אי ביצוע הפרשות לקרן מבטחים הותיקה

בתלוש השכר פיצלה הנתבעת את השכר לשכר יסוד, תוספת סיכון, תוספת תפקיד ותוספת ותק, אולם הסכימה כי כל הרכיבים יחד מהוים שכר קובע לצורך חישוב זכויות התובע כמפורט לעיל.

עוד חולקים הצדדים בעיניין זכאות התובע לפצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן הפנסיה מבטחים (תגמולים ופיצויים), פיצוי בגין עצם ההפרה וכן פיצוי בגין הפסד זכוי המס.

...

לטענת התובע, התחייב בפניו מר לוי כי הנתבעת תשלם לו פיצויי פיטורים עם סיום עבודתו בנתבעת ועל יסוד הבטחה זו הסתיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין הנתבעת.

משלא עשה כן, משנתן הסכמתו לניכוי משכרו ומשלא נסתרה טענת הנתבעת כי הכספים הועברו לחברת הביטוח, משמע שהתובע מבוטח היה ברכיב אובדן כושר עבודה ואין הוא זכאי להשבת הניכויים בעניין זה. אחרית דבר לאור כל האמור, תשלם הנתבעת לתובע כדלקמן: א. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה בסך של 200 ₪.

תביעות התובע לתשלום פיצויי פיטורים, גמול שעות נוספות ופיצוי בגין זיכוי למס - נדחות.

משעמדה תביעת התובע על הסך של 154,675 ₪, משזכה התובע בסכום העולה כדי 7.5% מתביעתו, ומשעיקר תביעתו לתשלום פיצויי פיטורים בגין הבטחה שניתנה לו וגמול שעות נוספות נדחו, מצאנו כי יש להטיל על התובע הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪.

ביום 5.12.2012 התובע שלח לנתבעת מכתב באמצעות מזכיר האגוד המקצועי לפיו אי העברת הפרשות לקרן הפנסיה ותשלום שכרו באיחור מהוים הרעה מוחשית בתנאי עבודתו וככל שלא ישולם לו פיצוי בסך של 13,000 ₪ בגין העידר הפרשות פנסיוניות לשנת 2012 הוא יאלץ לסיים את עבודתו ביום 31.12.2012 (צורף כנספח לכתב התביעה בתיק סע"ש 7189-06-13).

בנסיבות אלו, התובע זכאי לפצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה לקרן מבטחים הותיקה בגין התקופה שמחודש 9/2009 ועד לסיום עבודתו בחודש דצמבר 2012.

...

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את טענת הקיזוז של הנתבעת בהתייחס לדמי שימוש ברכב לאחר תום יחסי עובד ומעביד בין הצדדים בסך של 536 ₪ ובגין תמורת ההודעה המוקדמת בסך של 1,700 ₪ ובסך כולל של 2,236 ₪.

סוף דבר לאור האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: א. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה בסך של 73,561 ₪.

בנוסף, בתוך המועד הנקוב לעיל, הנתבעת תשחרר לזכות התובע את מלוא כספי התגמולים והפיצויים שנצברו לזכותו בקרן הפנסיה מבטחים הוותיקה, ככל שטרם עשתה כן. כמו כן, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

למען הסדר הטוב נציין, כי סכום דמי ההבראה, בו הודו התובעים, יובא על ידינו בחשבון במסגרת העיסוק ברכיב דמי ההבראה, אף שלגביו נתבעו על ידי הנתבעת רק הפרשים נמוכים - כיוון שלא לקחה בחשבון את הסכום שצוין בתלוש 12/10, ורק ביקשה שיומצא תלוש חדש ומעודכן, ללא ניכוי תמורת ההודעה המוקדמת ובו התשלומים שלטענתה מגיעים לה. פיצוי בגין אי העברת מלוא ההפרשות הפנסיוניות אל קופת הגמל מבטחים הוותיקה כאמור, על פי הסכם העבודה היה על החברה לבצע לטובת הנתבעת הפרשות לפנסיה בקרן מבטחים הוותיקה, בשיעורים של - 7% תגמולי עובד, 7.5% תגמולי מעביד, 6% פיצויים, ו-2.5% ביטוח מחלה.

לטענתם, הנתבעת מעולם לא נדרשה לבצע עבודה בשעות נוספות, ובפועל גם לא ביצעה עבודה בשעות נוספות, ובמהלך עבודתה בחברה גם מעולם לא דרשה לקבל גמול עבודה בשעות נוספות.

...

על כן - דין התביעה ברכיב זה להידחות.

ואילו באשר לטענות הנתבעת, כי פוטרה שלא כדין, הרי שדינן להידחות, לאור קביעתנו, כי הנתבעת לא פוטרה מעבודתה, אלא, הביאה את יחסי העבודה לכדי סיום מיוזמתה ומרצונה במועד שברה.

לאור כל האמור - תביעת הנתבעת לפיצויים בגין הטרדה מינית, נזק בלתי ממוני ופיטורים שלא כדין, נדחית.

אשר לחישוב של הפרישי הגימלה שהתובעות היו מקבלות לו הנתבעת הייתה מבצעת הפרשות לקרן פנסיה ותיקה (מבטחים) החל ממועד התחלת העבודה שלהן אצלה (כאמור בחוות דעת האקטואר מיום 21.12.2020) – התובעות לא הפנו להוראה הרלבנטית בתקנון שירות עובדי הוראה שחלה לטענתן במועד קבלתן לעבודה (שנת 1966 ושנת 1973) ובכלל, מכוחה לטענתן היה מחובת הנתבעת לבטח אותן בקרן פנסיה מקיפה.

הגב' קליין זכאית לפצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן הישתלמות בגין התקופה שלא היתיישנה ונתבעה, מ-10/2010 ועד 8/2015, בגובה 61,323 ₪ (ראו לעניין זה החישוב שנערך ביחס לתקופה הרלבנטית בנספח 7 לתצהיר הגב' קליין).

...

סוף דבר התביעה של הגב' בוסי מתקבלת ביחס לרכיבים ולסכומים, כדלקמן: פיצויי פיטורים – 459,245 ₪.

התביעות של התובעות לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים – נדחות.

הנתבעת תשלם הסכומים כאמור תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיה.

בית הדין האיזורי (השופט אלכס קוגן ונציגי הציבור מר יוסי איטח ומר נסים מידן; עב 2486/05) קיבל את התביעה בחלקה וחייב את החברה לשלם לעובד פיצוי על אי מתן זכות שימוע בהליך פיטורים, פיצוי על אי מתן הודעה מוקדמת ופצוי על אי ביצוע הפרשות לקרן "מבטחים" לגבי רכיב "תוספת המשמרות", הכל בתוספת ריבית והצמדה.

החברה מדגישה כי נימסרה לעובד הודעה על סיום העסקתו כחודש ימים לפני סיום יחסי עובד-מעביד ובכך היא עמדה בדרישה לתת הודעה מוקדמת ולכן הוא אינו זכאי לתשלום נוסף בשל רכיב זה. אשר למבנה השכר טענה החברה כי שכרו של העובד נקבע על בסיס הדרוג המינהלי ושכרו הרגיל מורכב משכר היסוד ותוספת המאמץ ללא תוספת ותק.

...

נחה דעתנו, כי מקרה זה אינו ממין אותם מקרים חריגים המצדיקים סטייה מן הכלל האמור.

סוף דבר ערעור העובד על כל חלקיו - נדחה.

בנסיבות העניין ואף זאת לפנים משורת הדין, החלטנו להימנע מלחייב את העובד בהוצאות.