אי ביצוע צו בטיחות לפי חוק הפיקוח על העבודה

בישיבה שהתקיימה בפני ביום 2.10.2022 הורשעו הנאשמים על יסוד הודאתם, בהמשך להסדר פתוח אליו הגיעו הצדדים, בעבירות כדלקמן: הנאשמת 1 הורשעה בעבירות הבאות: (א) יחידת עבירה אחת לפי סעיף 8(ב) לחוק ארגון הפיקוח על העבודה תשי"ד-1954 (להלן: חוק הפיקוח) – אי ביצוע צו בטיחות; (ב) יחידת עבירה אחת לפי תקנה 8(א)(1) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), תשס"ז-2007 (להלן: תקנות הבטיחות (עבודה בגובה)) – אי שימוש בציוד להגנה בעת ביצוע עבודה בגובה, לפי סעיף 191 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש] תש"ל -1970 (להלן: פקודת הבטיחות) – תחולת הפקודה על בניה ובניה הנדסית וכן לפי סעיף 225 לפקודת הבטיחות – עונשין.

לפיכך, אני קובעת כי מיתחם הענישה בגין כל העבירות בהן הורשעה הנאשמת 1 (עבירות לפי חוק הפיקוח ולפי תקנות הבטיחות (עבודה בגובה)) ינוע בין סכום של 10,900 ₪ לסכום של 23,980 ₪.

...

לפיכך, אני קובעת כי מתחם הענישה בגין כל העבירות בהן הורשע הנאשם 3 (עבירות לפי תקנות הבטיחות (בניה) ותקנות הבטיחות (צמ"א)) ינוע בין סכום של 7,200 ₪ לסכום של 10,080 ₪.

בנסיבות שלפנינו לא שוכנעתי כי יש לחורג ממתחמי העונש לקולה או לחומרה, ולפיכך יגזרו העונשים בתום המתחמים.

עם זאת, מעבר לטענה כללית זו לא הוצגה על ידי הנאשמים כל טענה בדבר הנזק שעשוי להיגרם להם בעקבות ההרשעה ובהינתן הנזק שעלול להיגרם בשל סוג העבירות בהן הורשעו הנאשמים, לא שוכנעתי כי יש בכך כדי להוות שיקול לקולה.

כתב האישום הוגש נגד הנאשמים ביום 31.10.18 בשל אי ביצוע צו בטיחות שהוצא מכח סעיף 6(א) לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד 1954 (להלן- חוק ארגון הפיקוח) שהופנה אל הנאשמים על ידי מפקח המאשימה, ראובן פלדמן.

...

באשר לטענת הנאשמים בדבר תחולתה של דוקטרינת ההגנה מן הצדק בשל קיומה של אכיפה בררנית, הרי שגם דין טענה זו להידחות.

לאור כל שפורט לעיל, טענת הנאשמים לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק, נדחית.

סוף דבר - הבקשה נדחית.

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום בגין אי ביצוע צו בטיחות שהוצא לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954 (חוק הפיקוח).

...

סיכום מן הדברים דלעיל עולה שהתקיימו יסודותיה של עבירת הפרת צו הבטיחות.

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום בגין אי ביצוע צו בטיחות שהוצא לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954 (חוק הפיקוח).

...

דיני הבטיחות מטילים על גורמים שונים- ביניהם מנהל העבודה - את האחריות לדאוג שמקום העבודה, ובכלל זה כלי העבודה ואופן ביצוע העבודה, יהיה בטוח; לוודא שכלל העובדים יהיו מודעים להוראות הבטיחות; ולפקח על ביצוע הוראות אלו (דב"ע (ארצי) נו/3-8 מדינת ישראל – החברה לחקלאות בגליל העליון (ח.ח.ג.ע 1988) בע"מ, פד"ע לא 235, פס' 5 (1996)).

החברה הורשעה בעבירות של אי מינוי מנהל עבודה; אי הצגה במקום בולט לעין באתר שבו מתבצעת הבנייה שלט שבו צוינו שם מבצע הבנייה ומענו, שם מנהל העבודה ומענו ומהות העבודה המתבצעת; אי ביצוע בדיקה על ידי חשמלאי בודק של מתקן החשמל הזמני המותקן באתר לפני הפעלתו הראשונה; שימוש במשטחי עבודה ומדרכות מעבר שמהם עלול אדם ליפול לעומק של שני מטרים ללא גידור ע"י אזן יד אזן תיכון ולוח רגל; אי גידור פתחים ואי סגירתם במכסים מתאימים; שימוש בסמוכות למשטחי העבודה ו/או למדרכות המעבר אשר לא עשויות מחומר מתאים ללא פגם; אי בדיקת פיגום ע"י מנהל עבודה ואי רישום תוצאות הבדיקה בפנקס הכללי; אי התקנה ואי קיום באתר של ארגז לעזרה ראשונה מצויד כראוי; אי אבטחת עובדים המועסקים בגובה במשך כל זמן העבודה במערכת המתאימה לבלימת או מניעת נפילה באמצעות ריתמות בטיחות; אי הדרכת עובדים בגובה ע"י מדריך עבודה בגובה; אי קיום הדרכות באתר בדבר מניעת סיכונים והגנה מפניהם, באמצעות בעל מיקצוע מתאים; אי ניהול פנקס הדרכה בעבודה; ואי מסירה לעובדים תמצית בכתב של מידע בדבר סיכונים בעבודה.

במסגרת האישום הראשון הורשעו הנאשמים ב- 15 עבירות; במסגרת האישום השני הורשעו הנאשמים בשתי עבירות; במסגרת האישום השלישי הורשעו הנאשמים ב- 11 עבירות; ובמסגרת האישום הרביעי הורשעו בשתי עבירות של הפרת צו בטיחות שניתן לפי סעיף 6 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד - 1954.

...

לאור זאת, אני קובע כי מדובר בעבירות שהן בגדר אירוע אחד ובו שישה מעשים, שמוצדק לקבוע בגינו מתחם ענישה כולל אחד, באופן שייקח בחשבון את שילוב העבירות (סעיף 40יג(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן – החוק); ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל, פס' 2 לפסק דינו של השופט פוגלמן (29.10.2014); ע"פ (ארצי) 57160-01-14 מדינת ישראל נ' חדוות הורים בע"מ, פס' 15-17 (8.11.2014) (להלן- ענין חדוות הורים); ע"פ (ארצי) 32385-05-14 שמש חי אחזקות בע"מ נ' מדינת ישראל, פס' 24-25 (13.8.2015); (ע"פ (ארצי) 12602-03-10 מדינת ישראל נ' באר הנדסה אזרחית בע"מ, פס' 20-21 (10.12.20)).

בית הדין הארצי ראה לנכון כי יש לקבל את הערעור על גזר הדין, וזאת בשל הנסיבות המיוחדות והחריגות הקשורות בביצוע העבירות – המצב הכלכלי הקשה של החברה; הנזק שנגרם למנהל עצמו ולאחיו, מחלת הסיליקוזיס; העובדה כי מדובר בעסק משפחתי קטן; וכי קיים קושי להניח כי בבסיס התנהלות המערערים עמדו אינטרסים כלכלים או ניצול לרעה של כוח או מעמד.

מתחם הענישה ההולם לאחר שנתתי דעתי לכל אלה, אני קובע כי מתחם הענישה ההולם את האירוע עומד על קנס כספי בטווח שבין 40,100 ש"ח לבין 72,180 ש"ח. הרף העליון של מתחם זה עומד על 45% מהקנס המרבי שניתן היה להשית על הנאשם.