הנתבעת טוענת, כי היא אף מבצעת בקרה שוטפת של מערכות הביוב והנקוז, וכי אין כל בעיה של תחזוקת מערכת הביוב הספציפית - כך שארוע הסתימה הוא בבחינת נזק לא צפוי.
זאת ועוד, ההנחה היא שהתובע אשר מתגורר בדירה שנפגעה עשה זאת ברשות בעלי הדירה ואם הנתבעות טוענות כי השתמש בדירה שלא ברשות, עליהן להוכיח את הדבר, ואם לא הוכיחו – כשלו בטענתן.
(1) תכין תחזיות לביקוש לשירותי מים ולשירותי ביוב;
(2) תכין תכניות אב למים ולביוב או תכניות אב לשירותי הולכה וטפול, לפי העניין, וכן תכניות רב-שנתיות ותכניות שנתיות הנגזרות מהן, לשקום ולפיתוח מערכות המים והביוב (להלן – התכניות); התכניות יהיו תואמות לתחזיות הביקוש, לצורכי התושבים והרשויות המקומיות שבתחום החברה ולתכניות המיתאר שבתחום החברה;
(3) תטפל באישורן של התכניות על פי כל דין, בהשגת זכויות במקרקעין הדרושות לשם ביצוען, ברכישת הציוד הנחוץ לביצוען, ובביצוען של התכניות, הכל במועדים הנדרשים;
(4) תידאג לתפעול ולאחזקה תקינים של מערכות המים והביוב, תוך שמירה על איכות המים, מניעת זהום מקורות המים, מניעת זהום הים והנחלים ומניעת מפגעים בריאותיים וסביבתיים".
אכן, הגיחון פועלת מכוח חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א - 2001, אולם כבר לפני חוק זה, בשנת 1996, נחתם הסכם בין הערייה לבין הגיחון, לפיו הערייה העבירה לתאגיד הגיחון, אחריות "לספק שירותי מים, ביוב ונקוז לצרכנים, ולמלא אה מלוא חובות הערייה, שלפי כל דין ו/או הסכם, הנוגעים להסדרתם, להקמתם, לניהולם, להחזקתם ו/או לתחזוקתם השוטף של שירותי המים, הביוב והנקוז לצרכנים".
בתצהירו של איוב בדרן שעובד כמפקח מטעם הגיחון, הבהיר, שהגיחון אחראית על הקמה ותחזוקה של רשת הביוב העירונית, בעוד שרשת הביוב הפרטית, המחברת את הנכס לרשת הביוב העירונית, היא באחריות בעלי הנכס.
ב) כן נטען במסגרת הדוח, כי הגיחון אחראית לאישור התיכנון הלקוי, וזאת כאשר אישרה כי מפלס הדירה יהיה לפחות מעל מפלס שוחת הביוב העירונית בהפרש גובה של 20 ס"מ. אכן 20 ס"מ הוא הפרש הגובה המינימאלי, אך במקרה דנן הפרש גובה זה לא הספיק וחברת הגיחון כחברה מקצועית לא הייתה צריכה לאפשר הפרש גובה כל כך מיזערי.
סיכום שאלת האחריות
לאחר ניתוח הראיות, סבורני שהאחריות למקרה ההצפה רובצת במשותף על הגיחון מצד אחד ועל מוריה וברזאני מצד שני.
...
למרות שלא הוצגו קבלות אני מעריך שבוצעה עבודה של פינוי, סיוד וצביעה ועל כן לפי אומדנא דדיינא, סבורני שהפיצוי צריך לעמוד על 5,000 ש"ח. כן סבור אני שיש לפצות את התובע בסך של 5,000 ₪ עקב נזק לא ממוני שנגרם לו בעקבות ההצפה והתנהגות הנתבעות כלפיו (ראה ע"א (י-ם) 61304-10-10 מחמוד דויק נ' עיריית ירושלים).
התוצאה היא שעל הגיחון לפצות את התובע בסך של 12,160 ₪, על מוריה לפצות את התובע בסך של 9,120 ₪ ועל ברזאני לפצות את התובע בסך של 9,120 ש"ח. סכומים אלה ישולמו תוך 14 יום ויישאו ריבית והצמדה על פי חוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.
התובע ישלם לעירייה הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ תוך 14 ימים.
