"
פרט 1 לתוספת לחוק שיחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001, מורה כך:
"עבירות אלימות שביצע האסיר כלפי בן משפחתו, לרבות כליאת שוא של בן משפחתו או עבירה אחרת שפגעה בחרותו או בשלוות חייו של בן משפחתו, ולרבות עבירות של היתעללות, הזנחה או נטישה של בן משפחתו.".
עוד נקבע בתוספת, כי "לענין תוספת זו, 'בן מישפחה' – כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991."
חוק למניעת אלימות במשפחה קובע בסעיף 1 כך:
"'בן מישפחה' – לרבות מי שהיה בן מישפחה בעבר והוא אחד מאלה:
בן זוג, הוא או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית;
מי שאחראי לצרכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של קטין או חסר ישע, המתגורר עמו, וקטין או חסר ישע המתגורר עם מי שאחראי עליו.
בהקשר זה מפנה העותר לקביעת בית המשפט בגזר הדין במשפט האלמ"ב דנן:
"עוד נתתי דעתי לכך, שמאז הארוע זרמו מים רבים בנהר, משום שהנאשם והמתלוננת התחתנו והם הורים ל-2 ילדים קטנים. יתרה מזאת, וזה העיקר, המתלוננת ביקשה לסיים את עניינו של הנאשם באופן מתון עד כמה שניתן והיא סיפרה על חיים תקינים".
לשיטתו, משלא הוטל עליו מאסר בפועל בגין הרשעה בעבירת אלימות במשפחה, ובודאי לאור קביעות גזר הדין בעיניינו, מתבקשת המסקנה, שלא מתקיימת לגביו "רמת מסוכנות גבוהה".
דיון והכרעה
הסדר השיחרור המינהלי הוא "כלי הנתון בידי נציב שירות בתי הסוהר שתכליתו בעיקרה היא הקלה על צפיפות האסירים בבתי הסוהר. שיחרור מנהלי מוענק לאסירים בהתאם לשיקול דעתו של הנציב, בתקופות שבהן תפוסת האסירים עולה על תקן הכליאה." (רע"ב 6943/13 אוחנה נ' שב"ס (2013)).
...
בהקשר זה מפנה העותר לקביעת בית המשפט בגזר הדין במשפט האלמ"ב דנן:
"עוד נתתי דעתי לכך, שמאז האירוע זרמו מים רבים בנהר, משום שהנאשם והמתלוננת התחתנו והם הורים ל-2 ילדים קטנים. יתרה מזאת, וזה העיקר, המתלוננת ביקשה לסיים את עניינו של הנאשם באופן מתון עד כמה שניתן והיא סיפרה על חיים תקינים".
לשיטתו, משלא הוטל עליו מאסר בפועל בגין הרשעה בעבירת אלימות במשפחה, ובוודאי לאור קביעות גזר הדין בעניינו, מתבקשת המסקנה, שלא מתקיימת לגביו "רמת מסוכנות גבוהה".
דיון והכרעה
הסדר השחרור המנהלי הוא "כלי הנתון בידי נציב שירות בתי הסוהר שתכליתו בעיקרה היא הקלה על צפיפות האסירים בבתי הסוהר. שחרור מינהלי מוענק לאסירים בהתאם לשיקול דעתו של הנציב, בתקופות שבהן תפוסת האסירים עולה על תקן הכליאה." (רע"ב 6943/13 אוחנה נ' שב"ס (2013)).
סוף דבר, העותר נושא במאסר, שחל עליו הסדר שחרור מנהלי מורחב, והרשעתו הנדונה שלא הובילה למאסרו זה, אינה מקיימת את התנאי הקבוע בסעיף 68ג(ג) לפקודת בתי הסוהר, וממילא אין להחריג את עניינו מהסדר השחרור המנהלי המורחב.
משכך העתירה מתקבלת.
