהליך משמעתי במסגרתו ידון המשך העסקתו בחברה. באשר לעובדים חדשים בחברה, לרבות עובדים אירעיים, הרי שבעניין זה, החברה לא תגלה סולחנות בנושא והיא תפעל לסיום העסקתם" (להלן: המייל המתקן.
האמור עולה בקנה אחד גם עם סעיף 18 לתצהירו של מר הדרי שלא נסתר לפי זמונו של התובע לשימוע היתה בשל הצהרת כזב: "ב. כשמתבררת הצהרת מועמד/עובד ככזב נוקטת החברה בהליך שימוע בדבר המשך העסקה. 18. אין צורך להכביר במילים בחשיבות שמייחסת החברה למידת מהימנות ההצהרות של המועמדים לעבודה בחברה בדבר קרובי מישפחה ובדבר זיקה לגורמים בחברה שעלולה ליצור ניגוד עניינים לפיכך במסגרת הטופס, חותם המועמד על הצהרה בנוסח הבא: "הנני מצהיר/ה כי כל הפרטים שמסרתי לעיל הם נכונים. ידוע לי כי במסירת פרטים לא נכונים, לרבות חלקיים, תביא להפסקה מיידית של עבודתי בחברה" 19.
אין חולק כי הצהרה זו והסנקציה שנקבעה במקרה של הפרת חובת גילוי זו ( הפסקת עבודה), נועדו לתכלית ראויה של הבטחת הליכי קבלה לעבודה שוים לכל, סנקציה שבלעדיה חובת הגילוי תיוותר ריקה מכל תוכן.
מנגד עיון בסעיף 20 לתצהיר מר הדרי מעלה כי מסר הוא נתונים ספציפיים מהם עולה כי אכן בין השנים 2012-2016 פוטרו 10 עובדים אירעיים בשל אי הצהרה על קרבת מישפחה ומנגד 3 עובדים במעמד אירעי שלא דיווחו על קרבה משפחתית לא פוטרו וכן הביא אף 2 דוגמאות של עובדים קבועים שלא מילאו את הצהרת קרובי המשפחה כנדרש ופוטרו, כמפורט תצהירו כמצוטט:
"20.8 בחודש אוגוסט 15, זומן לשיחת שימוע העובד א.ב.ח, עובד אירעי, שבמועד קבלתו לעבודה, לא הצהיר בטופס ההצהרה על קרובי מישפחה על כך שבן דודו מועסק בחברה. במסגרת השימוע, התברר כי במסגרת ראיון קבלה שנערך לעובד לאחר חתימתו על טופס ההצהרה על קרובי מישפחה, העובד ציין כי בן דודו מועסק בחברה. בנסיבות אלה, הוחלט להמשיך את העסקתו בחברה".
בנוגע לעובד אירעי נוסף הוצהר בסעיף 20.11 כי: "בחודש דצמבר 2015 , זומן לשימוע העובד י.א, עובד אירעי, אשר לא הצהיר בטפסי הצהרה על קרובי מישפחה על כך שדודו למחצה מועסק בחברה. במסגרת שימוע, התברר כי במועד חתימתו על טפסי ההצהרה, לאור נסיבות משפחתיות מיוחדות, הוא לא ידע כי דודו (למחצה) מועסק אף הוא בחברה וכי הדבר נודע לו רק לאחר מועד החתימה. בנסיבות אלה, הוחלט להמשיך את העסקתו בחברה".
בנוגע לעובד אירעי נוסף הוצהר בסעיף 20.12 לתצהיר כי: " בחודש אוגוסט 2016, זומן לשיחת שימוע העובד ל.כ, עובד אירעי, שבמועד קבלתו לעובדה, לא הצהיר על כך שגיסו מועסק בחברה. במסגרת השימוע, הוכיח העובד כי לאור נתק משפחתי עם גיסו, הוא סבר כי גיסו אינו מועסק עוד בחברה. בדיעבד הסתבר כי גיסו שהה בביתו בשל תקופת מחלה ממושכת. בנסיבות אלה הוחלט להמשיך את העסקתו בחברה".
מנגד עיון בסעיף 20.6 מעלה כי עובד קבוע שלא הצהיר על קרבת מישפחה לא פוטר כי:
" בחודש יולי 2013, זומן לועדת בירור העובד ר.פ, עובד קבוע, שלא הצהיר בשנת 2005 על כך שדודו מועסק בחברה. לאור הזמן הרב שחלף מועד מתן ההצהרה ומשנושא קרבת משפחתו של העובד לדודו נדון במסגרת דו"ח מבקר המדינה, ולפנים משורת הדין, הוחלט שלא להטיל עליו עונש משמעתי. משכך, אין בסיס לטענת התובע בסעיף 33 לתצהירו, לפיה הנימוק היחיד להחלטת החברה שלא לסיים את העסקתו של ר.פ הנה כביכול היותו עובד קבוע".
מנגד עיון בסעיף 20.7 לתצהיר מר הדרי מעלה כי עובד קבוע שלא הצהיר על קרבה משפחתית של בן דוד פוטר: "בחודש אוגוסט 2015, הסתיימה העסקתו של ר.א, עובד בעל ותק של כ-25 שנים בחברה שבתחילת שנת 2015 לא הצהיר על כך שבן דודו מועסק בחברה".
ואילו בסעיף 20.12 לתצהיר פירט מר הדרי כי עובד קבוע נוסף בעל ותק של 26 שנה לא פוטר: "בחודש אוקטובר 2016, זומן לועדת בירור העובד ש.נ עובד קבוע בעל ותק של 26 שנים בחברה, שלא הצהיר בתחילת שנת 2016 כי בנו מועסק בחברה. בתום הבירור, הוחלט להטיל על העובד את העונש החמור הבא: קנס של שבועיים בפועל, העברה למעמד אירעי לתקופה של שנה וחצי, מתן אזהרה חמורה".
תצהירו של מר הדרי בנוגע לאמור לא נסתר כעולה מחקירתו הנגדית: "...אמרתי שתלוי מה הנסיבות. יש נסיבות מאוד קיצוניות. אם מסתכלים על רשימת האירועים שבהם ערכתי שימועים לעובדים אירעיים שנמצאים ברשימה, וגם אלה שלא נמצאים ברשימה שערכתי להם שימועים על בסיס הטענה שהצהירו הצהרת שקר, אולי משהו כמו 2 מתך סדר גודל של 15, הגעתי למסקנה שאכן לא היה בידם לדעת שיש להם קרוב מישפחה בחברה ובמקרים האלה באמת, מתוקף שיקול הדעת של עורך השימוע, החלטתי במקרה אחד או שניים להשאיר את העובד בחברה" (ר' עמ' 12 שורות 14-21).
...
שוכנענו כי התובע לא טרח לעדכן את הנתבעת על קשרי המשפחה שהיו לו עם גיסו במועד קבלתו לעבודה, הגם שידע שעליו לעשות כן. מנגד שוכנענו כי הנתבעת שהינה חברת ממשלתית מחויבת לשמור על אמון הציבור ובמסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלה רשאית היא להחליט על מדיניות של אי קבלת מצב של הצהרת עובד שכזו והובלת מצב כזה להליך של בחינת המשך העסקה כפי שהיה בעניינו של התובע.
כמו כן לא שוכנענו כי הנתבעת הפלתה לרעה את התובע באופן המקנה לו פיצוי כלשהו.
משכך שוכנענו כי יש לדחות את כלל רכיבי התביעה.
