אי גילוי מידע מהותי בעת רכישת ביטוח חיים

הסביר זאת אליאס בספרו, בעמ' 408: "חשוב לציין, כי ככל שהדברים נוגעים לביטוחי חיים ובריאות, ההנחה הסבירה היא כי אין למבוטח כל אינטרס מיוחד להסתיר את מצבו הרפואי, שכן בעידן המחשב מידע זה הוא 'כספר הפתוח' בפני המבטח. יש להניח כי מבוטח סביר מודע לקלות שבה ניתן להתחרות אחר עברו הרפואי. בנסיבות אלו, ניתן להעמיד את המבוטח בחזקתו כי לא התכוון לרמות את המבטח, וזאת לפחות ככל שהדברים אמורים באי גילויו של מידע מהותי ומתועד." גירסתו של התובע באשר לאופן מילוי שאלון הבריאות נתמכה אף בעדותו של מר שמואלי, אשר נכח במועד החתימה (וחתם אף הוא על פוליסות ביטוח), ומהוה עדות ישירה ביחס לאופן בו היתרחשו הדברים.

ט.2 – אובדן כושר עבודה בהתאם לרכיב אובדן כושר עבודה בפוליסת ביטוח החיים שרכש התובע (פוליסה מספר 9066350) אובדן כושר עבודה מוחלט מוגדר כדלקמן (סעיף 1, פרק שני לפוליסה): "1.1 עקב מחלה או תאונה, נשלל ממנו בשיעור של 75% לפחות הכושר לעסוק באופן זמני או קבוע במקצוע או בעסוק עליהם הצהיר בהצעה או הודיע על פי סעיף 8 בפרק הראשון.

...

לא מצאתי כי יש לחייב את הנתבעת בריבית מיוחדת כאמור בסעיף 28א' לחוק חוזה הביטוח, שכן לא הוכח כי הנתבעת לא שילמה את דמי הביטוח בחוסר תום לב, כמו גם לא הוכח כי תגמולי הביטוח לא היו שנויים במחלוקת בתום לב. אשר על כן, תשלם הנתבעת לתובע פיצויים בגין אבדן כושר עבודה לעבר בהתאם לחישוב הבא: 97 חודשים (החל מיום 22.11.2012 ועד היום), בניכוי תקופת המתנה של שלושה חודשים – 94 חודשים * 4,500 ₪ לחודש – סך הכל 423,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

י – סופו של דבר מורם מהאמור עד כה כי התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: תגמולים בגין נכות רפואית קבועה בסכום של 52,500 ₪ בצרוף הצמדה וריבית מיום 22.11.2012 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

חברת הביטוח גורסת כי המערערת לא גילתה לבית המשפט, לא בכתב התביעה ולא בתצהירה, על השינוי המהותי במסגרת ההלוואה החדשה השונה מזו שבגינה נרכשה פוליסת הביטוח.

" במהלך השנים פירש בית המשפט את חובת הגילוי תוך היתייחסות לרכישת ביטוח חיים, שהנו נשוא הדיון, כפי שעולה מפסק דינה של כב' השופטת ברק-ארז ברע"א 7664/13 בת שבע ברקת סטניצקי נ' בנק לאומי למשכנתאות (16.1.2014): "ככלל, ראוי כי גופים פיננסים גדולים יקפידו הקפדה יתרה על גילוי מלא ואקטיבי של פרטים מהותיים בעיסקאות שהם עורכים עם לקוחותיהם גם בשים לב לכך שהם 'מונעי הנזק' הטובים יותר במקרים מסוג זה. ככל שמדובר בעיסקה חשובה יותר לצרכן, כמו רכישת ביטוח חיים לצדה של הלוואת משכנתה, כך גדלה החשיבות שיש לייחס לחובת הגילוי. על היקפה של חובת הגילוי בהקשר של הקפו של הכסוי בפוליסה עמדתי גם בע"א 453/11 מ.ש. מוצרי אלומניום בע"מ נ' 'אריה' חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (21.8.2013), בפיסקה 4 לפסק דיני, שם ציינתי כי 'משמעותה של חובה זו היא, שלנוכח פערי הכוחות והמידע המובנים בין הצדדים, חייב המבטח להפנות את תשומת ליבו של המבוטח לסייגים הכלולים בפוליסה ולוודא כי הבין מהם התנאים שאם לא יתקיימו לא יזכה לתגמולי ביטוח'." (ההדגשות שלי – ש.ד.) לפיכך, אכן מוטלת חובת גילוי על גופים פיננסים וחברות הביטוח בכלל זה. יתרה מכך, חובה זו גדולה ביתר שאת כאשר עסקינן בעיסקאות הנוגעות לרכישת ביטוח חיים לצד הלוואת משכנתא.

...

טענות הצדדים טענות המערערת: המערערת סבורה כי בית משפט קמא טעה במסקנה אליה הגיע, לאור זאת שנפלה טעות עקרונית ומהותית בהערכת הראיות והעדויות על ידי בית המשפט וכל זאת תוך התעלמות מחלקן.

לפיכך, אני מקבלת את קביעת בית משפט השלום, כי חברת הביטוח פעלה כנדרש.

סוף דבר לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

המערערת תשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ (כולל מע"מ).

פסק הדין ניתן לאחר פרישתה של כב' הש' לוקיץ אשר שמעה את התיק בהתאם לתק' 77 לתקסד"א. תמצית העובדות הרלוואנטיות התובע יליד 1971, רכש פוליסה לביטוח חיים בחברת "כלל" (להלן: "הנתבעת") ביום 1.12.2014.

השאלות העומדות לדיון לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובהליך שהתקיים בפני המותב הקודם שטיפל בתיק ועל מנת להכריע במחלוקת שבין הצדדים, הצבתי בפני את השאלות שלהלן: יש לבחון האם התובע הסתיר מידע על מצבו הרפואי בעת החתימה על הצהרת הבריאות והפר בכך את חובת הגילוי החלה עליו מכוח סעיפים 6-8 לחוק חוזה ביטוח.

" (שם) סעיף 6(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח") קובע את חובת הגילוי: "הציג המבטח למבוטח לפני כריתת החוזה, אם בטופס של הצעת ביטוח ואם בדרך אחרת שבכתב, שאלה בעיניין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את החוזה בכלל או לכרותו בתנאים שבו (להלן – ענין מהותי), על המבוטח להשיב עליה בכתב תשובה מלאה וכנה." (ראו: פרשת פיקאלי, שם בעמ' 12) כמו כן, קובע סעיף 6 לחוק חוזה ביטוח: (ב)שאלה גורפת הכורכת עניינים שונים, ללא איבחנה ביניהם, אינה מחייבת תשובה כאמור אלא אם הייתה סבירה בעת כריתת החוזה.

(ראו גם: פרשת אבו ריא, שם, בעמ' 12) אף על פי כן ולמעלה מן הצורך, אבחן האם קיים קשר סיבתי בין ההפרה – אי גילוי המידע של התובע, למקרה הביטוח - אבחנת מחלת הקרדיומיופתיה ממנה סובל התובע: סעיף 8 לחוק חוזה הביטוח, קובע כדלקמן: המבטח אינו זכאי לתרופות האמורות בסעיף 7 בכל אחת מאלה, אלא אם התשובה שלא הייתה מלאה וכנה ניתנה בכוונת מירמה: "(1) הוא ידע או היה עליו לדעת את המצב לאמיתו בשעת כריתת החוזה או שהוא גרם לכך שהתשובה לא הייתה מלאה וכנה;

...

מאחר שקבעתי שהתובע הסתיר מהנתבעת את מצב בריאותו בכוונת מרמה ובהתאם לסעיפים 7(ג)(1) לחוק חוזה הביטוח, אני קובע שהנתבעת פטורה מתגמולי ביטוח לתובע בגין פוליסת אובדן כושר עבודה.

התביעה נדחית.

בנסיבות תיק זה ולאור התנהלותו של התובע, אני מורה לתובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט: שכ"ט בסך של 25,000 ₪ וכן החזר עלות שכר המומחים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד ההוצאה ועד מועד פסק הדין, כל הסכומים ישולמו לנתבעת תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

בין היתר נקבע בחוזר כי גילוי נאות של פרטי העסקה הוא מרכיב חיוני לקונה בעת רכישת תוכנית ביטוח ותוכנית ביטוח חיים בפרט.

הוסיף המבקש וטען כי יש בעובדה שהמשיבה לא הביאה לידיעתם של חברי הקבוצות את הפרוט של עלויות הפרמיה לכל תקופת הביטוח והחסירה מהם מידע מהותי ורלוונטי הרי שיש בכך כדי להוות הפרה של חובת תום הלב הקבועה בסעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים").

המפקח על הביטוח קבע הוראות מפורטות לגבי מידע ספציפי אותו יש לגלות למבוטחים הרוכשים פוליסת ביטוח לרבות בהקשר הקונקרטי של שינוי גובה פרמיות הביטוח במהלך תקופת הביטוח, והמשיבה פעלה בהתאם להוראות.

בהעדר הוכחה כי ניתן היה לרכוש פוליסה דומה ממבטחת אחרת במחיר נמוך יותר ממחיר הפוליסות מושא הבקשה הרי שהפרת חובת הגילוי לא גרמה לנזק.

...

המשיבה טענה כי בקשת האישור מוטעית על כל חלקיה ודינה להידחות על הסף.

לאחר שעיינתי בבקשה, הרי שלא מצאתי טעם לדחות על הסף את הסדר הפשרה.

כמו כן, לאור האמור, אני מורה לצדדים לפעול בהתאם להוראות סעיפים 18(ג) ו-25 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "החוק") כמו גם בהתאם לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע 2010 כדלהלן: באי כוח הצדדים יפרסמו בתוך 20 יום מודעה בנוסח שצורף לבקשה לאישור הסדר פשרה.

בין היתר נקבע בחוזר כי גילוי נאות של פרטי העסקה הוא מרכיב חיוני לקונה בעת רכישת תוכנית ביטוח ותוכנית ביטוח חיים בפרט.

המפקח על הביטוח קבע הוראות מפורטות לגבי מידע ספציפי אותו יש לגלות למבוטחים הרוכשים פוליסת ביטוח לרבות בהקשר הקונקרטי של שינוי גובה פרמיות הביטוח במהלך תקופת הביטוח, והמשיבה פעלה בהתאם להוראות.

כמו כן קיימות לכאורה שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות כלל הקבוצה והיא האם המשיבה הפרה את סעיף 55 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים עת לא גילתה את שיעור השינוי שעתיד לחול בתשלום הפרמיה וזאת ביחס למבוטחים שבוטחו עד לחודש יולי 2016.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשר את הסכם הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין.

המשיבה תשלם למבקש גמול בסך של 150,000 ₪ וכן שכר טרחה לבאי כוחו בשיעור של 1,350,000 ₪ בתוספת מע"מ על רכיב שכר הטרחה.

הנני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום".