מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי גילוי מצב רפואי בביטוח קרן פנסיה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לנתבעת אין אפשרות להתייחס לטענות התובע בהעדר מסמכים מהותיים: התובע נימנע מלצרף את פירוט ההפרשות שבוצעו לטובתו; את פוליסת הביטוח ו/או את תקנון קרן הפנסיה; את פרוטוקולי הועדות הרפואיות במסגרתן נבדק או חוות דעת רפואית ו/או חיתומית המעידות על מצבו הרפואי וקושרות בין מצבו לזכאותו לקבלת תגמולים גבוהים יותר בהתאם לתקנון קרן הפנסיה.
אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעיניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים - אבנצ'יק, 28.3.07 (להלן: "פרשת אבנצ'יק") כדלקמן - "שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נידרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקר. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי לקיומו של 'דיון יעיל' כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין תנאי זה מספיק. היתקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנידון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העקרי". כן נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגיות גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהיתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך.
...
. לטענת הנתבעת מדובר בניסיון דיג של התובע, אשר מנסה לבסס את תביעתו ולהוכיח כי הנתבעת עוסקת במסחר סיטונאי באמצעות בקשה לגילוי מסמכים המכילים את סודותיה המסחריים ואשר אין להיעתר לה, שכן אין כל קשר בין מסמכים אלה לתביעה וחשיפתם תביא לנזק בלתי הפיך לעסקי הנתבעת.
רשימת לקוחות פעילים בשנים בהן עבד התובע בנתבעת - היות שגם לגישת התובע אין בשמות הלקוחות כדי לבחון האם מדובר בעוסק מורשה או לקוח פרטי, רשימה זו אין בה כדי להעלות או להוריד מטענותיו ולכן הבקשה לחשיפת הרשימה נדחית.
סוף דבר: בקשת התובע לגילוי מסמכים ספציפיים מתקבלת רק באשר לחשבוניות רצופות בהן מופיע פירוט כמויות בגין 3 חודשים אחרונים להעסקתו של התובע ותחת המגבלות המופיעות לעיל.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

גוף מוסדי, למעט חברה מנהלת של קרן פנסיה, לא ידחה תביעה בטענת אי גילוי: 1) אודות מצב רפואי מסוים, אשר לא הוצגה שאלה מפורשת בעיניינו, אך המבוטח נישאל אודות סוג מחלות מסוים או מצבים רפואיים מסוימים, שהמצב הרפואי לגביו נטען אי גילוי קשור אליהם, והוא השיב בחיוב לשאלה או סיפק מידע שנוגע למחלות או למצבים רפואיים שקשורים לאותם מחלות או מצבים רפואיים; 2) אודות מצב רפואי מסוים, אם מבוטח לא השיב לשאלה שנשאל ביחס לאותו מצב רפואי באופן מלא או חלקי, לרבות אי מילוי תשובה בשאלון; 3) אודות מצבו הקוגניטיבי של מבוטח, בעת יישוב תביעת סיעוד, אם במועד צרופו לביטוח היו בידי המבטח אינדיקאציות למצב קוגניטיבי לקוי שעל בסיסן היה על המבטח לבצע בחינה של מצבו הקוגניטיבי של המבוטח לפני צרופו לביטוח; 4) אם המידע הרפואי, בעת הצירוף לביטוח, לא נימסר על ידי המבוטח עצמו, למעט מידע שנימסר על ידי מומחה מטעם המבוטח, או על ידי הורה או אפוטרופוס של מבוטח שצורף לביטוח כשהיה קטין או פסול דין.
...
28.3 לפיכך אני מורה על מחיקת הפיסקה שראשיתה במילים "מוכחשות המחלות הנטענות, האבחנות שברפואה, מועד תחילתן...המוכחש כשלעצמו". 28.4 סעיף 10 לכתב ההגנה – אף שניתן היה לנסח את האמור בסעיף זה מעט אחרת, על מנת שיהיה ברור יותר, איני מוצאת להורות על מחיקת המשפט "למעט דחיית התובע מכיסוי ביטוחי", שכן תוצאת מכתב הדחיה של הנתבעת היא, כי מהטעמים שפורטו במכתב לא יהיה התובע זכאי לכיסוי ביטוחי בתקופת אי כושר העבודה הנטענת.
לפיכך אני מורה על מחיקת סעיף זה. 28.6 סעיף 28 ו' – מאחר ובמכתב הדחיה לא טענה הנתבעת כי מקורו של אי כושר העבודה של התובע במחלה קודמת שחלה בה ו/או כיננה בגופו קודם להצטרפותו לביטוח, אין היא יכולה לטעון בכתב ההגנה, לראשונה, כי הנזקים ו/או המגבלות להם טוען התובע הם פגם מולד ו/או ארעו עקב תאונות קודמות ו/או מחלות קודמות.
משכך, אני מורה על מחיקת סעיף 29 לכתב ההגנה.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לנוכח פערי המידע בין המבוטח לבין הקרן, ועל מנת לאפשר לקרן הפנסיה להגן על כלל עמיתיה מפני שימוש לא ראוי של מבוטח במידע העומד לרשותו, בנוגע למצבו הבריאותי ואשר עלול להשפיע על גובה הכספים שלהם יהא זכאי מהקרן, נקבעו בתקנון הקרן מספר הוראות שתכליתן הגנה על כספי כל העמיתים בקרן.
לאור כל האמור לעיל, משקבענו כי אין סתירה בין סעיפי ההצהרה ובין התקנון האחיד, ומשה"מנוח" (התובע כאפוטרופוס) לא הגיש בקשה למשיכת כספים, בהיות המנוח בחיים, בכפוף לתנאים אשר נקבעו בבקשה ומשאין חולק כי הבקשה למשיכת כספים הוגשה אך ע"י התובע ולאחר מות המנוח – נדחית טענתו ברכיב זה. אי גילוי, הטעה ויצירת מצג שוא לטענת התובע, משהיחסים בין חבר בקרן הפנסיה לבין קרן הפנסיה הם יחסים חוזיים, חלה על כל צד להסכם החובה לנהוג בתום לב ולגלות לצד השני את הפרטים המהותיים הקשורים בהסכם.
"קשה" לקבל אפוא כי חתם בלא שקרא!! יחד עם זאת, ברי כי על הנתבעת מוטלת חובת הנאמנות וחובת תום-לב מוגברת ליידע את המבוטח ב"צֹמת" קבלת החלטותיו ע"מ למנוע פגיעה מהותית במבוטח, תוך הבאת עובדות מהותיות, כאשר על הגילוי להתבצע במועד הרלוואנטי לגילוי [ראו לעניין זה ע"ע (ארצי) 17754-11-14 ח'דר – מנורה מבטחים פנסיה בע"מ (פורסם בנבו, 26.04.15), פסקה 11 ; ע"ע (ארצי) 7962-09-17 גלעד גולדשטיין נ' קרן הביטוח ופנסיה של פועלי ביניין (פורסם בנבו, 29.10.18) (להלן: "עניין גולדשטיין").
...
נדמית הטענה בענייננו, שהועלתה רק בדיעבד, כטענת "הרצחת וגם ירשת". לאור האמור, חתימתו של התובע על הבקשה אינה בטלה מכוח סעיף 47 (א)(5ג) וטענתו לעניין זה נדחית.
סוף דבר התביעה נדחית.
בנסיבות העניין ומשעסקינן בהליך כנגד הקרן שכספיה הם כספי (עמיתיה) "מבוטחיה" – ישלם התובע לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד , בסך של 3,000 ₪,סכום שישולם בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישא ה"ה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת הייתה ברת ביטוח הנתבעים טענו כי גם אם היו מבטחים את התובעת במועד, הרי שעקב מצב רפואי קודם, היא הייתה זוכה לכסוי בטוחי רק בחלוף 60 חודשים לאחר הצטרפותה לקרן הפנסיה ומשכך כלל לא הייתה זכאית לפנסיית נכות.
אומנם גם בחברת ביטוח, התובעת הייתה נידרשת לעבור חיתום רפואי, וגילוי מצב רפואי קודם היה מביא להחרגת המחלה מהפוליסה.
...
סוף דבר אשר על כן, על יסוד כל האמור לעיל, הנתבעים ישלמו לתובעת בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, סך של 118,623 ₪ (קרן), לפי הפירוט שלהלן: הנתבעים 1 ו-2 ישלמו סך של 13,974 ₪; הנתבעים 3 ו-4 ישלמו סך של 46,734 ₪; הנתבעים 5 ו-6 ישלמו סך של 20,964 ₪; הנתבעים 7 ו-8 ישלמו סך של 28,284 ₪; הנתבע 9 ישלם סך של 8,667 ₪ (8,040 ₪ + 402 ₪ + 225 ₪); על הסכומים הנ"ל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק למן מועד הגשת התביעה (30.1.18)[footnoteRef:37] ועד למועד התשלום המלא בפועל.
[37: בשים לב לשיהוי בהגשת התביעה מצאנו לחייב בפסיקת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ולא ממועד מוקדם יותר.
] על אף הפער בין סכום התביעה לסכום שנפסק בסופו של דבר, בהתחשב בכך כי התובעת נדרשה לייצוג משפטי על מנת לעמוד על זכויותיה ובהינתן עלויות ההליך מבחינתה, נוסף על הסכומים הנ"ל יישאו הנתבעים בהוצאות ושכ"ט עו"ד, בסך כולל של 23,000 ₪ אשר ישולמו גם הם בתוך 30 ימים, לפי החלוקה שלהלן: הנתבעים 1 ו-2 בסך 3,000 ₪; הנתבעים 3 ו-4 בסך 9,000 ₪; הנתבעים 5 ו-6 בסך 4,000 ₪; הנתבעים 7 ו-8 בסך 5,000 ₪; הנתבע 9 בסך 2,000 ₪; לא ישולמו הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד במועדם, יתווספו אליהם הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2024 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

המערערת הוסיפה וציינה במכתב הדחייה, בין היתר, כי "לו הייתה חברתנו מודעת למצבו הרפואי האמתי של מרשך בעת עשיית הביטוח, לא הייתה מתקבלת לביטוח אובדן כושר עבודה בחברתנו ואף בכל חברת ביטוח סבירה אחרת". המערערת הוסיפה וציינה כי לנוכח הפרת חובת הגילוי היא מבטלת את חוזה הביטוח על נספחיו.
כן טוענת המערערת כי שגה בית הדין האיזורי בקביעתו לפיה המערערת לא הוכיחה כי המידע שלא גולה על ידי המשיבה הוא מידע מהותי, שעה שעצם הצגת השאלות האמורות בהצהרת הבריאות משמעה כי שאלות אלה מהוות מבחינת המערערת עניין מהותי, כאמור בסעיף 6(א) לחוק חוזה הביטוח.
נקדים ונעיר כי "כללי המשחק" בכל הקשור לסוגית מצבו הרפואי של מבוטח טרם הצטרפותו להסדר בטוחי באמצעות קרן פנסיה שונים לחלוטין מאלה של המצטרף לביטוח הנבחן בפסק דיננו.
...
הערה דיונית בשולי הדברים נבהיר כי מצאנו טעם רב בטענותיה הדיוניות של המערערת.
סוף דבר – הערעור מתקבל כמפורט בסעיף 64 לפסק דיננו.
לנוכח מצב המשיבה מצאנו שלא לעשות צו להוצאות בערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו