מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות שירות בתי הסוהר לאלימות כלפי אסירים

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

" פרט 1 לתוספת לחוק שיחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001, מורה כך: "עבירות אלימות שביצע האסיר כלפי בן משפחתו, לרבות כליאת שוא של בן משפחתו או עבירה אחרת שפגעה בחרותו או בשלוות חייו של בן משפחתו, ולרבות עבירות של היתעללות, הזנחה או נטישה של בן משפחתו.". עוד נקבע בתוספת, כי "לענין תוספת זו, 'בן מישפחה' – כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991." חוק למניעת אלימות במשפחה קובע בסעיף 1 כך: "'בן מישפחה' – לרבות מי שהיה בן מישפחה בעבר והוא אחד מאלה:
בן זוג, הוא או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית; מי שאחראי לצרכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של קטין או חסר ישע, המתגורר עמו, וקטין או חסר ישע המתגורר עם מי שאחראי עליו.
בהקשר זה מפנה העותר לקביעת בית המשפט בגזר הדין במשפט האלמ"ב דנן: "עוד נתתי דעתי לכך, שמאז הארוע זרמו מים רבים בנהר, משום שהנאשם והמתלוננת התחתנו והם הורים ל-2 ילדים קטנים. יתרה מזאת, וזה העיקר, המתלוננת ביקשה לסיים את עניינו של הנאשם באופן מתון עד כמה שניתן והיא סיפרה על חיים תקינים". לשיטתו, משלא הוטל עליו מאסר בפועל בגין הרשעה בעבירת אלימות במשפחה, ובודאי לאור קביעות גזר הדין בעיניינו, מתבקשת המסקנה, שלא מתקיימת לגביו "רמת מסוכנות גבוהה". דיון והכרעה הסדר השיחרור המינהלי הוא "כלי הנתון בידי נציב שירות בתי הסוהר שתכליתו בעיקרה היא הקלה על צפיפות האסירים בבתי הסוהר. שיחרור מנהלי מוענק לאסירים בהתאם לשיקול דעתו של הנציב, בתקופות שבהן תפוסת האסירים עולה על תקן הכליאה." (רע"ב 6943/13 אוחנה נ' שב"ס (2013)).
...
בהקשר זה מפנה העותר לקביעת בית המשפט בגזר הדין במשפט האלמ"ב דנן: "עוד נתתי דעתי לכך, שמאז האירוע זרמו מים רבים בנהר, משום שהנאשם והמתלוננת התחתנו והם הורים ל-2 ילדים קטנים. יתרה מזאת, וזה העיקר, המתלוננת ביקשה לסיים את עניינו של הנאשם באופן מתון עד כמה שניתן והיא סיפרה על חיים תקינים". לשיטתו, משלא הוטל עליו מאסר בפועל בגין הרשעה בעבירת אלימות במשפחה, ובוודאי לאור קביעות גזר הדין בעניינו, מתבקשת המסקנה, שלא מתקיימת לגביו "רמת מסוכנות גבוהה". דיון והכרעה הסדר השחרור המנהלי הוא "כלי הנתון בידי נציב שירות בתי הסוהר שתכליתו בעיקרה היא הקלה על צפיפות האסירים בבתי הסוהר. שחרור מינהלי מוענק לאסירים בהתאם לשיקול דעתו של הנציב, בתקופות שבהן תפוסת האסירים עולה על תקן הכליאה." (רע"ב 6943/13 אוחנה נ' שב"ס (2013)).
סוף דבר, העותר נושא במאסר, שחל עליו הסדר שחרור מנהלי מורחב, והרשעתו הנדונה שלא הובילה למאסרו זה, אינה מקיימת את התנאי הקבוע בסעיף 68ג(ג) לפקודת בתי הסוהר, וממילא אין להחריג את עניינו מהסדר השחרור המנהלי המורחב.
משכך העתירה מתקבלת.

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

פרט 1 לתוספת לחוק שיחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001, מתייחס ל"עבירות אלימות שביצע האסיר כלפי בן משפחתו, לרבות כליאת שוא של בן משפחתו או עבירה אחרת שפגעה בחרותו או בשלוות חייו של בן משפחתו, ולרבות עבירות של היתעללות, הזנחה או נטישה של בן משפחתו.
בן זוג, הוא או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית; מי שאחראי לצרכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של קטין או חסר ישע, המתגורר עמו, וקטין או חסר ישע המתגורר עם מי שאחראי עליו.
כפי שנפסק אך לאחרונה בעת"א (חיפה) 58137-05-23 ציון נ' שב"ס (10.7.23): "לאסיר אין זכות קנויה לשיחרור מינהלי ולכן העותר מלכתחילה לא יכול היה להסתמך על כך שיזכה לשיחרור מינהלי. מטרת הסעיפים הנ"ל לפקודה הנה להקל על המשיב בכל הנוגע לתפוסת האסירים בבתי הסוהר תוך ביצוע מאזן בין תפוסת האסירים בבתי הסוהר ובין האנטרס הצבורי בשחרור מי שחומרת מעשיו אינה מונעת את שיחרורו המינהלי (רע"ב 1049/15 ניסים ניזרי נ' שירות בתי הסוהר (2015)." ראו: עת"א (מרכז) 39592-04-23 פלוני נ' שב"ס (2023).
...
העובדות שלפיהן הורשע המערער בעבירה זו (כאמור בסעיף 7 לאישום הראשון בכתב אישום המתוקן) מחזקות את המסקנה (הקו התחתי הוסף): "בתקופה לעיל או בסמוך לכך, במספר התקשרויות כמפורט והתקשרויות נוספות, השתמש הנאשם במכשיר פלאפון שהוא מכשיר בזק והטריד את המתלונן ואת נטלי, בכך שהתקשר אליהם, קילל, התבטא בגסות והפריע." עולה, שהמערער הורשע בעבירה הפוגעת בשלוות חייה של בת משפחה (בהיותה בת משפחה בעבר) ובכך עבר עבירה המוחרגת מהשחרור המנהלי המוגבר כקבוע בסעיף 68ג(ג)(3) לפקודת בתי הסוהר.
סוף דבר סוף דבר, משהעותר הורשע בעבירת הטרדה באמצעות מתקן בזק כלפי גרושתו, ומשנמצא כי בעבירה שעבר היה כדי לפגוע בשלוות רוחה של גרושתו, קרי שהיא נכללת בפריט 1 לתוספת לחוק שחרור על תנאי, ועל כן נכללה בסעיף 68ג(ג)(3) לפקודת בתי הסוהר, כהחרגה מהסדר "השיחרור המנהלי המוגבר". בתוספת לפקודת בתי הסוהר, בחלק ג', נקבע כי מי שנדון למאסר העולה על חודש ואינו עולה על 6 חודשים ולא נתקבלה החלטה על שחרורו על תנאי ממאסר, יזכה לשחרור מוקדם של שבועיים לפני תום מאסרו המלא.
לאור דברים אלה, אף שהאיחור בתיקון הטעות פגע בעותר, מועד שחרורו כפי שנקבע נכון לגופו, ועל כן העתירה נדחית.

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"א 19452-12-16 עבאס(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח' בפני כבוד השופט יוסף בן-חמו העותר מחמוד עבאס, ת.ז. 200696599 המשיבים 1. שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים 2. מדינת ישראל החלטה
סמכות וועדת אלמ"ב ליתן חוות דעת ולהמליץ לעניין אסיר אלימות במשפחה, איננה מצומצמת רק להגדרתו של "בן מישפחה", כמשמעותו בסעיף 1 "לחוק למניעת אלימות במשפחה". סעיף 5.3 לתע"ס שהוא מקור סמכותה של וועדת אלמ"ב מגדיר את "אוכלוסיית היעד של הוועדה המחוזית לאלימות במשפחה". סעיף 5.3.1 אסירים המרצים מאסר בגין עבירות אלימות כלפי בן מישפחה המנויים בתוספת לחוק שיחרור על תנאי ממאסר, התשס"א – 2001 ופקודת שב"ס. סעיף 5.3.2 קורבנות האלימות במשפחה ובני משפחותיהם.
וועדת אלמ"ב התרשמה כי האסיר אינו פנוי לתהליך של בדיקה עצמית ולקיחת אחריות על מעשיו, ממשיך ונושא על עצמו תפקיד בתוך סיכסוך משפחתי שטרם הסתיים.
...
לאור האמור, אני סבור כי וועדת אלמ"ב דנה והמליצה בעניינו של העותר בהתייחסה אליו כ"אסיר אלמ"ב" במסגרת סמכותה ומשיקולים של טובת הציבור ותכלית החקיקה.
אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

פסק דין פסק דין זה עוסק בשאלת האחריות שיש להטיל על שירות בתי הסוהר בגין ניזקי גוף שנגרמו לאסיר שהותקף על ידי אסיר אחר, בין כותלי בית הסוהר.
מענה על שאלה זו דורש הפעלת מנגנונים לאיסוף מידע אודות האסירים המוחזקים במשמורת המדינה, לצורך בחינת התכונות הידועות של האסירים, קיומן של תופעות אלימות ידועות בכלא, ובכך, להפריד בין אסירים המסוכנים זה לזה ולמנוע כניסת אמצעים שיכולים לשמש לפגיעה באסירים ועוד (ראה לדוגמא: ע"א 6970/99 אבו סמרה נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(6) 185, 188 (2002); ע"א 4704/96 מקרין נ' נציבות שירות בתי הסוהר, פ"ד נב(3) 366 (1998)ׂ).
מאידך, הנתבע טוען כי אמנם התובע סרב להיתקבל לכלא אשל, אך מעולם לא טען ליריבים שם. כמו כן, הוא הועבר מאגף לאגף 4 פעמים בשל היתנהגותו השלילית, אשר כללה דיבור בזלזול כלפי אסירים ואף תקיפת אסיר אחר.
...
משכך, טענותיו של התובע בהקשר לחיקוקים אלה נותרו טענות בעלמא ודינן להידחות.
סוף דבר לאור כל הנימוקים שהועלו לעיל, אני מורה על דחיית התביעה נגד שירות בתי הסוהר.
התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ₪, בתוך 30 ימים ממועד קבלת העתק פסק הדין, שאם לא כן, ישאו סכומים אלה הפרשי הצמדה וריבית כדין.

בהליך עתירות אסירים (עת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"א 47025-03-23 סימנדויב(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט דרור ארד-אילון עותרים שפדיה סימנדויב (אסיר) משיבים 1. שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ד 1. מדינת ישראל מטעם העותר עו"ד ניצן ביילין מטעם המשיבים עו"ד **** אלימלך פסק דין
באשר למקור הסמכות טען ב"כ המשיב, כי "כבילת אסירים היא מושכלות יסוד. יש סמכות לשמור על ביטחון בית הסוהר ויש סמכות לקבוע הנחיות." אשר לסבירות הכבילה, טען המשיב, שהעותר הוא "אסיר תוקפני" המוגדר כ"מועד לאלימות" ויש לו חמ"ן שלילי רב בתחום האלימות.
מכלול המידע בעיניינו של העותר, ובכלל זה הקביעה, שלא היו מצד העותר ארועי אלימות מזה תקופה ארוכה, והערכת המשיב ביחס להתבטאויותיו, ש"ספק אם יש לו כוונה או יכולת לממש איזה מהן", אינו תומך בתאור העותר בהנחיות הביטחון כ"אלים, תוקפן" ו"בעל חמ"ן רב בנושא אלימות כלפי סגל ואסירים", ובמידה מסוימת מפריך תאור זה. על הסמכות לכבילת אסירים בעיניין אחר נידרשתי לאחרונה לשאלת סמכות הכבילה של אסירים במשמורת המשיב (עת"א (מרכז) 2075-05-22 קידר נ' שב"ס (8.5.23)).
תקנה 23 לתקנות בתי הסוהר, שכותרתה "כבלים", מקנה במפורש סמכות לכבול אסיר בעת העברתו, בזו הלשון: "23. האחראי להעברת אסירים רשאי לכבול בכבלים את ידיו ורגליו של אסיר פלילי אם ראה צורך בכך ורשאי הוא לחבר בכבלים אסיר פלילי אל אסיר פלילי אחר או למלווהו. מותר לכבול כאמור גם אסיר אזרחי המנסה להמלט." תקנה זו עוסקת בהעברת אסירים מבית הסוהר למיתקן שמחוץ לבית הסוהר, ובצורך שראה האחראי על העברת האסירים לשם ההעברה, ואין בה הסמיכה כללית לכבילה בתוך בתי הסוהר.
...
לסיכום דברינו עד כה, משלא טען המשיב שמדובר ב'אמצעי ריסון' ובהעדר סמכות מכללא, יש לראות את תקנה 23 בדבר העברת אסירים כמקור הסמכות לכבילתו של העותר כאמור בהנחיות הבטחון.
על כן, ההנחיות כשלעצמן אינן יכולות לשמש עוד כ"נקודת מוצא" לשיקול הדעת של הגורם המחליט על הכבילה בכל מקרה ומקרה, ואני מורה על בטלותן.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו