ביום 18.12.18 נרשם לנאשמת דוח שעניינו אי איסוף גללי כלב שבפיקוחה, שהוטלו במקום צבורי, בנגוד לסעיף 17 (ג) לחוק העזר לתל אביב יפו [ שמירת הסדר והניקיון] תש"ם – 1980.
יתר על כן, בעוד שבדוח ת/1 ציין מר לזובסקי באופן לאקוני למדי כי הבחין ב"כלב חום שחור עושה צואה בשטח צבורי" מבלי להרחיב בעיניין נסיבות העבירה, הפליא הוא למסור בעדותו בבית המשפט את פרטי פרטים של הארוע ומהלכו לרבות תנוחת הכריעה של הכלבה, טילטולי זנבה, המרחק ממנו הבחין בעבירה וכיו"ב. העד הסביר כי חילופי הדברים הקשים עם הנאשמת ובן זוגה גרמו לארוע להחרט בזכרונו ולכן זכר פרטים אלה.
...
עם זאת, ונוכח מסקנתי לפיה במקרה זה לא עמדה התביעה בנטל הרובץ לפתחה להוכיח את אשמת הנאשמת אין לייחס משמעות אופרטיבית להתנהלות זו.
דיון והכרעה
מסקנתי בדבר זיכויה של הנאשמת מחמת הספק נשענת על שני טעמים: האחד, פגיעה בזכותה של הנאשמת להליך הוגן עקב אי העדתה של עדת התביעה גב' קאופמן; השני, גרסת עד התביעה מר לזובסקי מעלה כשלעצמה ספק אם עד זה אכן הבחין כי כלבתה של הנאשמת הטילה גללים.
במקרה זה, אני סבור כי נוכח הספק העולה מעדותו מר לזובסקי בשאלה אם אכן הבחין בכלבת הנאשמת מטילה צואה והתמיהות העולות מן הפער בין זכרונו את פרטי האירוע לבין היעדר זכרונו מן הדין ודברים עם המשטרה לאחר האירוע מעוררים קושי להרשיע את הנאשמת על בסיס עדותו היחידה.
