חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי גילוי נאות עקב הימנעות מצירוף מסמכים

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

מצד שני, בפרק השביעי למסמכי המיכרז שכותרתו "נספחים", ישנה הבחנה בין שלושה סוגים של נספחים לפי הכותרות הבאות: "מסמכים שעל המציע לצרף לפי תנאי הסף הכלליים"; "מסמכים שעל המציע לצרף לפי תנאי הסף הספציפיים ואמות המידה"; וכן "מסמכים שעל המציע לחתום עליהם / למלא". כלל הנספחים החסרים משתייכים לסוג האחרון, להבדיל משני הסוגים הראשונים שעניינם בתנאי סף כלליים וספציפיים (עמ' 73-75 לנספחי כתב העתירה).
ניתן לחלק את ההצהרות וההתחייבויות האמורות לשני סוגים: ראשית, הצהרות המתייחסות למצב דברים שהיה קיים בפועל בעת הגשת ההצעות במיכרז (למשל: הצהרה על העידר הרשעות קודמות, הצהרה על אי תאום הצעות במיכרז או גילוי נאות).
העותרת טענה כי כאשר עלם נימנעה מלהגיש את הנספחים החסרים במועד האחרון להגשת ההצעות במיכרז, היא העניקה לעצמה חסינות מפני כוח הקיבול של המזמין (המשרד), שכן נשמרה לה האפשרות לבחור האם להשלים את המסמכים החסרים אם לאו, ובכך להכריע אם ברצונה להמשיך או לחדול מהליכי המיכרז.
...
מכל מקום, אף אם נפל פגם בהעדר הנמקה מפורטת בשעת אמת, אני סבורה כי אין בפגם האמור כדי להצדיק את ביטול החלטתה של ועדת המכרזים.
סוף דבר נוכח מכלול הטעמים שפורטו, העתירה נדחית.
לפיכך, אני קובעת כי העותרת תישא בהוצאות ובשכ"ט ב"כ המשיב 1 בסך כולל של 8,000 ₪.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עדים אלה היו היחידים שהיו יכולים לתמוך בטענות הארדרוק לפיהן "הציבור" הוא שהשקיע בקירות ועל כן הבעלות בהן מסורה לו. ויתורה של הארדרוק, ללא סיבה משכנעת, מעורר את החשד כי היא נימנעה מהבאתם בשל חששה מחשיפתם לחקירה שכנגד, ולכן אי הבאתם לעדות יוצרת הנחה לפיה עדותם הייתה עלולה לחזק את עמדת אלפא (ע"א 143/08 קרצמן נ' שירותי בריאות כללית (26.5.2010), סע' 14 והאסמכתאות שם (להלן: "עניין קרצמן"); ע"א 4226/05 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' אטיאס סאטא (24.1.2006), סע' 7 (להלן: "עניין סאטא"); ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 658-657 (להלן: "עניין מתתיהו").
אלפא (כאמור יבואנית וולטופיה) הציגה חשבוניות בסכומים "מנופחים", שאמינותם לא נבדקה בשל העדר גילוי נאות מצד קוניק, כך שלמעשה היא קיבלה החזר מלא על השקעותיה, וזאת באמצעות הקצבות שניתנו לאיגוד שהוא הבעלים של קירות הטיפוס.
היתנהלותו של קוניק מעוררת אי נוחות אך הדרך למיצוי מסקנות הדוח והטענות בהקשר לו אינה במסגרת הליך זה. בנוסף, יש להדגיש שוב שהטוטו בדק את המסמכים שהוגשו לו ואישר אותם – ובהקשר זה גם דוח הבקורת מציין שהמסמכים שצורפו תיאמו את הבקשה להקצבה, בבחינת בדיקה ואישור נוסף בדיעבד – ולמרות שהטוטו עמד על החריגה מהנוהל הוא לא חזר בו מההקצבה לאלפא.
...
כל מסקנה אחרת היתה מביאה להתעשרות של הארדרוק ללא זכות שבדין, ולכך בית המשפט אינו יכול ולא ייתן את ידו.
סוף דבר אני מקבלת את התביעה במובן זה שהקירות באולם (למעט קיר איילת) הם בבעלות אלפא.
בהתאם לכך, אני מורה לעירייה ולהארדרוק לאפשר לאלפא לפרק את הקירות שבבעלותה בתוך 30 יום ממתן פסק הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תובענה כספית על סך 135,000 ₪, שעניינה פיצויים בגין נזקים נטענים עקב אי גילוי נאות ביחס לרכב שנרכש מהנתבעת בעסקת מכר להחלפת רכבים (להלן – טרייד-אין).
על גבי ההסכם הוסף בכתב יד "כפוף לבדיקה", כשהכוונה לכך, שאם יתגלו ממצאים שהתובע לא ידע עליהם יוכל להמנע מהשלמת העסקה (עדות התובע, עמ' 18 לפרוטוקול).
שנית וכפי שטענה נכונה הנתבעת, המוסך לא צרף כרטיס תיקון של הגיר ומסמכים נוספים מהם ניתן ללמוד מה היו עבודות התיקון שבוצעו (ס' 31 לסיכומי הנתבעת).
...
בשים לב, למספר הביקורים התכופים במוסך, לכך שבסופו של דבר התקלה לא טופלה כיאות ולכך שנותר צורך לתקן את תיבת ההילוכים, ככל שתיקון זה לא בוצע.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת סך של 40,000 ₪.
בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 7,500 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך של 12,500 ₪.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

כללי המבקשים, זוג נשוי החברים במושב זרועה, עותרים לקבלת צו ביניים המורה לאגודת מושב זרועה (להלן: "האגודה") להמנע מקידום תכנית לצרכי רישום "הסדרת מושב זרועה", שמספרה 5/140/03/51 (להלן: "התכנית") בכל דרך שהיא, עד להכרעה בעתירה.
דיון והכרעה עיינתי בכתבי הטענות של הצדדים ובכל המסמכים שצורפו להם, ושמעתי את טיעוני הצדדים, והחלטתי לדחות את הבקשה.
מיום 18.11.09), בדבר חובתו של המבקש סעד בהליך מינהלי להקפיד על גילוי נאות של מלוא העובדות הנוגעות לענין, מתאימים לענייננו - "חובתו של העותר היתה לפרוש בעתירתו את מלוא היריעה העובדתית הרלוואנטית, ובכלל זה - להביא לידיעת בית המשפט את עובדת קיומם של דיונים משפטיים קודמים שהתנהלו ואת ההכרעות המשפטיות שנתקבלו בנושא העתירה. הדבר נכון שבעתיים, כאשר אמורים הדברים בבקשה המוגשת במעמד צד אחד, בה יש להקפיד במיוחד על גילוי נאות ומלא של העובדות. במובנים אלה, הוגשו הן עתירתו של העותר והן בקשתו למתן צו ביניים במעמד צד אחד, בחוסר ניקיון כפיים בולט; העתירה והבקשה אינן מגלות דבר קיומם של ההליכים המשפטיים הרבים שהתנהלו בערכאות משפטיות סביב זכויות המתיישבים בכפר גבירול; את הקביעות באותן פסיקות לחובת העותר ויתר הנתבעים; ואת חיובם לפנות את המקרקעין זה לא מכבר. משכך, דינה של העתירה להדחות על הסף, אף בלא בירור העתירה לגופה (בג"צ 291/81 חברת האני מיסטר די בע"מ נ' מנהל המכס והבלו, פ"ד לו(4) 53 (1982); בג"צ 4409/98 ד.ש. שמנים וכימיקלים בע"מ נ' מנהל מחוז חיפה במשרד לאיכות הסביבה והממונה לפי חוק החומרים המסוכנים, תשנ"ג-1993 ([פורסם בנבו], 28.10.1998), פיסקה 5; בג"צ 1439/08 ניצולת הקרטל בע"מ נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, רשות המיסים בישראל ([פורסם בנבו], 20.11.2008), פיסקה 3; בג"צ 384/09 הקרי (יטאח) נ' משטרת ישראל ([פורסם בנבו], 2.2.2009), פיסקה 6)." היתנהלות המבקשים בענין זה, פוגמת בניקיון הכפיים ותום הלב שלהם ומצדיקה בפני עצמה את דחיית הבקשה.
...
לטענתה, התכנית חלה על כל מקרקעי המושב וכלולים בה שינויים כמעט בכל המגרשים במושב; התכנית פורסמה כדין, הוגשו לה התנגדויות, ההתנגדויות נדונו, ובסופו של דבר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה אישרה את התכנית ביום 13.5.19 והדבר פורסם ברשומות ביום 11.9.19; התכנית מגלמת הטבות משמעותיות לאגודה ולכל אחד מבעלי הנחלות שבתכנית; עיכוב קידום התכנית עלול לגרום נזקים כספיים משמעותיים – התכנית מאפשרת להוון את הזכויות בנחלה אל מול מנהל מקרקעי ישראל, מאפשרת לפצל מגרש מהנחלה ולבנות עליו בית נוסף, שלישי, ומאפשרת להעביר זכויות בחלק המפוצל; בנוסף לכך, בזמן שיחלוף, ערך הקרקע עשוי לעלות ובנגזר מכך דמי ההיוון יתייקרו, והדבר עלול לגרום לבעלי הזכויות בנחלות שבתכנית הפסדים כספיים העשויים להגיע לכדי מאות אלפי שקלים; ועלויות התכנון להן התחייבה האגודה צפויות להתייקר.
מיום 18.11.09), בדבר חובתו של המבקש סעד בהליך מנהלי להקפיד על גילוי נאות של מלוא העובדות הנוגעות לענין, מתאימים לענייננו - "חובתו של העותר היתה לפרוש בעתירתו את מלוא היריעה העובדתית הרלוונטית, ובכלל זה - להביא לידיעת בית המשפט את עובדת קיומם של דיונים משפטיים קודמים שהתנהלו ואת ההכרעות המשפטיות שנתקבלו בנושא העתירה. הדבר נכון שבעתיים, כאשר אמורים הדברים בבקשה המוגשת במעמד צד אחד, בה יש להקפיד במיוחד על גילוי נאות ומלא של העובדות. במובנים אלה, הוגשו הן עתירתו של העותר והן בקשתו למתן צו ביניים במעמד צד אחד, בחוסר ניקיון כפיים בולט; העתירה והבקשה אינן מגלות דבר קיומם של ההליכים המשפטיים הרבים שהתנהלו בערכאות משפטיות סביב זכויות המתיישבים בכפר גבירול; את הקביעות באותן פסיקות לחובת העותר ויתר הנתבעים; ואת חיובם לפנות את המקרקעין זה לא מכבר. משכך, דינה של העתירה להידחות על הסף, אף בלא בירור העתירה לגופה (בג"צ 291/81 חברת האני מיסטר די בע"מ נ' מנהל המכס והבלו, פ"ד לו(4) 53 (1982); בג"צ 4409/98 ד.ש. שמנים וכימיקלים בע"מ נ' מנהל מחוז חיפה במשרד לאיכות הסביבה והממונה לפי חוק החומרים המסוכנים, תשנ"ג-1993 ([פורסם בנבו], 28.10.1998), פיסקה 5; בג"צ 1439/08 ניצולת הקרטל בע"מ נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, רשות המיסים בישראל ([פורסם בנבו], 20.11.2008), פיסקה 3; בג"צ 384/09 הקרי (יטאח) נ' משטרת ישראל ([פורסם בנבו], 2.2.2009), פיסקה 6)." התנהלות המבקשים בענין זה, פוגמת בניקיון הכפיים ותום הלב שלהם ומצדיקה בפני עצמה את דחיית הבקשה.
סוף דבר, אי צירוף בעלי הזכויות בנחלות ובמגרשי ההרחבה כמשיבים, בפני עצמו, מצדיק את דחיית הבקשה; הצגת העובדות בבקשה על ידי המבקשים נגועה בחוסר ניקיון כפיים ותום לב, ודבר זה מצדיק בפני עצמו את דחיית הבקשה; ושיקולי סיכויי העתירה ומאזן הנוחות, מצדיקים בפני עצמם את דחיית הבקשה.
הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העובדה כי נושא מהותי זה טרם גובש, וכי המבקש כלל לא ציין בבקשתו שיש לו שותפים נוספים ואף נימנע מלגלות את ההסכם ביניהם, פוגמת אף בחובת הגילוי המוגבר החלה על מבקש הסעד הזמני.
המבקש אף פעל בחוסר תום לב שעה שלא צירף לבקשתו את כל מיסמכי המו"מ שהיה קשור למזכר ההבנות ואשר מתוכם ניתן ללמוד כי הצדדים אפילו לא הסכימו על חתימת מיזכר הבנות והמבקש אף סרב להפקיד מיליון דולר לדמי רצינות כפי שסוכם לטענת המוכרים והוא הודיע באופן ברור ש"אין סיכוי" שיחתום על מיסמך זה. אי גילוי נאות של מכלול המהלכים שנערכו בתקופת המו"מ שנמשכה על פני 22 ימים ברוטו בלבד והסתרת ההתכתבות רלוואנטית שממנה עולה כי הצדדים היו חלוקים כבר מראשית הדרך ולא הצליחו להגיע אפילו למזכר הבנות בסיסי, פוגמת בתום הלב ובחובת ניקיון הכפיים של המבקש ומטה אף היא את הכף לדחיית בקשתו.
...
משהגענו למסקנה כי עילת התביעה קלושה, נבחן את מאזן הנוחות.
סיכומו של דבר: הבקשה נדחית.
המבקש ישלם למשיבים 1-2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪ וסכום זהה המבקש ישלם גם למשיבה 3.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו