אי אישור ביטוח חיים טרם פטירה

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע ב"ל 7829-09-17 18 אוגוסט 2020 לפני: כב' השופט יוסף יוספי התובעת: אלה ויניקוב ע"י ב"כ: עו"ד איתן נאור ו/או עו"ד אהובה ארד הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד מורן קונביסר פסק דין

בסוגיה זו העידה גב' סבן, וציינה כי כבר קרו מקרים דומים למקרה זה, בהם המבוטח היה בחיים ולא אושר לו תשלום מענק הוון, ובמילותיה: "ש:האם מהניסיון שלך ב- 40 שנה, במקרים כמו של המנוח זהים בלי שהוא נפטר, האם קרה אי פעם שלא שילמתם הוון לנפגע?

...

לסיכום, טען הנתבע כי הזכאות להיוון נתונה לשיקול דעתו של הנתבע, ומצריכה קבלת החלטה של פקיד התביעות ולאחר מכן חישוב היוון וביצועו הלכה למעשה; כאשר במקרה דנן לא השתכללו התנאים בחייו של המנוח, ולכן הזכות אינה עוברת בירושה לתובעת.

על אף קביעת בית הדין כי יש לדחות את התביעה, עולה כי נפלו פגמים בהתנהלות הנתבע כפי שעלה מהראיות לרבות מדברי גב' סבן, עורכת תעודת עובד ציבור.

אחרית דבר דין התביעה להדחות.

לפיכך, ישלם הנתבע לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ והוצאות בסך 1,000 ₪, והכל בתוך 45 יום.

בעקבות כך, פנתה התובעת (באמצעות ב"כ) לחברת הביטוח ביום 17.6.14 במכתב ובו נכתב, בין היתר, כך: "... 2. מרשתי ובעלה ז"ל, רכשו דירה אשר מומנה בחלקה באמצעות הלוואת משכנתא מבנק לאומי למשכנתאות בע"מ. 3. להבטחת תשלומי הלוואת המשכנתא במקרה של פטירה, מרשתי ובעלה ז"ל ביצעו ביטוח חיים באמצעות חברתכם, כאשר מס' הפוליסה פורט בנידון. 4. לאור פטירתו המפתיעה של בעלה ז"ל, זכאית מרשתי להפעיל את ביטוח החיים שבוצע באמצעותכם ולסלק את הלוואת המשכנתא. 5. במהלך חודש מרץ 2014, פנה אליכם בנק לאומי למשכנתאות בדרישה לתשלום תגמולי הביטוח. 6. עד למועד משלוח מכתבי זה, טרם שולמו תגמולי הביטוח וכאשר מרשתי פונה אל הבנק למשכנתאות, מופנית היא אל חברתכם. 7. לאור כל האמור והמקובץ לעיל, אבקשכם להודיעני בהקדם, מדוע טרם שולמו תגמולי הביטוח. 8. מיותר לציין כי בכל יום שעובר, נגרמים למרשתי נזקים כלכליים שכן מלבד העובדה שנותרה כמפרנסת יחידה, נאלצת היא לשאת בתשלומי המשכנתא החודשיים, כאשר זכאית היא לסילוקה באמצעות תגמולי ביטוח החיים". בתשובה למכתב הנ"ל, שלחה חברת הביטוח עותק של פוליסת הביטוח וכן עותק של המכתב שנשלח, לכאורה, אל הבנק ואל המנוח ע"י חברת הביטוח ביום 21.8.05, המודיע על אי תשלום הפרמיות ומתריע מפני ביטול הפוליסה היה והחוב לא ישולם בתוך 21 ימים.

ראשית, ספק בעיני אם סעיף זה חל בענייננו וזאת שעה שסעיף 15 לחוק לא מתיר ולא מחייב להמציא את ההתראות בדואר (ראה עמ' 763 בספרו הנ"ל של אליאס וכן ראה עמ' 722 ה"ש 13 בספרו של שחר ולר "חוק חוזה הביטוח", מהד 2005), כאמור, אין היתייחסות בסעיף 15 לחוק לאופן מתן ההתראות בכתב.

...

כמו כן, אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לנתבע 1 את יתרת החוב בגין ההלוואה ובכך לסלק אותה.

כמו כן, תשלם הנתבעת 2 לתובעת, 5,000 ₪ בגין עגמת נפש.

כמו כן, בהתחשב בתוצאה ובהתנהלות חברת הביטוח, תשלם הנתבעת 2 לתובעת את אגרות המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין וכן שכ"ט עו"ד בסך של 40,000 ₪.

בבקשה צוין "נא לשנות את סעיף המוטבים בפו' הנ"ל, זאת על פי בקשת המבוטח המצורפת." בבקשה שצורפה לפנית סוכנות הביטוח (והתקבלה גם היא אצל המבטחת ביום 5.2.1995) צוין בכתב יד מאת "גבי דובינסקי" אל מנדלמן סוכנות לביטוח על גבי נייר מכתבים של בעלת הפוליסה, חברה שבבעלותו של המנוח, בנוסח הבא: "אבקשך לשנות את המוטבים בפוליסת ביטוח החיים שלי כדלקמן סיגל דובינסקי 100%. בתודה מראש נא לאשר" (להלן – הנספח לבקשה לשינוי מוטבים; חלק מנספח ד' לבקשה).

עורכי הטבלה לא זומנו למתן עדות, ולא הוברר מדוע הטבלה נושאת תאריך מחודש 5/19 (עוד לפני מות המנוח ולפני שהטוענים פנו לסוכנות הביטוח לשם קבלת מידע לפי גירסתם).

הנספח לבקשה לשינוי מוטבים לא נוקב במספר הפוליסה ולא ניתן להבין מהאמור בו שכוונת המנוח היתה לשנות את המוטבים, במיוחד כשבמועד פטירתו היו למנוח מספר פוליסות ביטוח חיים, לרבות אצל המבטחת.

...

המסמכים נשמרו אצל המנוח, ולכן סבירה יותר המסקנה שמסמכים אלה משקפים את הציפייה הסבירה של המנוח ושל המוטבת בכל האמור בהוראות הפוליסה (ושלא בהסתמך על האמור בדו"חות תקופתיים שלא הוצגו ואף לא ברור אם צוין בהם המידע לגבי זהות המוטבים).

אמנם אין בעצם תשלום דמי הביטוח כשלעצמו כדי להקנות לאלמנה מעמד של מוטבת מכח הפוליסה, אך בהתחשב באופי הסוציאלי של ביטוח המנהלים הכולל גם רכיב של חיסכון ופיצויים, יש בחיים המשותפים כדי לחזק את המסקנה בדבר זהות המוטבת.

סוף דבר – הטוענת 4 היא המוטבת בפוליסה נושא התביעה והזכאית לתגמולי הביטוח לפיה.

בעב"ל (ארצי) 21302-03-16 אידה שרה פוקילמן - המוסד לביטוח לאומי (02.04.2019) (להלן עניין – פוקילמן) נקבע כי כאשר מדובר בהוכחת הקשר הזוגי בין ידועים בציבור, על הטוען למערכת יחסים זוגית, להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים – "האחד -יחסים של 'ידועים בציבור' בעת פטירתו של בן הזוג; והשני - מגורים משותפים בשעת הפטירה." בעב"ל (ארצי) 1169/01 אורה אביטל - המוסד לביטוח לאומי (10.05.2004) (להלן- ענין אביטל) נפסק כי יש לפרש את המונח ידועים בציבור בהתאם לתכלית של החוק הספציפי למענו הוא נועד, וביחס לקיצבת שאירים התכלית היא בין היתר שמירה על אותה רמת החיים כפי שהייתה לפני פטירת בן הזוג (ר' עמ' 10 לפסק הדין בעיניין אביטל וגם עב"ל (עבודה ארצי) 731/07 לובוב קירשנר - המוסד לביטוח לאומי (06.09.2009).

יחד עם זאת לא מדובר בעדות מר רוזנצבלט והבת בלבד אלא אף בעדותה של גב' מיכאלי, חברתה של התובעת, שהתובע, על אף שהעיד כי אינה דוברת אמת, אישר שאין לו סיכסוך או יריבות איתה (ר' פרוטוקול ישיבת ההוכחות מיום 24.3.21 עמ' 8 ש' 29-30).

...

לא מצאנו לנכון לקבל את עמדת התובע כי הבת נמצאת תחת השפעה של אחיה של המנוחה, מר רוזנצבלט (ר' סעיף 17 לתצהירו של התובע) באופן השולל את תוכן עדותה.

נוסיף כי את האמור בפסק דין זה קבענו, כמתחייב, לאור התרשמותנו כמיטב הבנתנו את מכלול העדויות והראיות שהוצגו לפנינו ולאורם, הגענו לכלל מסקנה כי דין תביעת התובע – דחייה.

סוף דבר – התביעה נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה פ"ה 9249-11-20 לפני כב' השופט טל גולן נציג ציבור (עובדים) מר חיים מויסי נציג ציבור (מעסיקים) מר זאב וולף פוגל התובעת: הדיה עלי ע"י ב"כ: עו"ד שקיב (שכיב) עלי הנתבעות: 1. המועצה המקומית בית ג'ן ע"י ב"כ: עו"ד זיד מועדי 2. מדינת ישראל – הממונה על השכר במשרד האוצר ע"י ב"כ: עו"ד שיפאא ח'מאיסי מפרקליטות מחוז חיפה אזרחי פ ס ק ד י ן

כן היא ציינה, ש"לצערי מי שהיה חשב שכר באותה תקופה נפטר לפני הגשת התביעה אז אין את מי לשאול בתקופה הזאתי, גם הגזבר מר עלי סעד הוא התחיל לעבוד ב-2006 ככה שגם אין לו מידע על התקופה שהייתה לפני"[footnoteRef:29].

] "ש. ... בהמשך למה שאמרנו קודם, שאת מאשרת שזה פוליסה שבנוסף לביטוח חיים, בנוסף לאובדן כושר עבודה, גם זה לצורך פנסיה לכל דבר ועניין, נכון?

...

המועצה טוענת, מנגד, כדלקמן – - טענות סף – דין התביעה להיות מסולקת על הסף מטעמי התיישנות, שיהוי והיעדר עילה; - אשר להתיישנות – בהתאם להלכה הפסוקה המועד הקובע לתחילת מירוץ ההתיישנות הוא מועד ההצטרפות להסדר הפנסיה הצוברת, קרי חודש 9/1999.

על כן, אין כל מקום לדחיית מירוץ ההתיישנות; - אשר לשיהוי – למועצה נגרם נזק ראייתי עקב נקיטת ההליך בשיהוי ניכר, בחלוף כעשרים שנים ומעלה ממועד תחילת עבודתה של התובעת, ומשעה שמשרדי המועצה הועברו למקום אחר, מסמכים נעלמו ככל הנראה, והוחלפו עובדים מאותה התקופה; - התובעת ישבה במשך כל השנים בחיבוק ידיים, בידיעה מלאה כי היא מבוטחת במסלול של פנסיה צוברת, ונקיטת ההליך בשיהוי ניכר מהווה חוסר תום לב של ממש; - לגופו של עניין – טענותיה של התובעת דינן להידחות גם ביחס לטענותיה לזכאות לפנסיה תקציבית, היות שהיא הפרישה לתובעת את הסכומים המתחייבים על פי דין.

באשר לטענת העסקה פיקטיבית שמעלה התובעת -  הרי שלאור פסיקתו של בית הדין הארצי בעניין, אף אם התובעת היתה מוכיחה טענתה כי מדובר היה בהעסקה פיקטיבית של המועצה אשר במרוצת השנים העסיקה אותה לכאורה על ידי חברת כוח אדם אך בפועל היתה עובדת של המועצה, טענתה בדבר תחולת ההסדר הפנסיוני לגביה הייתה נדחית.

סוף דבר לסיכום – לאור כלל האמור והמפורט לעיל, דין התביעה להידחות, ונדחית בקשתה של התובעת להכריז עליה כזכאית להיכלל בהסדר פנסיה תקציבית.

עם זאת, ולפנים משורת הדין, ובשל היות התובעת עובדת פעילה במועצה, אנו קובעים כי התובעת תישא בהוצאות המועצה בסך של 3,000 ₪ בלבד.