אי גילוי מידע מלא בהצעת ביטוח

האם התובעת עמדה בחובת הגילוי טרם כריתת חוזה הביטוח? זו הסוגיה העיקרית מושא תיק זה. רקע עובדתי ביום 2.3.11, או בסמוך לכך, חתמה התובעת על טופס הצעה לביטוח רפואי וסיעודי והצהרת בריאות מיועד לביטוח חיים ולביטוח בריאות (להלן: "הצעת הביטוח" ו-"הצהרת בריאות", בהתאמה).

בהקשר זה יש לשים לב לעוצמת המעשה ומועדו, כאמור בענין כהן בו אוחזת התובעת: "במעמד מילוי הצהרת הבריאות יודע המבוטח כי זוהי "שעת המבחן" לעניין יחסיו עם המבטח וכי המידע שימסור למבטח במעמד זה ישפיע על מוכנותו של המבטח להיתקשר עמו בחוזה ביטוח ועל התנאים שיחולו על חוזה זה. ב"שעת מבחן" זו יודע המבוטח כי מצופה ממנו לגלות את מלוא המידע הרלוואנטי כאמור בסעיפים 6(א) ו-6(ג) לחוק חוזה ביטוח.

בהתאם לסעיף 7 לחוק חוזה ביטוח, חברת הביטוח תהייה פטורה לחלוטין מחובתה לשלם לתובעת את תגמולי ביטוח, בהתקיים אחד משנים: האחד, אי הגילוי היה בכוונת מירמה; והשני, מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אף בדמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידע את המצב לאמיתו (וראו גם סעיף 4 לפוליסת הביטוח).

...

לפיכך, אני קובעת כי הוכח לפני שחברת ביטוח סבירה לא היתה מבטחת את התובעת, ולמצער היתה מחריגה את מחלת המיאלומה הנפוצה ממנה סבלה התובעת עובר לכריתת חוזה הביטוח, כפי שעשתה חברת הביטוח לאחר היוודע לה על כך (וראו גם עדות מנהל מחלקת חיתום, מר גרופמן - הוצג וסומן נ/1; עמ' 11 לפרוטוקול שורה 28 עד עמוד 12 לפרוטוקול שורה 12).

כאמור ב- ת.א. (מחוזי ת"א) 24088-08-13 ליבוביץ נ' אפולו בית השקעות וניהול פיננסי בע"מ (11.7.17): "אינני רואה מקום לטענה כי יש להטיל על חברת הביטוח לבצע בדיקות וחקירות עצמאיות, מבלי שמתעוררת לכך סיבה לאחר שחברת הביטוח מקבלת את התשובות לשאלון. מסקנה זו עולה, למעשה, מהטלת חובת הגילוי על המבוטח בעת כריתת חוזה הביטוח... ...האמור לעיל [הפסיקה בעניין פיאמנטה וכהן – ב.ש.] אינו עולה בקנה אחד עם טענת התובעים ונתן, לפיה יש להטיל על חברת הביטוח לבצע בדיקות עצמאיות משלה, על מנת לגלות מידע אותו היה על המבוטח לגלות על פי ההוראות השונות של סעיף 6 לחוק חוזה הביטוח במסגרת המענה על השאלון, זאת במיוחד כאשר מדובר בעובדות אשר היו ידועות באופן אישי למי שענה על השאלון בשם המבוטח." כך גם, מצינו כי בהתאם לחוו"ד פרלוק, שלא נסתרה, והתואמת את מכלול הראיות שלפני, לרבות התיעוד הרפואי, יש קשר ישיר בין מחלת המיאלומה הנפוצה שהוסתרה על ידי התובעת ומצג השווא ובין מקרה הביטוח.

סוף דבר דין התביעה להידחות, וכפועל יוצא - דין הודעת צד ג' להידחות.

דיון: הפרת חובת הגילוי: הנתבעת טוענת, כי התובעת הפרה את חובת הגילוי הקבועה בסעיפים 6 א ו- 6 ג' לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א -1981 (להלן:- "חוק חוזה הביטוח"), בכך שלא ענתה תשובות מלאות וכנות לשאלות שהוצגו לה טרם כריתת חוזה ביטוח ולא דיווחה באופן יזום אודות תביעה קודמת בעת שהייתה מבוטחת בחברת 'הכשרה', כך הסתירה בכוונת מירמה מידע מהותי ולפיכך, פטורה הנתבעת מתשלום תגמולי ביטוח וזאת בהתאם להוראות סעיף 7 ג' (1) לחוק חוזה הביטוח.

חברת הביטוח מנגד, טוענת לקנוניה בין התובעת ובין הסוכן, כאשר לדידה, תוצאות אי הגילוי, הן התוצאות המפורטות בסעיף 7 (ג) לחוק חוזה הביטוח המורה: "7. ...(ג) קרה מקרה הביטוח לפני שנתבטל החוזה מכוח סעיף זה, אין המבטח חייב אלא בתגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים כמקובל אצלו לפי המצב לאמיתו לבין דמי הביטוח המוסכמים, והוא פטור כליל בכל אחת מאלה:

כפי שהסבירה הגב' ישראל, זמן מה לפני חידוש הפוליסה יוצאת הצעת ביטוח מטעם הכשרה, כאשר בידי הכשרה מלוא המידע באשר לעבר הבטוחי וגם אם הלקוח מוסר בהצעת הביטוח מידע שגוי בנגע לעבר הבטוחי, הרי שהדברים כולם פרוסים בפני חברת הביטוח והיא יודעת על העבר הבטוחי.

...

בעניין היקף הנזק, אין בידי לקבל את טענת הנתבעת.

סוף דבר: סוף דבר, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכום של 404,437 ₪.

ההודעה לצד שלישי מתקבלת באופן חלקי.

לצד חובות רבות המוטלות במסגרת חוק זה על המבטח, מוטלת על המבוטח חובת גילוי כלפי המבטח, וזאת כדי לאפשר לאחרון לקבל החלטה המבוססת על מידע הרלוואנטי לו לגבי עצם ההיתקשרות בחוזה הביטוח, וכן למען קביעת תנאיו של חוזה זה בהתאם (שם): "התכלית הצרכנית של הגנה על ציבור המבוטחים היא המעצבת את מגמתו הכללית של החוק, מגמה של הרחבת החובות המוטלות על שכמו של המבטח וצמצום החובות המוטלות על המבוטח. עם זאת המבוטח אינו פטור מכל חובה ביחסיו עם המבטח, ובין היתר חב הוא כלפיו בחובת גילויו של מידע הרלוואנטי למבטח לצורך ההחלטה אם לכרות את חוזה הביטוח עם המבוטח ובאילו תנאים". חובת הגילוי של המבוטח כלפי המבטח נקבעה בסעיף 6 לחוק חוזה הביטוח: "6. (א) הציג המבטח למבוטח לפני כריתת החוזה, אם בטופס של הצעת ביטוח ואם בדרך אחרת שבכתב, שאלה בענין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את החוזה בכלל או לכרותו בתנאים שבו (להלן - ענין מהותי), על המבוטח להשיב עליה בכתב תשובה מלאה וכנה". התוצאה של אי גילוי של מידע מהותי שלגביו נישאל המבוטח, הוגדרה בסעיף 7 לחוק זה: "7. (א) ניתנה לשאלה בענין מהותי תשובה שלא היתה מלאה וכנה, רשאי המבטח, תוך שלושים ימים מהיום שנודע לו על כך וכל עוד לא קרה מקרה הביטוח, לבטל את החוזה בהודעה בכתב למבוטח.

...

תוכן עניינים הצדדים 3 עיקרי התביעה 5 טענות הצדדים 8 טענות התובעים בסיכומיהם 8 פירוט הנזק ואחריות הנתבעים לנזק 16 טענות הנתבעים בסיכומיהם 17 סיכומי תשובה 27 הודעות לצדדים שלישיים 28 מר רונן מנדזיצקי – טענות הצדדים 28 מר ירון פיטארו – טענות הצדדים 32 ד"ר רם וילנר – טענות הצדדים 36 חוות דעת מומחים 40 דיון 60 רקע – קרנות פורום והקשר בין התובע לבין מר עמי סגל 60 התביעה נגד הבנק הבינלאומי 65 התביעה נגד בנק הפועלים 86 התביעה נגד סופיריור ונושאי המשרה (הנתבעים 1-4) 125 התביעה נגד הפניקס 153 התביעה נגד רו"ח יורי אביאל 164 הודעות צד ג' 185 מר רונן מנדזיצקי 185 מר ירון פיטארו 194 ד"ר רם וילנר 203 אשם תורם 213 הנזק שנגרם לתובעים והיקף החבות של הנתבעים האחראים לו 223 סוף דבר 232 הצדדים התובע 1, מר שמואל מנדזיצקי (להלן: "התובע" או "שמואל"), הינו איש עסקים אשר כפי שהצהיר עיקר עיסוקו בתחום מוצרי החשמל והאלקטרוניקה.

על כן, סבורני כי פסיקה על דרך האומדן היא המתאימה למקרה דנן.

כמו כן קבעתי כי אחריותו של אביאל רלוונטית ביחס לכלל ההשקעות שביצעו התובעים בקרנות פורום בהתאם לתביעתם זו. מצאתי לנכון לקבוע כי לאחר הפחתת אשמו התורם של התובע, מתוך סך השקעות התובעים בקרנות פורום, שעמד על סכום של 26,192,992 ש"ח, חב רו"ח אביאל בפיצוי התובעים בסכום של 1,500,000 ש"ח. סוף דבר הנתבע 1, בית ההשקעות סופיריור, יישא בפיצוי התובעים בסכום של 250,000 ש"ח. הנתבע 2, ערן נוטע, יישא בפיצוי התובעים בסכום של 250,000 ש"ח. הנתבע 3, שי פיימן, יישא בפיצוי התובעים בסכום של 250,000 ש"ח. הנתבע 4, רן שחר, יישא בפיצוי התובעים בסכום של 250,000 ש"ח. מתוך הפיצוי האמור אותו נדרשים לשלם הנתבעים 1-4 לתובעים תישא חברת הפניקס, הנתבעת 5, ב-60% מהסכום שבו חבים כל אחד מהנתבעים 1-4 וזאת בהתאם לחלוקה שקבעתי לעיל.

נוסף על כך אני מחייב את הנתבעים 1-4 לשאת, ביחד ולחוד, בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של הצדדים השלישיים בהליך זה בסכום כולל של 45,000 ש"ח, באופן שכל אחד משלושת הצדדים השלישיים יזכה בסכום של 15,000 ש"ח (כולל מע"מ).

ברם, הצעה מעין זו חייבת להעשות תוך גילוי מידע מלא אודות זהות סוכנות הביטוח המבטחת, הסוכן עצמו וכן הפוליסות שמוצע לבטל והפוליסות שמוצע לרכוש.

...

עיכוב הליכים בשל הליך משפטי תלוי ועומד בבית הדין לעבודה הנתבעים טענו באריכות בסיכומיהם כי דין התביעה להידחות ו/או להתעכב מחמת הליכים משפטיים מקבילים אשר מתנהלים בבית הדין האזורי לעבודה בעובדות ושאלות משפטיות דומות, ובכלל בסוגיות שבמהותן הינן זהות לאלו המונחות בפני בית המשפט בתיק זה. טענה זו אינה חדשה, והוכרעה במסגרת ההליכים המקדמיים בתיק.

הנתבעים טענו וטוענים בסיכומים כי נוכח החפיפה הקיימת הן בעילות התביעה והן בקשר עם הסעדים הכספיים המבוקשים בגין גניבת רשימת לקוחות כ"סוד מסחרי" של התובעים, בתביעה שלפניי והתביעות הנדונות בביה"ד האזורי לעבודה, אין מנוס מלהורות על עיכוב הליכים לכל הפחות.

הגעתי למסקנה כי בנסיבות דנן בוצעו 9 הפרות עיקריות.

" לסיכום – נזקי הנתבעים שחושבו על דרך האומדנה, ביחד עם הנזקים העקיפים, מסתכמים בסכום של 341,270 ₪.

סיכום לאור כל האמור לעיל, אני מוצאת לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בתשלום פיצויים לתובעים בגין נזקיהם הישירים והעקיפים, בסך של 341,270 ₪ בצירוף מע"מ כדין, וכן ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום.

העובדות הצריכות לעניין ביום 19.03.2018 הגיש המבקש, גיא פוזיצקי (להלן: "המבקש"), תביעה כנגד המשיבה, א.ר נולדג' פור אול בע"מ (להלן: "המשיבה"), כשלצדה בקשה לאשר נהולה כתובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור"), במרכזן עמדה הטענה כי המשיבה נהגה שלא כדין שעה שהעבירה את פרטיהם של חברי מועדון "בהצדעה" (להלן "המועדון"), אותו היא מנהלת עבור משרד הבטחון וצה"ל, לחברת י.ח.ד ביטוחים - סוכנות ביטוח (2003) בע"מ (להלן: "סוכנות יחד") לצורך קבלת הצעת פוליסת ביטוח פרטית לחברי המועדון המעוניינים בכך, זאת ללא ידיעתם ו/או הסכמתם של חברי המועדון.

לטענת המבקש, היתנהלותה של המשיבה עולה לכדי הפרה של הוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981; חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, לרבות עוולת הטעה ועוולת אי הגילוי; וכן להפרה של חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, לרבות דרישת תום הלב המצויה בו. לצד זאת נטען, כי חשיפת הפרטים האישיים של חברי המועדון לצדדים שלישיים ללא היתר מהוה הפרה של פקודת הנזיקין [חלק כללי] לרבות עילת הפרת חובה חקוקה ועוולת הרשלנות.

במסגרת בקשת ההסתלקות, התחייבה המשיבה, לפנים משורת הדין, ומבלי להודות באף טענה, לתקן את הוראות התקנון למען הבהירות, כך שישתקף המידע המלא בגין אפשרות העברת פרטיהם האישים של חברי המועדון לצדדים שלישיים באופן הבא: בפרק ה"הגדרות" תתוסף לתקנון ההגדרה הבאה: "מאגרי המידע - מאגר מועדון בהצדעה הפועל לצורך ניהול וייעול השרות והקשר עם חברי המועדון, לצרכים תפעוליים, שיווקיים, סטטיסטיים ומסחריים, לרבות עיבוד, ניתוח ואפיון המידע וכן לשם דיוור ישיר של עדכונים, הצעות, הטבות ולשם מימוש מטרות אלו. מס' מאגר מידע - 70028775". בפרק ההרשמה לאתר, הגנה על פרטיות ושימוש במידע של המועדון, יתבצעו התיקונים הבאים בחלק זה של התקנון, כדלקמן: סעיף 7 יתוקן באופן הבא: "מוקד השרות לא יעביר את הפרטים האישיים שירשמו באתר לאף גורם אחר זולת לספקים של המוצרים או השירותים שנרכשו וזאת רק על מנת להשלים את פעולות הרכישה שבוצעו באתר. להשלמת ביצוע פעולות רכישה כגון מנויי מטמון, מנויי קנטרי, מנויי חדר כושר, מנויי תאטרון וכל מנוי אחר או לחילופין כל רכישה הדורשת את זהוי הזכאי הנפקת תעודה אישית לרוכש, יעביר מוקד השרות גם את מספר תעודת הזהות של הרוכש לספק על מנת שהספק ישלים את תהליך הרכישה ויתאפשר בידו להנפיק תעודת חבר אישית לרוכש או להנפיק לחבר מנוי אישי." סעיף 12 יתוקן באופן הבא: "החברה מחויבת לשמור את המאגר ופרטי הזכאים בהתאם לחוק מאגרי מידע ולא להעביר את פרטי הזכאים לצד ג'. יובהר כי אין באמור כדי לגרוע מזכותה של החברה לעשות שימוש במיקור חוץ בהתאם להוראות הדין." סעיף 13 יתוקן באופן הבא: "ידוע לזכאי, כי לא חלה עליו חובה חוקית למסור את המידע לחברה, למעט מסירת חלק מהמידע הנידרש להוכחת זהותו וכתנאי לקבלת הטבות ו/או לשימוש באתר ו/או מידע הנידרש למתן שירותי המועדון. יחד עם זאת יתכן שבהיעדר נתונים לא יתאפשר לטפל בהזמנות ובפניות הזכאים. מס' מאגר מידע – 700028775" בנוסף, התחייבה המשיבה לספק לכלל חברי הקבוצה הטבה באמצעות הפקת ארוע בידור וירטואלי אשר עלותו נאמדת בסך של כ-70,000 ₪, או כל הטבה אחרת שוות ערך, ובכל מקרה בסכום שלא יפחת מסך של כ-50,000 ₪.

...

בענייננו, נחה דעתי, כי המבקש, בתביעתו הנדונה, הניח תשתית לקיומה של עילת תביעה לכאורה, כאשר התובענה הייצוגית ובקשת האישור שלצדה השיגו את מטרתם העיקרית עת תיקנה המשיבה את הוראות התקנון, כך שיציג באופן ברור כל שימוש שעלול להעשות במידע האישי של חברי המועדון מול צדדים שלישיים, ובאופן מפורש את האפשרות להעביר המידע במסגרת שירותים במיקור חוץ כך שהמצטרפים למועדון יהיו מודעים לדבר, ואף גילתה דעתה כי תיטיב עם לקוחותיה על דרך של הענקת הטבה בדמות מופע בידור וירטואלי או הטבה אחרת, כמפורט לעיל.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת ההסתלקות מתקבלת, מבלי להורות על מציאת תובע חלופי.

התביעה האישית של המבקש - נדחית, כנגד תשלום הגמול ושכה"ט כמפורט לעיל.