בנוסף, המשיבה 7, משרד רואי החשבון המבקר, כשל בתפקידו, כאשר לא גילה את "הפרט המטעה" ולא שיקף את המידע הנכון בשלושת הדוחות הכספיים הרבעוניים לשנת 2009 אשר פורסמו לציבור, כולל בהתאם לכלל גילוי הדעת של לישכת רואי החשבון שצוין.
במצב דברים זה, הדירקטורים אף לא יכלו לדעת על ההפרה של החוק, בלא גילוי מצד נושאי המשרה בחברה שידעו על השיעבוד.
השנייה, האם "הפניית תשומת הלב" שהוסיפו רואי החשבון בדוחות הרבעוניים המתוקנים, הייתה תוצאה של הטעות בסווג המזומנים, או שמא היא תוצאה של אירועים שהתרחשו לאחר פירסום הדוחות של שלושת הרבעונים של שנת 2009?
האם הטעות בסווג המזומנים בדוחות החברה מהוה פרט מטעה
כאמור בטענות הצדדים, הן הדירקטורים והן רואי החשבון טוענים כי על פי מבחן המהותיות, הטעות בסווג המזומנים בדוחות הרבעוניים אינה מהותית, ולכן אינה מהוה "פרט מטעה". לעניין זה מסתמכים המשיבים על חוו"ד גסר אשר בחנה את ההשפעה הכלכלית של שינוי הסווג על שווי האג"ח, והגיעה למסקנה כי זו מזערית.
אביא כאן רק חלק קטן מנימוקים אלו (עמ' 10-9 להחלטה) [ההדגשות שלי ח.כ]:
"גילוי נאות באשר ליתרות המזומנים של התאגיד, ויתרה מכך, ליתרות המזומנים הפנויות של התאגיד, מהוה מידע מהותי ביותר למשקיע הסביר. זאת משום, שיתרות המזומנים מהוות חלק מהנכסים השוטפים העומדים לרשותו של התאגיד לצורך פעילותו, מוצגים במאזן שלו ככאלה, ומהוים כלי ראשון במעלה עבור המשקיעים בשוק ההון, שכן יש בהן כדי לשקף את איתנותו הפינאנסית של התאגיד, את חוסנו הכלכלי ואת יכולתו לפעול באופן עצמאי למימוש תוכניותיו העסקיות, לבצוע השקעות, ולהתפתחות במיזמים או תחומים חדשים. הראיה לכך, הנה העובדה כי נושא זה עלה והיווה שיקול מכריע במפגש של נציגי החברה עם קבוצת משקיעים פוטנציאליים בחברה.
כמו כן, אין מקום לידון בשלב זה בטענת רואי החשבון, כי גם אם יקבע שיש מקום להטיל עליהם אחריות בשל פירסום הפרט המטעה בדוחות הסקירה, אחריות זו צריכה להיות פחותה מזו של שאר המשיבים שכיהנו כנושאי משרה בחברה בעת האירועים, ואין לנהוג בדרך של חבות ביחד ולחוד.
...
גילוי קיומו של הפרט המטעה לאחר ששה חודשים מביא לירידה במחירי האג"ח של החברה, ובכך, לפי הנטען, נגרם נזק למחזיקי האג"ח.
האם נושאים שומרי הסף של החברה – הדירקטורים ורואי החשבון המבקרים – באחריות בגין נזק זה?
האם נפל פגם בהתנהלותם עת הסתמכו, בלא בחינה עצמאית, על המידע אשר הגיעה אליהם מהנהלת החברה?
האם העובדה כי בעל השליטה בחברה שימש גם כמנכ"ל ודירקטור בה והינו אביו של מנהל הכספים (כאשר שניהם מורשי החתימה היחידים בחברה), חייבה סטנדרט ביקורת שונה ומחמיר יותר מצד שומרי הסף? שאלות אלו הן שעומדות במרכז החלטתי זו.
הצדדים
המבקש, מר שלמה פיג'ו, רכש ביום 7.12.2009 אג"ח של חברת מלרג הנדסה וקבלנות בע"מ (להלן: "מלרג" או "החברה").
אין בידי לקבל את ההגדרה המופיעה בחלופה הראשונה של בקשת האישור.
יחד עם זאת, אין בקביעה זו כדי לשנות את החלטתי על צמצום הגדרת הקבוצה מכח העילות לפי סעיפים 31, 32 ו- 38ג לחוק ניירות ערך, מחמת התיישנות.
סוף דבר
לאור כל האמור, מצאתי לקבל את בקשת האישור תובענה כייצוגית נגד המשיבים 7-1, בתנאים המפורטים להלן:
הקבוצה המיוצגת תוגדר כ"מי שרכשו את איגרות החוב של החברה החל מיום 27.5.2009, יום פרסום הדוח הרבעוני הראשון לשנת 2009, ועד לפרסום הדיווח המיידי של החברה מיום 18.12.2009", זאת מבלי לגרוע מטענת ההתיישנות על תביעת חלק מהקבוצה הנוגעת לעילה לפי סעיפים 31, 32 ו-38ג.
