הנתבעים לא פירטו מה הייתה הסיבה שבעטיה סורבו לקבל רישיון עסק, האם הגישו בקשה לרשויות ועמדו בתנאי המישטרה וכיוצא באלה, אלא רק טענו בסתמיות כי קיים צו שפוטי קודם אשר מנע מהם מלקבל רישיון עסק, אך כאמור, אותו צו ניתן ביחס לנאשמים ספציפיים שפעלו במקום ללא רישיון עסק וגזר הדין לא אסר על הפעלת בית עסק במקום באופן קטגורי, אלא אך הכפיף אותו לקבלת היתר כדין.
בנסיבות אלה, ברי כי לא ניתן לתת אמון בגירסתו של הנתבע שלפיה לא ידע על אודות קיומו של אותו צו שפוטי אשר לכאורה מנע את האפשרות להפעיל בית עסק בנכס, וודאי שאין לקבל את טענתו שבשל כך היה פטור מתשלום דמי השכירות בעד תקופה זו.
לא זו אף זו, בסעיף 13 להסכם נקבעו ההוראות הבאות: "(א) השוכר מתחייב לדאוג לקבלת רישיון עסק מהרשויות המוסמכות. השוכר מצהיר כי ידוע לו שהמשכיר אינו אחראי להשגת כל רישיון שהוא לאולם האירועים והשוכר יהיה אחראי וחייב להשיג רישיונות מתאימים מכל גוף ו/או מוסד שהוא, בעצמו ועל חשבונו. השוכר מתחיב לפעול להשגת הרישיונות הדרושים לניהול אולם האירועים, אולם המשכיר יחתום על כל מיסמך שלשוכר יהיה צורך בו כדי לקדם את ענייניו במושכר, אולם בתנאי כי אין בחתימתו זו של המשכיר כדי להטיל עליו חבות כספית או אחרת כלשהי. (ב) השוכר מאשר ומתחייב כי במידה ולא יצליח לקבל רישיון עסק מהרשויות המוסמכות, או במקרה שהרישיון שיקבל יופסק או יבוטל מכל סיבה שהיא, לא יהא בכך כדי לגרוע מהתחייבויותיו על פי הסכם זה; (ג) השוכר מצהיר כי המשכיר לא יהיה אחראי לכך אם מכל סיבה שהיא לא יקבל השוכר רישיון לניהול העסק במושכר, וכי המשכיר לא יהיה אחראי להעמיד לטובת השוכר שטח נוסף כלשהוא לצורך הוצאת הרישיון, וכן כי לא יישא בכל אחריות שהיא לגבי כל שימוש ו/או עסק שייעשה השוכר באולם האירועים ולא תהא נגדו כל חבות משפטית בקשר לכך. השוכר מתחייב לשפות מידית את המשכיר בגין כל קנס אשר יוטל על המשכיר עקב ניהול העסק במושכר ללא רישיון ו/או עקב כל סוג של שימוש שיעשה השוכר במושכר.; (ד) השוכר מתחייב לשמור על כל דרישות הרשויות המוסמכות בקשר לניהול העסק במושכר".
משמעות הדבר כי האחריות הבלעדית להשגת רישיון העסק הוטל על הנתבעת ויתרה מכך, נקבע כי הנתבעת מתחייבת לעמוד בתשלומי דמי השכירות גם במידה שלא תקבל רישיון עסק מהרשויות, ותרחיש זה כידוע היתממש במציאות.
...
סוף דבר
אשר על כן, הנתבעים ישלמו לתובעת ביחד ולחוד את הסכומים הבאים: 21,418 ₪ – תשלום יתרת החוב בקשר עם תקופת השכירות שבין החודשים יולי – דצמבר 2014; 248,040 ₪ עבור דמי השכירות בין התאריכים 1.1.15-2.8.15; 708,000 ₪ דמי פיצוי מוסכם עבור התקופה שבין 3.8.15 ועד 27.3.16; 44,460 ₪ עבור דמי השכירות שבין התאריכים 28.3.16-4.5.16, ובסך הכל סכום כולל ע"ס 1,021,918 ₪.
בנוסף, הנתבע ישלם לתובעת 22,391 ₪ בעד חלקו בחובות התובעת (חובות לרשויות מע"מ וכן לרשם החברות) שבהם נשאו האחים שאלתיאל במקומו, כמפורט לעיל.
בנסיבות, הנתבעים ישלמו לתובעת ביחד ולחוד 60% מאגרות התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלומם לגזברות ועד לתשלום בפועל וכן שכ"ט עו"ד בסך של 75,000 ₪.
