על כן, לפי סעיף 93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין, מדובר בטעות רישום או רישום שלא כשורה עקב אי גילוי פרטים רלוואנטיים מסוימים לפקיד רישום המקרקעין.
לטענתם, לאור החזקתו והתנהלותו של התובע כבעלים במלוא הזכויות במקרקעין משך עשרות שנים ללא היתנגדות הנתבעת "השתרבבו האינטרסים הנוגדים והפכה הרשות שניתנה לו לחזקה נוגדת", הפותרת את הסיכסוך המשפטי לטובתו (ע"א 69/85 להבי נ' רשות הפיתוח).
לטענתם, הרישום נעשה תוך אי-גילוי לפקיד הרישום בדבר חזקתו ובעלותו של התובע למלוא הזכויות במקרקעין, והסתרת קיומו של הנוהג בנוגע לבניה ומתן הכשר וזכויות בדיעבד.
על כן, טענו התובעים שהתובע זכאי לרישום זכויותיו במקרקעין במקום הרישום הקיים על שם הנתבעת, ולחלופין לפסק דין הצהרתי על זכויותיהם של התובעים במקרקעין, ולחלופין, במידה וייקבע שמדובר ברשות בלתי הדירה הנתנת לביטול, יש להתנותה בפצוי משמעותי, שישקף את הפרת אינטרס ההסתמכות של התובעים, הפרת הנוהג, ואובדן הממון שניגרם לתובעים עקב היתנהלות הנתבעת.
עדותו של מר סאלח, שהתיימר גם להעיד מידיעה אישית על מה שעקב גילו אינו יכול לדעת אישית, וגם מבחינה היסטורית, בדבר רכישה של מישפחת סמריה את כל הגבעה שעליה ממוקם ראס עלי ממשפחת כרכבי, פגומה ואינה יכולה לעמוד מכמה וכמה סיבות:
המסמך שמר סאלח הסתמך עליו , בדבר רישום מ- 1926 של זכויות מישפחת סמריה, לא הוצג כראיה.
...
התובע לא הוכיח אף לכאורה פיתוח והשבחה של המקרקעין, ועל כן אף אילו היתה לו זכות לפיצוי עקב פינויו מהמקרקעין, דין תביעתו לפיצוי להידחות בשל אי הוכחתה (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, לה(2) 800 (1981)).
סוף דבר
על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעים לקבוע כי התובע זכאי להירשם כבעלים של חלקה 112 בגוש 10369, וכי יש לבטל את רישומה של הנתבעת 2 כבעלים של המקרקעין.
על פי תקנה 512 יש להביא בחשבון את התנהלות הצדדים בפסיקת הוצאות משפט, ועל כן, לאור דרך הטיעון של הנתבעת בסיכומיה, אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעת הוצאות משפט, כולל שכר טרחת עורך דין, בסכום מופחת של 20,000 ₪.
