מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אי גילוי בדבר סכסוך משפטי לרוכש דירה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

במועד כריתת שני ההסכמים, חתמו הצדדים על נספח, בו אישר נתבע מס' 1 שידוע לו כי קיימת מחלוקת משפטית עם עריית חיפה (להלן: הערייה) לגבי תת חלקה 1 ששיטחה 42.44 מ"ר, וכי "לא תהיה לו כל תלונה כלפי המוכר בעיניין זה". ביום 10.5.2017 נכרת הסכם בין נתבע מס' 1 לבין אביו, נתבע מס' 2, בו נקבע כי הנכסים שנרכשו על-פי שני ההסכמים מיום 30.4.2017 יירשמו על שם שניהם.
ביום 5.2.2018 חתמו התובע (באמצעות בא-כוחו) והנתבעים על הסכם נוסף (להלן: ההסכם הרביעי), בו נכתב, בין השאר: "הואיל ובין המוכר והקונה התגלה סכסוכים בדבר תנאי התשלום והצדדים רוצים להסדיר בהסכם זה את תנאי התשלום, אי לכך הותנה והוסכם בין הצדדים כדלקמן: (1) במעמד חתימת הסכם זה ו/או עד יום 6.2.2018 בשעה 12:320 ישלם הקונה למוכר סך של 50,000 ₪ מתוך התמורה ... (2) תוך 21 יום מיום התשלום הנזכר בס' 1 לעיל ישלים הקונה את מלוא התמורה ... (3) הקונה ישלם סך נוסף של 50,000 ₪ במועד האמור בס' 2 בנוסף לתמורה וזה כפצוי מוסכם על הסכמת המוכר להסדר התשלומים הנ"ל". ביום 15.8.2018 התקשרו הנתבעים בזכרון דברים עם צד שלישי, על-פיו הם מכרו לו תמורת 1,500,000 ₪ את הזכויות אותן רכש הנתבע מס' 1 מהתובע על-פי שני ההסכמים מיום 30.4.2017.
בכתב התביעה שכנגד - שהנו זהה לכתב התביעה הנוכחי - נתבעו שני הנתבעים לשלם לתובע 296,000 ₪, על-פי הפרוט הבא: 96,000 ₪ כפצוי מוסכם על הפרת ההסכמים (שהתבטאה באי-תשלום מלוא התמורה), 180,000 ₪ על-פי תנאי ההסכם השלישי ו-20,000 ₪ בגין הפסד מקדמה ששילם התובע על-חשבון רכישת דירה אחרת.
...
אשר על כן, אני קובע כי אם עד ליום 4.2.2022 לא יפקיד התובע בקופת בית המשפט סך 50,000 ₪, אורה על מחיקת התביעה הנוכחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

טענות הצדדים: טענות התובעים בתביעה העיקרית: יוסלביץ טענו בתביעתם את הטענות הבאות: במסגרת המו"מ לצורך רכישת הדירה, לא הודיעו לוין ליוסלביץ על שום סיכסוך/בעיה/ הליך משפטי הקיימים בדירה או מול השכנים.
לפי הסדר זה, חובה לגלות את כל העובדות אשר "לפי הנסיבות" יש לגלותן, כאשר הביטוי "לפי הנסיבות" מכוון לחובתו של צד לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב בכריתת חוזה [ראו: ע"א 838/75 ספקטור נ' צרפתי, פ"ד לב(1) 231, 240-239 (1977); וראו, גם: ת"א (מחוזי ב"ש) 3259/97 אוליצקי עבודות עפר ופיתוח בע"מ נ' מועצה מקומית עומר, תש"ס(2) 213, 223-218 (2001) שם נקבע כי המועצה הפרה את חובת הגילוי בגין אי גילוי היחסים הטעונים עם הבדואים תושבי המקום ואודות החשש הנובע מיחסים אלו להפרעות בבצוע העבודות נשוא המיכרז].
האם הופרה חובת הגילוי? מתוך הראיות שהונחו לפניי, עולה כי לוין לא גילו את אזנם של יוסלביץ, עובר לחתימת ההסכם, את דבר ההליכים המשפטיים שהתנהלו בין לוין לשכנה, לפני המפקחת על רישום המקרקעין בחיפה (תיק תביעה 67/13) ולפני כב' השופט צ'יזיק, במסגרת הדיון בבקשה לנקיטת הליכי בזיון בשל הפרת פסק דינה של המפקחת [ה"פ (שלום חי') 37770-11-15], הליכים שהיו המשך ישיר לסכסוך שהיה בין הצדדים עובר לקבלת היתר הבניה ולהתנגדות לקבלת ההיתר שהגישה השכנה.
העובדה שהמצג בעיניין ההליכים המשפטיים, סיכסוכי השכנים, וגילוי כל המידע הידוע ללוין בעיניין הבניין והדירה, לא הוגדר כהפרה יסודית בהסכם המכר, אינו מעלה ואינו מוריד בעיניין זה, הן מן הטעם שהפרה יסודית אינה רק הפרה מוסכמת, אלא גם הפרה מסתברת, והן משום שמבחן ההפרה המסתברת הוא מבחן אובייקטיבי בעוד שבעילת ההטעיה מבחן הקשר הסיבתי הוא סובייקטיבי.
...
גם סירובם של יוסלביץ במהלך ההליכים שלפניי לכל פתרון שאינו כולל בחובו את ביטול הסכם המכר, וזאת אף שכבר שילמו סך של 986,728.50 ₪ (!) מן התמורה החוזית, ואף שהוצע להם, ולא פעם אחת שתרופתם תהא הפחתת התמורה החוזית, מעיד על גישתה הדווקנית והעקרונית של גב' יוסלביץ באופן המבסס את הקשר הסיבתי הסובייקטיבי בין ההטעיה לכריתת ההסכם, בבחינת 'סוף דבר מעיד על ראשיתו'.
במקרה שלנו, שוכנעתי כי יוסלביץ, ובפרט, גב' יוסלביץ, לא היו מתקשרים בהסכם המכר אלמלא ההטעיה.
התביעה שכנגד נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ברקע; תביעה להשבה ופצוי שהגישה התובעת, מי שרכשה את מהגב' מיה אהרוני (להלן: "מיה") זכויות בדירה, נגד מיה ועורכי הדין בעסקת המכר בטענה להפרת המוסכם ולרשלנות עורכי הדין בשל אי גילוי לתובעת שעל הזכויות בדירה רשום מישכון לטובת המנוח וכאשר בהסכם המכר הוצהר שממכר נקי מכל שעבוד.
בתשובה טוען המנוח שמדובר בטענה משפטית ולא נידרש לצרף תצהיר וכן שמדובר בסכסוך של שנים בין בת לאב (כיום עיזבון האב) שעילתו סיכסוך בתוך המשפחה המסור לסמכותו העניינית של בית משפט למשפחה, ובפועל הצדדים נמצאים בדיונים בבית המשפט למשפחה במסגרת היתנגדות שהגישה מיה לצוואת המנוח והקף עזבונו.
נושאן שונה והן אינן נובעות מאותו מערך נסיבות כמו התביעה העיקרית, שעניינה אי גילוי דבר קיומו של המישכון לטובת המנוח על הזכויות בדירה ואינן קשורות זו בזו בטבורן.
...
בתגובה טוענת מיה שיש לדחות את הבקשה על הסף משהיא אינה נתמכת בתצהיר.
יחד עם זאת, אני סבורה כי אין מקום להגשת תביעה שכנגד נגד המנוח בגין המשכון.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

על כן, לפי סעיף 93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין, מדובר בטעות רישום או רישום שלא כשורה עקב אי גילוי פרטים רלוואנטיים מסוימים לפקיד רישום המקרקעין.
לטענתם, לאור החזקתו והתנהלותו של התובע כבעלים במלוא הזכויות במקרקעין משך עשרות שנים ללא היתנגדות הנתבעת "השתרבבו האינטרסים הנוגדים והפכה הרשות שניתנה לו לחזקה נוגדת", הפותרת את הסיכסוך המשפטי לטובתו (ע"א 69/85 להבי נ' רשות הפיתוח).
לטענתם, הרישום נעשה תוך אי-גילוי לפקיד הרישום בדבר חזקתו ובעלותו של התובע למלוא הזכויות במקרקעין, והסתרת קיומו של הנוהג בנוגע לבניה ומתן הכשר וזכויות בדיעבד.
על כן, טענו התובעים שהתובע זכאי לרישום זכויותיו במקרקעין במקום הרישום הקיים על שם הנתבעת, ולחלופין לפסק דין הצהרתי על זכויותיהם של התובעים במקרקעין, ולחלופין, במידה וייקבע שמדובר ברשות בלתי הדירה הנתנת לביטול, יש להתנותה בפצוי משמעותי, שישקף את הפרת אינטרס ההסתמכות של התובעים, הפרת הנוהג, ואובדן הממון שניגרם לתובעים עקב היתנהלות הנתבעת.
עדותו של מר סאלח, שהתיימר גם להעיד מידיעה אישית על מה שעקב גילו אינו יכול לדעת אישית, וגם מבחינה היסטורית, בדבר רכישה של מישפחת סמריה את כל הגבעה שעליה ממוקם ראס עלי ממשפחת כרכבי, פגומה ואינה יכולה לעמוד מכמה וכמה סיבות: המסמך שמר סאלח הסתמך עליו , בדבר רישום מ- 1926 של זכויות מישפחת סמריה, לא הוצג כראיה.
...
התובע לא הוכיח אף לכאורה פיתוח והשבחה של המקרקעין, ועל כן אף אילו היתה לו זכות לפיצוי עקב פינויו מהמקרקעין, דין תביעתו לפיצוי להידחות בשל אי הוכחתה (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, לה(2) 800 (1981)).
סוף דבר על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעים לקבוע כי התובע זכאי להירשם כבעלים של חלקה 112 בגוש 10369, וכי יש לבטל את רישומה של הנתבעת 2 כבעלים של המקרקעין.
על פי תקנה 512 יש להביא בחשבון את התנהלות הצדדים בפסיקת הוצאות משפט, ועל כן, לאור דרך הטיעון של הנתבעת בסיכומיה, אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעת הוצאות משפט, כולל שכר טרחת עורך דין, בסכום מופחת של 20,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

אין חולק שבמשא ומתן לרכישת הדירה לא עלה נושא סגירת קומת העמודים והשמוש הבלעדי שעושה הפולש בשטח המשותף ולא עלה דבר קיומם של הליכים משפטיים כאמור.
התובע טוען שהדירה כוללת בהכרח חלק יחסי ברכוש המשותף, ושהנתבעים התקשרו בהסכם בחוסר תום לב ותוך הטעייתו בהצהרת דברים שאינם אמת, כאשר לא גילו לו את דבר קיומו של הפולש והסכסוך עמו.
לטענתם מצב הבניין זהה למצב בו היה עת הם עצמם רכשו את הדירה, גם הם לא ידעו על כך שמדובר בסגירה לא חוקית של הרכוש המשותף ע"י פולש עד שהדבר לא גולה ע"י התובע, ועל כן הם לא הסתירו מהתובע דבר.
...
ודוק, מקובלת עלי טענת הנתבעים שהערכת המחיר בהסכם לא לקחה בחשבון קיומן של חניות מקורות משותפות, שהרי אלו לא הוצגו לתובע ונקודת המוצא הייתה שיש לחנות ברחוב.
הפיצוי הוא כאמור על הסתרת קיומו של פולש התופס את הרכוש המשותף והטרדות העשויות להיגרם ממנו, כאשר מקובלת עלי עמדת שמאי התובע שקיומו של פסק דין שלא נאכף היא לכאורה 'חמורה יותר' ומלמדת על מורכבות המצב.
סוף דבר ענייננו בתביעת קונה-דירה לחייב את המוכרים בפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם המכר, בשל כך שלא גילו לו את דבר קיומו של פולש שהשתלט על שטח ברכוש המשותף ומרתיע את הדיירים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו