מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות שולח לנזק שנגרם על ידי שלוחו

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

וכדברי כבוד השופט ברק (כתוארו אז) בפס"ד אלסינט בעמודים 82-83: "2. על-פי דיני השליחות הרגילים, פעולתו המשפטית של השלוח במסגרת הרשאתו מחייבת ומזכה את השולח (סעיף 2 לחוק השליחות, תשכ"ה-1965). פעולת שלוח ללא הרשאה או בחריגה מהרשאתו אינה מחייבת ואינה מזכה את השולח, ואף עשויה להטיל אחריות, לעתים, על השלוח עצמו. הרשאתו של השלוח נקבעת על-פי היתנהגותו של השולח כלפי השלוח או כלפי הצד השלישי, והיא עשויה להיות הרשאה מפורשת או הרשאה, המשתמעת מנושא השליחות, ממעמדו של השלוח ומהנהוג והמקובל לעניין נושא השליחות (ראה:475/79[1]). נמצא, כי אפילו אין הרשאה מפורשת מטעם השולח לבצוע פעולה פלונית, עדיין עשוי השולח להתחייב בגין אותה פעולה, אם, למשל, זו בוצעה על-ידי שלוח, שמעמדו מקנה לו, כרגיל, הרשאה לבצע אותה פעולה. בנסיבות אלה, אם השולח מבקש לשלול מהשלוח את ההרשאה לבצע אותה פעולה פלונית, עליו להגביל את הרשאתו במפורש, ואם הצד השלישי מודע למעמדו של השלוח ולהרשאה, המתלווה כרגיל לכך, על השולח להביא את דבר ההגבלה לידיעת הצד השלישי.
בנסיבות אלו, בדין נקבע על ידי בית משפט קמא כי המערער התרשל וחרג מהרשאתו בכך שחתם על ההסכם ללא ידיעת והסכמת המשיבה ולפיכך יש לעבור לבחינת הקשר הסיבתי בין הרשלנות לבין תוצאות המשפט ושאלמלא רשלנות זו תוצאת המשפט הייתה אחרת ובמידה ויש קשר סיבתי לבחון את הנזקים (שבמקרה זה לכל היותר מגיעים לכדי כ-31,000 ש"ח).
דהיינו, נידרש להוכיח קשר סיבתי עובדתי ומשפטי ובחינה האם אלולא ההתרשלות היה נגרם הנזק והאם הקשר הסיבתי העובדתי לא נשלל בשל שיקולים של "סיבתיות משפטית". במקרה דנן, בית המשפט קבע כי הקשר הסיבתי בין הפרת החובה של המערער כלפי המשיבה לבין הנזק נותר עמום במידה מסויימת והחליט לפסוק לפי מאזן הסתברויות שליש משווי התביעה ואני סבור שיש מקום להתערב בקביעה זו ושלא היה מקום לפסוק פיצוי כלשהוא שכן לא הוכח כל נזק שהיה נגרם למשיבה.
...
הפעלת עקרונות אלה לעובדותיו של המקרה שלפנינו מובילה למסקנה, כי מדינת ישראל אינה קשורה בהסכם הפשרה, שעשה בשמה מר שור, בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה.
דהיינו, נדרש להוכיח קשר סיבתי עובדתי ומשפטי ובחינה האם אילולא ההתרשלות היה נגרם הנזק והאם הקשר הסיבתי העובדתי לא נשלל בשל שיקולים של "סיבתיות משפטית". במקרה דנן, בית המשפט קבע כי הקשר הסיבתי בין הפרת החובה של המערער כלפי המשיבה לבין הנזק נותר עמום במידה מסויימת והחליט לפסוק לפי מאזן הסתברויות שליש משווי התביעה ואני סבור שיש מקום להתערב בקביעה זו ושלא היה מקום לפסוק פיצוי כלשהו שכן לא הוכח כל נזק שהיה נגרם למשיבה.
לכן נראה כי בסופו של יום, הייתה נדחית התביעה של המכללה והתלמידות עקב הסדר הנושים ולפיכך לא מתקיים קשר סיבתי בין הרשלנות לתוצאות המשפט ולא מגיע פיצוי למשיבה בגין נזק שלא הוכח שהיה נגרם לה, ויש לבטל את חיובו של המערער בסך של 10,454 ₪ שהינו שליש מסכום הפיצוי המקסימלי שהייתה יכולה לקבל המשיבה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

מקום שהשלוח מבצע עוולה בנזיקין, אחריות השולח נקבעת על פי הוראות פקודת הנזיקין: "אין חוק השליחות עוסק בבצוע פעולה אסורה על ידי השלוח. מכאן שאין בחוק השליחות כל הסדר של אחריות בנזיקין. אכן, הטעמים העומדים ביסוד האחריות בנזיקין של השולח לפעולה משפטית של השלוח, שונים הם מהטעמים העומדים ביסוד האחריות בנזיקין של השולח לעוולה של השלוח. בעוד שאחריות השולח לפעולה המשפטית של השלוח, בגדרי חוק השליחות, מהוה ביטוי לאוטונומיה של הרצון הפרטי, המבקש להרחיב את אופקיו, האחריות השילוחית בנזיקין באה להגשים מדיניות של הרתעה, פיזור נזק וכיוצא בהם שיקולים חברתיים המיוחדים לדין הנזיקין" (אהרון ברק חוק השליחות 84 (1996)).
(1) הוא התרשל בבחירת בעל חוזהו; (2) הוא התערב בעבודתו של בעל חוזהו באופן שגרם לפגיעה או לנזק; (3) הוא הרשה או אישרר את המעשה שגרם לפגיעה או לנזק; (4) הוא היה אחראי מכוח חיקוק לעשיית המעשה שביצועו מסר לקבלן עצמאי; (5) הדבר שלעשייתו נעשה החוזה היה שלא כדין.
...
משנדחית התביעה נגד הנתבעת ממילא לא ניתן לחייב את הצד השלישי.
סוף דבר התביעה כנגד הנתבעת נדחית.
כיון שהתביעה נגד הנתבעת נדחית ממילא אין אפשרות לחייב את צד ג' בסכום כלשהו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיף 39(א) לפקודת הנזיקין קובע: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח הנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבהיר את האש או היה אחראי להבערתה, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המטלטלין שמהם יצאה האש - אז על הנתבע הראייה שלא הייתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה". אציין; בכתב התביעה שהגישה מגדל נטען להעברת נטל הראיה מכוח הוראת סעיפים 38 ו-41 לפקודת הנזיקין, טענה אותה זנחה מגדל בסכומים.
משזו מסקנתי, לא אדרש למחלוקת בין מגדל לבין נאות דברת בשאלה האם בין נאות דברת לבין חברת כ.א. מתקיימים יחסי שליחות עליהם חל סעיף 14 לפקודת הנזיקין, המטיל על השולח (חברת נאות דברת) אחריות למעשי שלוחה (חברת כ.א.) או שמא מדובר ביחסי קבלנות המקיימים את החריגים הקבועים בסעיף 15 לפקודת הנזיקין להטלת אחריות על נאות דברת.
...
נאות דברת עתרה להגשת ההסכם רק בשלב הסכומים ונדחתה (ראו החלטתי מיום 27.4.2019).
סוף דבר התוצאה אפוא היא שתביעת מגדל בתיק 61417-02-15 נדחית.
תביעת הכשרה בתיק 2-07-15 מתקבלת במלואה כנגד נתבעות 1-2 ונדחית כנגד נתבעות 3-4.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ובהמשך, בעמ' 122: "אכן, על הכל מקובל כי השולח אחראי בגין חוסר תום לב בניהול משא ומתן על ידי השלוח." במקרה שלפניי, אין ספק כי התובעים ביקשו למלא את חובתם באמצעות השלוח, עו"ד אורן, שכן מעדות התובע עולה כי לא היה מעורב כלל במשא ומתן, וכי סמך לחלוטין על עו"ד אורן שינהלו בשמו.
לעומת זאת, לצורך הכרעה בהודעה לצד ג', במסגרת הדיון בנזק שניגרם לנתבעת עקב התרשלות צד ג', עלי לבחון, באמצעות כלים מתחום דיני הנזיקין, מה היה קורה אילמלא ההתרשלות , ובמישור יחסיה של הנתבעת עם צד ג', בא כוחה, עלה בידיה להוכיח כי אילו ידעה על חובת תשלום הדח"מ, היתה בוחרת להפר את זכרון הדברים.
...
התביעה נגד הנתבע נדחית.
התובעים ישלמו לנתבע שכר טרחת עו"ד בסך 7,020 ₪.
בנוסף, יישא צד ג' בשכר טרחת ב"כ הנתבעת בסכום של 5,850 ₪ ובהוצאות האגרה בהודעה לצד ג', בסכום של 1,000 ש"ח. ההודעה לצד ג' נגד עו"ד אורן נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

למרות שאין זה מקובל לתקן טלפון עם שבר במסמך, עזריאלי החליטה על דעתה, ולפנים משורת הדין לתקן את המכשיר בעלות של 250 ₪ באמצעות חברת מגה סל. לאחר שהמכשיר תוקן על ידי חברת מגה סל, עזריאלי שלחה שליח על חשבונה לתובע על מנת למסור לו את המכשיר המתוקן.
עוד הוסיפה הנתבעת, כי עלות תיקון המכשיר, שליחויות והפיצוי אותו נתנה לתובע מגיעים כדי 50% מערך המכשיר, וכל זאת למרות שאינה חייבת בתיקון המכשיר, אלא גט סל. כן טענה הנתבעת, כי בהתאם להוראות סעיף 4 לכתב האחריות, הנזק שניגרם למכשיר אף אינו מכוסה ע"י גט סל ואינו נכלל בגדר האחריות.
...
יתר על כן המכשיר, תוקן על ידה, ועל כן אין לתובע כל עילה להגיש תובענה זו. עדות התובע: "התביעה היא בעצם קנינו טלפון נייד ביום 03.02.17, תעודת אחריות של גט סל ל-5 שנים. אחרי פחות משנה הייתה בעיה במכשיר, הסוללה נגמרת בצורה מהירה, ניגשנו לתת אותו לתיקון וסורבנו. ניגשנו לתחנה של הוט מובייל בתלפיות שהיא משמשת נקודת איסוף של גט סל. המכשיר לא היה רשום באחריות. אחרי טעינה מלאה תוך רבע שעה יורדת הטעינה לאפס. אמרו שהוא לא רשום. הלכתי עוד הפעם, בדקתי באתר של גט סל וגם שם ווידאתי שהוא אכן לא רשום בגט סל למרות שבקנייה קיבלתי תעודת אחריות של גט סל. אז פניתי לעזריאלי, שירות לקוחות וביקשתי שיטפלו. התחיל פינג פונג בהתכתבות מיילים ארוך עד בלי די עם הרבה זמן שעות ומאמץ. ניסיתי לפנות לגט סל, התקשרתי ישירות למעבדה המרכזית של גט סל ואמרו לי שהוא לא באחריות. זה הדליק לי נורה אדומה כי קניתי עוד טלפון מהם ולאחר בדיקה גם הוא לא היה תחת אחריות. עכשיו שניהם מסודרים והם תחת אחריות אבל אז זה מה שהיה. פתחתי קריאה ועוד קריאה וכל פעם היו תשובות של בודקים, נחזור אלייך, היו פעמים שחזרו ואמרו שזה לא באחריות. בסופו של דבר, אחרי הרבה זמן, אמרו אנחנו ניקח אותו ונתקן ואז הוא הלך ונקבר אחרי הרבה מאוד זמן אצל איש השיווק של עזריאלי והוא בודק את הטלפון אישית. בסופו של דבר, אמרו שאנחנו לא יכולים לתקן כי יש שבר במסך, המכשיר בלי אחריות ואנחנו כעזריאלי נתקן אותו על חשבוננו. מה שהם תיקנו, זה הביאו לי את הסוללה שהתנפחה, אמרו שזאת הבעיה והביאו לי את המכשיר מתוקן ואני חייב להגיד שהוא לא טוב. ..." עדות נציגת הנתבעת: "למען האמת, התביעה הזאת ממש לא רלוונטית, בטח לא לעזריאלי. יש עשרות אלפי מוצרים החל ממוצרים קטנים של אופנה וביגוד ומוצרים חשמליים. אנחנו לא מוציאים בדרך כלל אחריות על מוצרים חשמליים ואנחנו אומרים את זה בתקנון בצורה מפורשת. הלקוח פנה אלינו לעזרה בפן שירותי בלבד. לשאלת בית המשפט שאתם מכרתם לו את המכשיר אתם הבטחתם לו אחריות על ידי חברות שאתם עובדים איתם, שהוא פנה אליהם הוא לא מצא אחריות. אני משיבה שזה עניין שירותי מכיוון שיש יבואן והוא אחראי לתת את האחריות, זה לא אנחנו. לא רצינו למרוח את הלקוח, בפן השירותי, על דעתו בלבד, לקחנו מונית, שלחנו אותה בעלויות גבוהות מאוד, אספנו מהלקוח את המכשיר. לשאלת בית המשפט למה לא לפנות ליבואן ולהגיד להם שהם מכרו את הטלפון ויתאמו ביניהם את עניין האחריות אני משיבה שאנחנו מאחורי הקלעים עשינו את הבדיקות שלנו. אני מבחינתי רציתי לתת שירות ללקוח. אספתי את המכשיר, תיקנו במעבדה, על חשבוננו, אמרו לנו שזה שבר. שלחנו למעבדה של היבואן, שיאומי, והם תיקנו. הם באו ואמרו לנו המכשיר הוא בכלל לא באחריות יש עליו שברים, הם שלחו לנו גם תמונות, צירפנו אותם לכתב התביעה. החלטנו לפנים משורת הדין לתקן את המכשיר בעלות של 250 ₪, עלינו. שלחנו את המכשיר חזרה, כל מונית בעלות של 150 ₪, ורצינו להוציא את הלקוח עד כדי כך מרוצה, בוא תיקח מאיתנו 200 ₪ גיפט קארד. כנותנת שירות אני לא רואה איך יכולתי לעשות את זה בדרך הגונה וטובה יותר. בכניסה לכאן אמרתי שאני באמת לא יודעת על מה התביעה, בטח לא לעזריאלי." לאחר עיון בטענות הצדדים ובראיות הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות ולהלן אנמק; על פי סעיף 4.3 לכתב האחריות של חברת גט סל נאמר , כי האחריות אינה כוללת:"תאונות (כולל אך לא מוגבל לנפילה), שבר, פגיעת ברק, נוזלים, אש, נתיכים שרופים." יחד עם זאת, יודגש כי התובע הודה שמכשיר הטלפון נשבר כאשר היה באחריותו וכך אמר: " ביום 15.09.17 פעם ראשונה פנינו לגט סל ואז סורבנו. באותו זמן הבת שלי המשיכה להשתמש במכשיר. המכשיר נלקח בסופו של דבר לתיקון פעם ראשונה ביום 05.12.17 ואז הוא היה בדיוק במצב שהוא היום. לשאלת בית המשפט, המכשיר נשבר בין 15.09.17 ועד 05.12.17." למרות היות הטלפון שבור, נטלה חברת עזריאלי את הטלפון תחת חסותה ודאגה לתיקונו על חשבונה.
מכל המקובץ עולה, כי חברת עזריאלי נתנה שירות הוגן לתובע, ופעלה לפנים משורת הדין.
משכך, דין התביעה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו