מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות רשות מקומית על הצפת דירה עקב בעיות בניקוז

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד טענו התובעות כי ארועי ההצפה נגרמו בשל רשלנותן של הנתבעות, בכך שלא נהגו כפי שרשויות זהירות וסבירות היו צריכות לנהוג בכל הנוגע לתיכנון מערכות הנקוז/התעול והביוב בתחומי אחריותן, לתחזוקתן השוטפת ולבדיקתן העתית וכי היה עליהן לצפות את הנזקים שנגרמו ולמונעם, בין היתר לנוכח ארועי הצפה קודמים בעיר.
בדומה לאחריותה של הרשות המקומית לדאוג לנקוז מי הגשמים בתחומיה, מאז חקיקתו של חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א – 2001 (להלן – "חוק תאגידי מים וביוב") האחריות לתיכנון מערכות המים והביוב בתחומי הרשות המקומית, להקמתן של מערכות אלו, לתפעולן ולתחזוקתן השוטפת הועברה לתאגיד המים העירוני.
ואולם בעניינינו, הערייה לא הראתה כל פנייה לרשות הנקוז או לממשלה, לא הראתה כל מעש מצידה, לא צרפה את תכניות האב העירוניות לנקוז משנת 2012 או משנת 2016, לא צרפה את "תכניות ההרצה" עליהן דיבר המומחה ארבל כדי ללמד על שינויים או עדכונים כלשהם שנעשו עם הזמן, לא הגישה הודעה לצד שלישי כנגד רשות הנקוז ולמעשה לא הוכח שום מאמץ ואף שום מעש מצד עריית נתניה להתמודדות עם בעיות נקוז שהוכח כי היו ידועות מספיק שנים קודם לארועי ההצפה משנת 2013.
אשר על כן, בנסיבות שבפניי, הוכח שהמבוטח לא התקין שסתום אל חוזר בדירתו וזאת בנגוד לחובה הקבועה בתקנות התיכנון והבניה הקובעות כי: "5.34    מרתף או מקלט תת-קרקעי שאינו מנוקז בדרך גרביטציונית והנמצא במקום שעלול להיות מוצף על-ידי מי תהום, מי גשם או דליפות מצנרת אספקת המים או מערכת ביוב, יצויד במערכת שאיבה המסוגלת להסיר מעליו את מי ההצפה.
...
הנתבעת 1 (עיריית נתניה) תשלם לתובעת סך של 149,215 ₪ בגין נזקי המבוטח מר סמי אסולין והתביעה כנגד הנתבעת 2 (מי נתניה בע"מ) בגין ראש נזק זה - נדחית.
הנתבעת 2 (מי נתניה בע"מ) תשלם לתובעת סך של 47,672 ₪ בגין נזקי המבוטח גיל פריז והתביעה כנגד הנתבעת 1 (עיריית נתניה) בגין ראש נזק זה - נדחית.
בתביעת ישיר רכבים (ת.א. 14431-12-15) – הנתבעות תשלמנה לתובעת סכום כולל של 89,728 ₪ בתוספת אגרת משפט מלאה ובתוספת שכ"ט ב"כ התובעת בסכום של 18,000 ש"ח. בתביעת כלל רכבים תשלם הנתבעת (עיריית נתניה) לתובעת את הסכומים הבאים: ג.1.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הנתבעת טוענת, כי היא אף מבצעת בקרה שוטפת של מערכות הביוב והנקוז, וכי אין כל בעיה של תחזוקת מערכת הביוב הספציפית - כך שארוע הסתימה הוא בבחינת נזק לא צפוי.
זאת ועוד, ההנחה היא שהתובע אשר מתגורר בדירה שנפגעה עשה זאת ברשות בעלי הדירה ואם הנתבעות טוענות כי השתמש בדירה שלא ברשות, עליהן להוכיח את הדבר, ואם לא הוכיחו – כשלו בטענתן.
(1) תכין תחזיות לביקוש לשירותי מים ולשירותי ביוב; (2) תכין תכניות אב למים ולביוב או תכניות אב לשירותי הולכה וטפול, לפי העניין, וכן תכניות רב-שנתיות ותכניות שנתיות הנגזרות מהן, לשקום ולפיתוח מערכות המים והביוב (להלן – התכניות); התכניות יהיו תואמות לתחזיות הביקוש, לצורכי התושבים והרשויות המקומיות שבתחום החברה ולתכניות המיתאר שבתחום החברה; (3) תטפל באישורן של התכניות על פי כל דין, בהשגת זכויות במקרקעין הדרושות לשם ביצוען, ברכישת הציוד הנחוץ לביצוען, ובביצוען של התכניות, הכל במועדים הנדרשים; (4) תידאג לתפעול ולאחזקה תקינים של מערכות המים והביוב, תוך שמירה על איכות המים, מניעת זהום מקורות המים, מניעת זהום הים והנחלים ומניעת מפגעים בריאותיים וסביבתיים".
אכן, הגיחון פועלת מכוח חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א - 2001, אולם כבר לפני חוק זה, בשנת 1996, נחתם הסכם בין הערייה לבין הגיחון, לפיו הערייה העבירה לתאגיד הגיחון, אחריות "לספק שירותי מים, ביוב ונקוז לצרכנים, ולמלא אה מלוא חובות הערייה, שלפי כל דין ו/או הסכם, הנוגעים להסדרתם, להקמתם, לניהולם, להחזקתם ו/או לתחזוקתם השוטף של שירותי המים, הביוב והנקוז לצרכנים". בתצהירו של איוב בדרן שעובד כמפקח מטעם הגיחון, הבהיר, שהגיחון אחראית על הקמה ותחזוקה של רשת הביוב העירונית, בעוד שרשת הביוב הפרטית, המחברת את הנכס לרשת הביוב העירונית, היא באחריות בעלי הנכס.
ב) כן נטען במסגרת הדוח, כי הגיחון אחראית לאישור התיכנון הלקוי, וזאת כאשר אישרה כי מפלס הדירה יהיה לפחות מעל מפלס שוחת הביוב העירונית בהפרש גובה של 20 ס"מ. אכן 20 ס"מ הוא הפרש הגובה המינימאלי, אך במקרה דנן הפרש גובה זה לא הספיק וחברת הגיחון כחברה מקצועית לא הייתה צריכה לאפשר הפרש גובה כל כך מיזערי.
סיכום שאלת האחריות לאחר ניתוח הראיות, סבורני שהאחריות למקרה ההצפה רובצת במשותף על הגיחון מצד אחד ועל מוריה וברזאני מצד שני.
...
למרות שלא הוצגו קבלות אני מעריך שבוצעה עבודה של פינוי, סיוד וצביעה ועל כן לפי אומדנא דדיינא, סבורני שהפיצוי צריך לעמוד על 5,000 ש"ח. כן סבור אני שיש לפצות את התובע בסך של 5,000 ₪ עקב נזק לא ממוני שנגרם לו בעקבות ההצפה והתנהגות הנתבעות כלפיו (ראה ע"א (י-ם) 61304-10-10 מחמוד דויק נ' עיריית ירושלים).
התוצאה היא שעל הגיחון לפצות את התובע בסך של 12,160 ₪, על מוריה לפצות את התובע בסך של 9,120 ₪ ועל ברזאני לפצות את התובע בסך של 9,120 ש"ח. סכומים אלה ישולמו תוך 14 יום ויישאו ריבית והצמדה על פי חוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.
התובע ישלם לעירייה הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ תוך 14 ימים.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בנוסף, המשיב טוען כי החליק על מים שהיו ברחוב בגלל בעיית נקוז שקיימת שם, וכי נפל לכיוון המדריגות, אך טרם הגעתו למדרגות.
בדברי הסבר להצעת חוק שהונחה בשנת 2021 על שולחן הכנסת (הצעת חוק התיכנון והבנייה (תיקון - פיצול דירות) (הוראת שעה), התשפ"א-2021, פ/393/24) נכתב: "מצוקת הדיור והמחסור החמור בהיצע דירות קטנות לשוכרים, מחייבת היערכות מידית למציאת פיתרונות. הצפת השוק בקרקעות לבנייה, ככל שהיא יעילה, פיתרונה אינה מידי. כיום קיימות בשוק עשרות אלפי דירות גדולות שאינן מושכרות בין השאר עקב העובדה שלשוכרים אין אפשרות לממן החזקת דירה גדולה. על כן מוצע לאפשר בהוראת שעה חלוקת דירות גדולות ללא צורך בהיתר בנייה וללא צורך בתשלום היטל השבחה, זאת, בהתקיים תנאי סעיף 145(א4) המוצע, וכל עוד יחידות הדיור שנוצרו עקב חלוקת הדירה משמשות למגורי שוכרים שאינם קרובי הבעלים." יחד עם זאת רבות מהיחידות מוקמות ללא האישורים הדרושים, ועשויות לחשוף את בעליהן להליכים פליליים.
דעת המיעוט סברה שאין להכיר בתאונה כפגיעה בעבודה וחזרה על האמור בעיניין גלולה, לפיו משעה שתאונה מתרחשת בשטחו הפרטי של מבוטח, בו הוא שולט בסיכונים, אין הצדקה להטיל אחריות להתממשות הסיכון על המעסיק.
יחד עם זאת אין די במבחן זה. יש לבחון לצד זאת האם יש הפרדה כלכלית בין היחידות השונות; האם היחידה מדווחת לרשויות כיחידת דיור נפרדת; האם הדיירים ביחידה נושאים בעלויות הדיור ובהם תשלום מיסים לרשות המקומית ותשלום חשבונות מים וחשמל; האם הדיירים ביחידה משלמים דמי שכירות לבעל הנכס או לחילופין נשאו בעלויות בניית היחידה; מה מהות הקשר בין דיירי היחידות השונות - האם מדובר בבני מישפחה או בזרים; האם הדיירים ביחידה מנהלים משק בית עצמאי ובכלל זה עורכים קניות בנפרד, מבשלים ודואגים לתחזוקת היחידה.
...
המשיב טוען כי יש לדחות את הערעור.
בחינת שאלות אלו תוביל אותנו למסקנה האם מדובר במתחם שמתגוררים בו מספר דיירים (בין שאלו בני משפחה ובין שאינם) או שמא מדובר בבני משפחה הגרים יחד תחת אותה קורת גג, אף אם מדובר בקורת גג מחולקת במידה כזו או אחרת על מנת לאפשר פרטיות.
לא מצאנו כי טענה זו משנה מהמסקנה אליה הגענו.
סוף דבר –הערעור מתקבל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לפני תביעה כספית ע"ס 29,607 ₪ שהגיש התובע שהיה בזמן הרלוואנטי לתביעה זו הבעלים של דירת מגורים בכפר אכסאל נגד הנתבעת ,שהנה תאגיד מים וביוב, בגין נזקים שנגרמו לכאורה לתובע, כתוצאה מהצפת ביתו במי ביוב מחמת סתימות שהיו בכביש 96 הסמוך לבית התובע.
הנתבעת טענה בכתב ההגנה, כי עם קבלת פניית התובע בגין " הצפת ביוב" היא שלחה את מר מוחיי אבו ראס מנהל מחלקת הביוב לביתו של התובע והתברר לו כי ההצפה הייתה כתוצאה מבעיה בשוחת הביוב של השכן וכי לא ניצפה כל נזק לבית התובע.
במקרה כזה, לטענת הנתבעת ומאחר וההצפה נבעה מליקויים במערכת נקוז המים ולא הביוב, האחריות הנה לפתחה של הרשות המקומית ולא של הנתבעת.
בחוות הדעת המתוקנת מדבר השמאי על הצפה במי ביוב.
...
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במסמכים שצורפו, בחוות הדעת, ובדברי העדים ובסיכומי הצדדים הגעתי למסקנה כי התובע הצליח להוכיח את תביעתו חלקית בלבד.
שאלת הנזק לאחר שהגעתי למסקנה כי ארעה הצפה ומאחר ורואים בתמונות של השמאי שההצפה היא בחצר הבית ומאחר והנזקים מתבטאים בשאיבת מי הביוב, ניקוי וחיטוי וסבל זמני מריחות הביוב מצאתי שזה הנזק שנגרם אך היא רחוקה מהסכומים שקבע השמאי כאשר לא צורפה חשבונית או קבלה המעידות על תשלום שביצע התובע לתיקון הנזקים, על כן מצאתי לנכון לקבוע את נזקי התובע על דרך האומדנה.
לאחר ששקלתי את הדברים לכאן ולכאן אני קובע את נזקי התובע כולל שכ"ט שמאי בסך של 4,000 ש”ח. סוף דבר אשר על כן אני מקבל את התביעה חלקית ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 4,000 ₪, הוצאות משפט סך של 800 ₪ ושכ"ט עו"ד סך של 1,800 ₪ ובסך הכול 6,600 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

כפועל יוצא, מסקנת השמאי מטעם התובעת היא כי הארוע היתרחש בשל "התרשלות ומשכית תקופה ארוכה וזמן, ללא טפול למימי ביוב וניקוי של מערכת צנרת ושוחח בשכונה והעדר שתוף מהמועצה והתאגיד, הביאה להחמרת המצב ומימי ביוב פורצת וחודרת אל תוך הדירה וגרמה לנזקים עקב כניסת וחדירת מימי ביוב דרך הקירות..." (ע' 2 לחוות הדעת; השגיאות במקור).
במלים אחרות – אף הבסיס הראייתי הראשוני הקושר את הארוע מושא התביעה לבעיות בתעלות נקוז מי גשמים (ואשר מכוחו טוענת התובעת לאחריות הנתבעת 2) – לא הוכח באופן ראוי.
טענת התובעת כי הארוע מחודש מאי 2020 התאפיין בהצפת מי ביוב ומי גשמים – לא נטענה באופן הזה מלכתחילה, ולא הובאו ראיות המלמדות על גשמים שירדו במועד הארוע או על הצפה של מי גשמים.
אזכיר כי על פי חוק תאגידי מים וביוב, הועברה הסמכות והאחריות בתחומי המים והביוב מידי הרשויות המקומיות לידי תאגידי המים והביוב.
המומחה מטעם הנתבעת 1, הצביע על הסברים אפשריים אחרים לקרות ההצפה, אשר אינם מטילים עליה כל אחריות (קולטני נקוז מים אשר כוסו בבטון ואספלט על ידי שכנים, אשר ביצעו עבודות במקום).
...
נוכח המסקנה אליה הגעתי, לא מצאתי לנכון להתייחס לטענות הצדדים באשר לגובה הנזק.
סוף דבר, התביעה נדחית.
אני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות הנתבעות (לרבות שכ"ט עו"ד), בסך 2,500 ₪ בלבד לכל אחת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו