אי אישור תביעה אישית נגד נאמן להסדר נושים

ניתן אולי לחלוק על מידת ההצדקה או התוחלת הכלכלית שיש בהקניית זכויות תביעה אישיות נגד נושאי משרה לידיו של הנאמן, אלא שכאשר עסקינן בהסדר נושים שאושר בלא כל הסתייגות או היתנגדות, הכלל הוא שבית המשפט לא יתערב בשקול דעתם של הנושים בבואם להעריך את מידת כדאיותו הכלכלית של ההסדר המוצע להם, ולא יחליף את שיקול דעתם הכלכלי בשקול דעתו שלו, אף אם, לדעתו של בית המשפט, טעו הנושים בשקול דעתם והוא היה מגיע לתוצאה שונה לו עמד בנעליהם (ע"א 9555/02 זידאן זידאן נ' ברית פקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ, פ"ד נט(1) 538, 550 (2004); ע"א 3782/09 לגין אריזות מזון בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 25.02.2014)‏‏; פר"ק (מחוזי ת"א) 50994-12-17 מילומור בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי תל אביב (פורסם בנבו, 22.01.2018); פר"ק (מחוזי נצ') 21285-02-13 אמיר שחאדה לבניין ופיתוח בע"מ נ' אלקטיסיס בע"מ (פורסם בנבו, 31.10.2013)).

מטעם זה ממש אין גם להלין על כך שנושאי המשרה לא הרימו תרומה לקופת ההסדר, שהרי על מה ולמה יש לצפות לתרומה שכזו מצד מי שלא קיבל פטור אישי והוא חשוף עדיין לאפשרות של תביעה? גבאי מוסיף וטוען כי המשך ניהול ההליך הייצוגי נגד נושאי המשרה לא צפוי להסב נזק לנושי החברה, משום שכתבי השיפוי בהם אוחזים נושאי המשרה, אם בכלל, בוטלו במסגרת ההסדר, כך שנושאי המשרה לא יוכלו לחזור אל קופת ההסדר במקרה שההליך הייצוגי נגדם יוכתר בהצלחה.

...

תימוכין למסקנה זו ניתן למצוא גם בדבריה הבאים של כב' השופטת י' וילנר בענין אורבנקורפ: "בפתח הדברים, ומבלי לטעת מסמרות שכן שאלה זו אינה נדונה בפניי, אציין כי הסמכות של בית המשפט של חדלות פירעון היא לדון בפרשנות הסדר הנושים, וספק בעיני אם במסגרת זו עליו להידרש גם לבקשת המבקשת לסילוק ההליך הייצוגי שכלל אינו מתנהל בפניו, וזאת כפי שהעיר בית המשפט המחוזי בעצמו בהחלטות שנתן בנדון." משכך, אין מקום שבית משפט זה יורה על מחיקתו של ההליך הייצוגי, המתנהל בפני מותב אחר.

ואולם, השאלה האם ניהול ההליך הייצוגי צפוי להסב נזק לקופת ההסדר אם לאו, אינה אמורה להכריע את הכף, משום שמה שקובע בסופו של דבר הוא תוכנו ההסכמי של ההסדר, ולפיו, כל זכויות התביעה שיש לנושי החברה יוקנו לנאמן, בין שהותרתן בידי הנושים עלולה להסב נזק לקופת ההסדר ובין שלא כך הוא הדבר.

סיכומו של דבר, נוכח כלל האמור לעיל ונוכח הוראותיו הברורות של הסדר הנושים, יש לקבוע כי זכויות התביעה של גבאי נגד נושאי המשרה הומחו במסגרת הסדר הנושים לנאמן, על כל המשתמע מכך.

מנגד, אלעזרי וסולוקס גם יחד טוענים כי יש לאשר את המתוה החלופי של ההסדר וכי אין למשקיעים כל מעמד להיתנגד לכך, בין משום שלא הוכיחו כל זכאות למניות החברה ובין משום שלא הוכיחו נשייה תקפה כלפי החברה וגם לא הגישו תביעת חוב עד לרגע זה. הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי תומך באישור המתוה החלופי להסדר.

על כן, מרגע שסולוקס תומכת בהסדר הנושים במתכונתו הנוכחית, אין סיבה שלא לאשרו.

בנוסף, נזכיר כי מי שמכנה את עצמו "נציג המשקיעים" היה נוכח בדיון מיום 8.3.2020 בו ניתן צו מותנה לפתיחה בהליכים נגד החברה ולפירוקה, ואף טען שם שהמשקיעים הם נושים של החברה וכי בכוונתם להציע הסדר לפיו ייפרע החוב למבקשת הפרוק "שהיא הנושה היחידה למעשה של החברה". מכאן שהעובדות כהווייתן היו ידועות למשקיעים כבר באותה עת, ולא היתה כל סיבה מניחה את הדעת לאי הגשתה של תביעת החוב במועד, תביעה שלא הוגשה אפילו עד לרגע זה, למעלה משנתיים מאז ניתן הצוו לפרוקה של החברה.

כיום, לפי ס' 210(ג) לחוק, "הנאמן רשאי להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב אם מצא כי מתקיימות נסיבות שבשלהן לא יכול היה הנושה להגיש את התביעה במועד וכי מן הצדק לעשות כן, בהיתחשב בין השאר בשלב בהליך שבו הוגשה הבקשה". במקרה דנן, לא הוגשה כל בקשה לנאמן; המשקיעים יכולים היו להגיש את התביעה במועד, והבקשה הוגשה בשלב מאוד מאוחר של ההליך, לאחר שהסתיימה בדיקת תביעות החוב ולאחר שכבר הושג הסדר נושים עם הנושה היחידה.

בנסיבות אלה, והואיל והלכה למעשה לא הוקצו מעולם מניות לקבוצת המשקיעים כנגד השקעתם בחברה, דומה כי פתוחה הדרך בפני אותם משקיעים להגיש תביעה אישית נגד אלעזרי, בגין מה שהם מכנים "רישום כוזב במסמכי התאגיד" או בכל עילה אחרת, ומבלי שאחווה דעתי בדבר סכוייה של אותה תביעה ובדבר היכולת להוכיח נזק בגין אי הקצאת מניות בחברה שלימים הפכה לחדלת פרעון.

...

ברם, בסופו של דבר באתי לכלל מסקנה כי הדבר איננו מוצדק, שכן המשמעות של צעד כזה היא הכשלתו של המתווה החלופי להסדר הנושים.

לעומת זאת, המשקיעים לא קיימו אחר דרישות הדין, ואין לאפשר מצב בו מי שתינזק מחמת מחדלם תהיה דווקא סולוקס, על לא עוול בכפה.

סיכומו של דבר, המתווה החלופי של הסדר הנושים מאושר כמבוקש, אך האישור ייכנס לתוקפו בעוד 7 ימים.

ביום 29.9.2021, בעוד הבקשה לאישור המתוה הראשון תלויה ועומדת, הגישו שיפטן והמבקש 2 (להלן: דרוקר) "בקשה לצרוף נושים להסדר הנושים ובמידת הצורך לאשר ארכת מועד להגשת תביעות חוב מטעם הנושים". בבקשה נטען כי השניים נמנים על קבוצה בת עשרים חברים אשר השקיעו בחברה בשנת 2007 באופן שמקנה להם זכות להמיר את השקעתם במניות; וכי אין לאשר הסדר נושים שאינו מתחשב בזכותם זו. בהודעה מיום 10.10.2021, שיפטן ודרוקר הוסיפו וטענו כי אלעזרי העלים את החוב כלפי קבוצת המשקיעים מדו"חות החברה באופן שעולה כדי רישום כוזב במסמכי תאגיד.

יהודה לוי והמשיב 5 טענו כי סכויי העירעור קלושים, בעיקר מפני שהמבקשים לא הגישו תביעת חוב, לא העלו תביעותיהם כבעלי מניות בפני הנאמן (טענות שממילא היו נדחות מפני זכויותיה של סולוקס), ומשום שההסדר זכה לתמיכת הנושה היחידה, הנאמן, והממונה.

בהתאם לתוצאות הליך המכר יוכלו המבקשים לכלכל צעדיהם ולהחליט אם לעמוד על ערעורם ואם להגיש תביעה אישית נגד אלעזרי בגין המעשים שהם מייחסים לו. ניתנה היום, ‏ח' בתשרי התשפ"ג (‏3.10.2022).

...

הנאמן, לעומת יתר המשיבים, טען כי הגם שלעמדתו סיכויי הערעור קלושים ביותר, לאחר הפקדת הסכום של 1 מיליון ₪, מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, ולכן יש מקום להיעתר לבקשה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות המשיבים על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני סבור כי יש מקום להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע, וכספי העירבון שהופקדו בבית משפט זה ישמשו להבטחת חובה של סולוקס, על פי החלוקה שאושרה בבית משפט קמא.

מנגד, נטען על-ידי המבקשים כי ככל שתדחה בקשתם, הם יוותרו בפני שוקת שבורה בלא כל אפשרות לפרוע חובם, למעט בנקיטת הליכי תביעה אישיים כנגד בעלי המניות בחברה ואורגניה.

המבקשים העלו טענות נוספות לפיהן יש לראות בהם כנושים מובטחים בנכסי החברה וזאת מכוח השעבודים שבידם, וכן טענות רבות כנגד הנאמן הזמני ועמדתו לעניין תוקפן של הזכויות החוזיות כפי שהובאה בבקשה הקודמת לאישור הסדר חוב.

אשר להצעת ההסדר, ככלל, עת מוגשת לבית-המשפט של חידלות פרעון בקשה לכנוס אספות נושים לאישור הסדר חוב, יטה בית-המשפט לאשר את כינוסן ורק לאחר שההסדר יאושר ידון בית-המשפט בהתנגדויות לו. זאת, מאחר ואם הסדר החוב המוצע לא יאושר, ממילא מתייתר הצורך לידון בהשגות עליו מבעוד מועד.

בהתאם להוראות תקנות 159ב1 ו-159ב2 לתקנות חידלות פרעון היה על המבקשים לכלול בבקשתם פרטים רבים שלא צוינו בבקשה, וביניהם: שיעור החוב שיפרע לנושים (ולו באופן משוער); האם הבקשה כוללת שינויים במבנה פעילות החברה, בתחומי פעילותה, בכוח האדם; מהם מקורות מימון ההסדר עד להכרעה בשאלת תוקפן של הזכויות החוזיות וכיו"ב. כמו כן, מהם מקורות המימון במקרה ויקבע כי החברה נעדרת זכויות חוזיות וכל שיוותר הם זכויות תביעה כנגד נושאי המשרה בה (וכמובן שאיני קובעת דבר בעיניין זה).

...

בנסיבות אלה אני מורה כדלקמן: כל גורם שהוא רשאי להגיש הצעה להסדר חוב שיתייחס לכלל נושי החברה וזאת יעשה לא יאוחר מיום 17.10.2022.

בעניין זה צודק הנאמן הזמני בטענתו לפיה לא ניתן להעריך מהי הכדאיות הכלכלית של הפרויקטים, האם הם רווחיים ומהי מצבת הנשייה הסופית של החברה, באופן המחזק את המסקנה כי מדובר בהצעה שאינה ישימה, ואוסיף לכך כי למעשה מדובר אף בהצעה מותנית של היזם ומשכך אין לראותה כישימה.

מנגד, הבאת הסדר חוב לאישור הנושים הכולל סעד המורה על סיום הליכי חדלות הפירעון בעניינה של החברה מיד עם אישור ההסדר מהווה למעשה פגיעה בהליך כאמור בסעיף 322(ג) לחוק חדלות פירעון ועל כן דין הבקשה להידחות גם מטעם זה. סוף דבר לאור האמור לעיל, דין הבקשה המתוקנת להידחות.

לאחר שהוכח כי החברה חדלת פירעון במובנו בסעיף 2 לחוק חדלות פירעון ולאחר שמצאתי כי אין סיכוי סביר לשיקום הכלכלי של החברה, הנני מורה על מתן צו לפתיחת הליכים שעניינו פירוק לחברת "קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ" ח.פ. 514349000 וזאת בהתאם להוראת סעיף 23(א)(2) לחוק חדלות פירעון.

כן נטען, כי מדובר בתקיפה עקיפה של מעשה מנהלי, שאין להתירה בתובענה ייצוגית.

זאת ועוד, התובענה הייצוגית מאפשרת גם לאוכלוסיות מוחלשות לזכות בסעדים משפטיים אותם לא יוכלו להשיג בכוחות עצמם (ראו למשל: ת"צ 7020-08-12 ברניק נ' גורדיסקי (14/12/2020) (יוער כי בקשת רשות ערעור על ההחלטה, רע"א 1023/21, נמחקה לאחר שהצדדים הגיעו להסדר פשרה, שאישורו הועבר בחזרה אל בית המשפט קמא (החלטה מיום 30/7/2023)); בג"ץ 1893/11 האירגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 37 (30/8/2015)).

תנאי נוסף הוא קיומה של עילת תביעה אישית לתובע המייצג (סעיף 4(א)(1) לחוק); ואולם מקום שבו כל התנאים לאישור התובענה כייצוגית מתקיימים פרט לתנאי זה, ניתן להורות על החלפת התובע המייצג באחר בעל עילה אישית (סעיף 8(ג)(2) לחוק).

בקשת האישור הנוכחית הוגשה לפי הפרט הראשון לתוספת, המתיר הגשת תובענה ייצוגית "נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעיסקה ובין אם לאו". המשיבה טענה כי היא אינה 'עוסקת' בהקשר של בקשת האישור, שכן היא לא זו שמבצעת את הגבייה ולא קובעת את שיעור הריבית ואת שיטת חישובה.

שיעור ריבית הפיגורים הפרישי הצמדה וריבית נועדו לשמור על הערך הריאלי של הכסף, ואינם מהוים סנקציה עונשית (ע"א 421/83 שיכון עובדים בע"מ נ' יורשי המנוח יצחק פרלשטיין ז"ל, פ"ד מב(1) 652, 660 (1988); תנ"ג (ת"א) 45914-09-12 עו"ד חגי אולמן, מר אייל גבאי בתפקידם כנאמנים לבצוע הסדר הנושים בחברת אי די בי חברה לאחזקות בע"מ נ' אברהם לבנת בע"מ, פסקה 12 (19/4/2016)).

...

טענות נוספות משהגעתי למסקנה כי החיוב בוצע כדין, מתייתר הצורך לדון בשאלה האם חלה בנסיבות העניין הגנת סעיף 6 לפקודת הנזיקין, והאם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקות.

סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, אין סיכוי סביר שבקשת האישור תוכרע לטובת חברי הקבוצה, ועל כן אני מורה על דחיית בקשת האישור.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות ושכר טרחה בסך כולל של 10,000 ₪ .