מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

אחריות קבלן לליקויי בניה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום אילת נפסק כדקלמן:

הנתבעת הגישה חוות דעת מטעמה לפיה רוב הליקויים בדירה נובעים מבלאי ולכן אינם ליקויי בנייה באחריות הקבלן, ועלות תיקון ליקויי הבנייה שנמצאו ע"י המומחה היא 6,550 ₪ בלבד (להלן: "חוו"ד הנתבעת").
...
סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה במלואה, על כל רכיביה.
הערה: בחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט נקבעו נזקים בסכום גבוה מזה שנתבע בגין ליקויי הבנייה, אולם אני מחייב את הנתבעת לפי סכום התביעה ולא בסכומים העולים עליו.
לאור האמור לעיל אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את סכום התביעה בסך 85,138 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 13.01.15, בצירוף חלקה של התובעת בעלות חוו"ד מומחה בית המשפט בסך 4,095 ₪ , בצירוף אגרות בית המשפט ששולמו על ידי התובעת ובצירוף 15,000 ₪ שכ"ט עו"ד. ניתן היום, י"ב טבת תשע"ז, 10 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בנידון נקבע בסעיף 8 לפסק הדין שניתן בעירעור, כדלקמן: "מכל מקום, המערערים (התובעים כאן – ר.ח) לא טענו בפני בית המשפט בשלב קדמי המשפט, התצהירים וישיבות ההוכחות כי קיימים נזקים נוספים, ולא ביקשו לתקן את כתב הגנתם לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה." לא זאת אלא זאת, גם במסגרת כתב התביעה בהליך דנן לא טענו התובעים, ולו ברמז רמיזה, לאחריות הקבלנים לליקויי הבנייה שהתגלו בפרויקט, ולפיכך עניין זה לא נימנה על גדר המחלוקת שבין בעלי הדין בהליך שבפניי.
...
בסעיף 16 לפסק הדין קבע בית המשפט בהליך המקביל כדלקמן: "הנתבעים אחראים רק לליקויים בעבודות בנייה שבוצעו במהלך העסקתם בפרויקט, ככל שליקויים אלה הם תוצאה של פיקוח לא מיומן, לא מקצועי ולא סביר, וזאת הן מכוח דיני הנזיקין (רשלנות במילוי חובת הפיקוח) והן מכוח דיני חוזים (הפרת התחייבותם לפי ההסכם)". בהמשך, בסעיף 66 לפסק הדין הוסיף בית המשפט וקבע באומרו: "כפי שקבעתי לעיל, האחריות לנזקי התובעים מבוססת הן על בסיס חוזי – הפרת ההתחייבות לגבי טיב הפיקוח, והן על בסיס נזיקי – התרשלות במלאכת הפיקוח. הפיקוח בוצע על ידי הנתבע, ומכאן אחריותו האישית לנזקי התובעים.....". חיוב התובעים (הנתבעים בהליך המקביל) בתור מעוולים ביחד ולחוד אושר על ידי ערכאת הערעור, ובפסק הדין שניתן בערעור נקבע בסעיף 8 כדלקמן: ".....כאשר המערערת הייתה מנהלת הפרויקט ומפקחת פיקוח צמוד על הקבלנים, אשר גרמו לליקויים כמפורט בחוות דעתו של המומחה, מבלי שהמערערת מנעה זאת או תיקנה את הליקויים לאלתר, עסקינן במעוולים במשותף, הפועלים בשיתוף פעולה ובצוותא חדא, מורה ההלכה כי הם יחויבו 'ביחד ולחוד' מבלי לתת משקל למידת אחריותו של כל אחד מהם, וכי חלוקת האחריות ביניהם עניינה ביחסים הפנימיים שביניהם. משבחרו שני הצדדים להותיר את הקבלנים מחוץ לכתלי בית המשפט בהליך דידם, כל אחד מסיבותיו, ובית המשפט העליון החליט להותיר את הנושא למחוקק, לא נותר אלא לדחות את ערעורם של המערערים בסוגיה זו". קביעות שתי הערכאות כמצוטט לעיל, משמועתן חד היא: בית המשפט מצא כי התובעים נושאים במלוא האחריות לליקויי הבנייה שהתגלו בפרויקט.
לסיכום, הבקשה מתקבלת, ובהתאם לכך אני מורה על דחיית התביעה.
התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות משפט בסך של 11,170 ₪ (כולל מע"מ), וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

מערכה ראשונה: הבורר קובע כי הקבלן אחראי לליקויי בנייה שהוערכו על ידו לכל היותר בסכום של כמיליון ש"ח, ומחייב אותו להפקיד ערבות בסכום דומה לטובת היזם.
...
אם כך הם פני הדברים, דין התביעה להידחות נוכח האמור לעיל בדבר "תקרת הפיצוי" מכוח פסק בוררות הצדדים.
מאחר שבית משפט קמא לא דן בסוגיה זו לגופה והסתפק בקביעה אגבית ובלתי מנומקת, אין מנוס מהחזרת הסוגיה לבירור בפני בית המשפט המחוזי, ואיננו מביעים כל דעה לגופו של עניין.
לסיכום: אציע לחבריי לבטל את ההוצאות בהן חוייבה המערערת בבית משפט קמא, ולחייב את המשיבה 1 לשלם למערערת הסך של 1.1 מיליון ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 8.10.2008 (מועד מתן פסק הבוררות הסופי) ובצירוף מע"מ כשיפוי עבור הוצאות שהוציא בגין אריחי הציפוי, בהתאם לפסק הבוררות בבוררות הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה אחריות בנג'ו כקבלן או מפקח הצדדים השקיעו זמן ניכר על מנת לברר את סוגיית מעמדו של בנג'ו כקבלן או מפקח, ולפיכך אפתח אף אני בנושא זה. יש טעם רב בטענות בנג'ו לפיהן פסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו יוצר השתק פלוגתא בשאלת תפקידו בבניית הבית, ואחריותו לליקויי הבניה בו. עילת התביעה בבית המשפט המחוזי היתה בשאלת הבעלות בחלל, ושאלת תפקידו של בנג'ו במהלך הבניה הנה לכל היותר אינצידנטאלית להכרעה בשאלת הבעלות בחלל.
...
על כן אני דוחה את התביעה שכנגד בראש נזק זה. פיצול סעדים כאמור לעיל, מנחם לא תבעה דמי שימוש עבור השימוש שעושה מזרחי בחלקה בחלל, אלא ביקשה בסיכומיה היתר לפיצול סעדים.
לסיכום בנג'ו התקשר בעסקת קומבינציה עם בעלי מגרש להשלמת הבנייה בבניין ולרכישת אחת מדירותיו.
כיוון שהדירה בנויה על מקרקעי הזולת ובלא היתר בניה, לא ניתן להמשיך ולגור בה. לפיכך אני מורה למזרחי לפנות את הדירה, להרוס כל בניה שבוצעה בה בלא היתר, ולאטום את החלל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

לא בשנת 2012 ולא בשנת 2015 נעשתה פניה לנתבעת ואף לא לאחר מכן, ומשכך הדבר נוגד גם את האמור בחוק מכר (דירות) תשל"ג 1973, בכל הנוגע לתקופת האחריות של הקבלן לליקויי בנייה.
...
לעניין זה מפנים לעמ' 2 לחוות הדעת שערכה חברת נו-ליק, אשר צורפה לכתב התביעה, לפיו "יש לציין שאותה הדירה נבדקה על ידי החתום מטה לפני כשלוש שנים, על אותו מצב רטיבות. בכל הבדיקות עולה המסקנה שמדובר בחדירות מים מקירות חיצוניים של המרתף". חוות דעת זו נערכה בשנת 2015 כך שכבר בשנת 2012 התובעת ומבוטחה היו ערים לליקוי הנטען.
בנסיבות אלה, כאשר התביעה הוגשה תוך התיישנות ושיהוי, בתחילה כנגד בעלי דין לא נכונים וגם לאחר מכן ללא מחיקתם, וגם בכתב התביעה המתוקן לא צרפה מסמכים בסיסיים המצביעים על בעלי הדין הנכונים; יצרה חסר ראייתי שאינו מאפשר הגנה כנדרש, אף לא מינימאלית, וכאשר בידי התובעת עצמה לא קיימים מסמכים מזמן אמת שיכולים לתמוך בטענותיה שלה המפורטות בכתב התביעה, לרבות נזקים קודמים שאותרו על ידי מומחה מטעמה ונעדר לגביהם כל תיעוד ראייתי; בהעדר כל מסמך המצביע על החבות ויריבות של הנתבעת 3 כלפי התובעת והמבוטח מטעמה; ובשים לב לסיום הבניה בשנת 2010 ואי הודעה לנתבעים בזמן אמת אודות הנזילות עד למועד הגשת התביעה, הרי שהמסקנה היא שדינה להידחות כנגד כלל הנתבעים ולא רק להימחק כנגד הנתבעים 1-2.
לנוכח כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה כנגד כל הנתבעים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו