אחריות פלילית של התאגיד למעשי האורגן

סעיף 23 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 מייחס אחריות פלילית ישירה לתאגיד בהמשך למעשיו של האורגן הפועל מטעמה.

...

אני מרשיעה את הנאשם 1 ב- 170 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) יחד עם סעיף 117(ב2)(3) בחוק מע"מ; וב- 111 עבירות לפי סעיף 220(4) בפקודת מס הכנסה.

אני מרשיעה את הנאשמת 2 ב- 50 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) יחד עם סעיף 117(ב2)(3) בחוק מע"מ; וב- 50 עבירות לפי סעיף 220(4) בפקודת מס הכנסה.

אני מרשיעה את הנאשמת 3 ב- 46 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) יחד עם סעיף 117(ב2)(3) בחוק מע"מ. אני מרשיעה את הנאשמת 4 ב- 13 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) יחד עם סעיף 117(ב2)(3) בחוק מע"מ. ניתנה היום, כ"ו אייר תש"פ, 20 מאי 2020, במעמד הצדדים 79 מתוך 79

כב' השופט עמירם בנימיני היתייחס לדברים ב-ת"א (ת"א) 2117/07 גאמידה מדאקויפ בע"מ נ' Fisher Scientific Company L.L.C חברה זרה (פורסם בנבו, 5.12.12) כדלקמן: "מהגדרה זו ניתן ללמוד, כי גם אדם שאיננו דרקטור או מנכ"ל של החברה עשוי להחשב כאורגן שלה לעניין פלוני. ניתן להקיש לעניין זה מן ההלכות שנפסקו לגבי אחריותו הפלילית של תאגיד למעשים שבוצעו על ידי אורגן שלו. אורגן של חברה איננו רק נושא המשרה הבכיר ביותר שבה: בהחלט יתכן שלחברה יהיו כמה וכמה אורגאנים. חוג האנשים המהוים אורגן לעניין האחריות האישית של התאגיד מוגדר מבחינה ארגונית ופונקציונאלית גם יחד, כלומר, כל אלה שעל פי הדין, על פי מיסמכי התאגיד, או על פי כל מקור נורמאטיבי אחר, ולאור התפקיד שהם ממלאים בחברה - יש לראות בפעולותיהם את פעולות החברה. אין חשיבות לתוארי התפקידים והמשרות: מה שחשוב הם הסמכויות בפועל, ההירארכיה האמיתית ואופי הפעילות הנדונה... הגישה שהתקבלה אצלנו בפסיקה איננה מיתמקדת במעמד האורגן (הגישה ההירארכית), אלא היא שמה דגש על הפונקציה אותה ממלא האדם בתאגיד (הגישה הפונקציונלית)...". לאור הוראות החוק והפסיקה כמפורט, ולאור קביעתי העובדתית לפיה הוכח בפניי כי הישאם היה מי שניהל בפועל את החנות והיה "הרוח החיה" בפעילותה, הרי שיש לראות בו כאורגן של החברה במובנו של חוק החברות, אשר פעולותיו מחייבות אותה.

...

סוף דבר לאור כל האמור, אני קובעת כי הנתבעת מימשה את זכותה כדין לבטל ההסכם עם התובעת אשר הפרה ההסכם עמה הן בהיבט של הפרת הוראה בדבר איסור תחרות והן בהינתן הפרת חובת האמון שבמערכת יחסים מיוחדת זו. לפיכך, אין לי אלא לדחות תביעת התובעת המבקשת לקבוע, כי הנתבעת הפרה ההסכם עמה שלא כדין.

אשר לתביעת התובעת להשבת השקעותיה בחנות, הרי שגם זו נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 30,000 ₪ .

המשפט האנגלי מכיר באחריות הפלילית הישירה של תאגיד למעשיו של אורגן שבגין מעמדו או מהות פעולותיו הדין מתייחס אל פעולתו שלו כאל פעולת התאגיד (לורד רייד בפסק הדין ‎TESCO SUPERMARKETS LTD.

...

כל אחד מן המורשעים מערער בנפרד על הרשעתו: ע"פ 318/92-הוא ערעורה של החברה (נאשמת 1).

בכך שאברהם לא גילה את העובדות לאשורן כפי שהן מוצאות ביטוי ב-ת/1, כאשר ידע אותן, "גרם" הוא לכך שהמובא בתשקיף לא תואר בנאמנות ושהתשקיף הכיל "פרט מטעה". בנסיבות אלה נראה לי כי נתקיימו מרכיבי עבירת סעיפים 53(א)(1) + 20 לחוק וכי מעשיו של אברהם מהוים עבירה זו. עבירה לפי סעיפים 53(ב)(2) + 17(א)-עבירת הכנה? 12.

המסקנה שאליה הגעתי מייתרת את הדיון בשאלה המעניינת, כשלעצמה, מהי אחריותו הפלילית של חתם לפי החוק, ובכמה שאלות נוספות שהועלו על-ידי הפרקליטים.

נחה דעתי שיש לזכות את החתם גם מהעברות הנוספות שיוחסו לו. ממילא אין צורך לידון גם בשאלה אם היה מקום לייחס אשמה נפרדת למשיבים 2 או 3.

לפיכך דעתי היא שיש לדחות את הערעור בע"פ 5734/91.

טול את האפשרות המוסדרת בסעיף 23(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) לראות במעשה, במחשבה הפלילית או ברשלנות של האורגן את מעשהו של התאגיד-ואין לאישום נגד מלם על מה שיסמוך.

השאלה אם כתב האישום מגלה אשמה, תלויה, אליבא דבית המשפט קמא "בהשקפה על השאלה העקרונית יותר של הטלת אחריות פלילית על תאגיד בנסיבות בהן כוונו מעשי המרמה של האורגנים כנגד האסיפה הכללית של בעלי המניות". כאשר מתברר שהאורגן פעל נגד התאגיד-אין מקום להגשת כתב אישום נגד התאגיד.

...

על רקע האמור יש לבחון את כתב האישום שבפנינו.

משהגענו למסקנה זו-אין צורך להזקק לשאר ראשי הטיעון, שעניינם הגנה מן הצדק בוריאציות שונות, ואנו נמנעים מדיון בהם.

כאמור, מקובלת עלינו עמדתה של כב' השופטת קמא בנושא זה. גם אם הכוונה היתה לאסור את הפירסום לזמן מוגבל-עדיין הרשות היא שאסרה בזמנו על הפירסום (לאחר שהופנתה אליה שאלה ישירה ע"י באי כוח התאגיד אם יש מקום לפירסום.

סוף דבר: 11.

זוהי פגיעה שאינה מוצדקת, והיא אינה מתיישבת עם הראציונאל שבבסיס תורת האורגנים [עוד על העידר הצדקה להטלת אחריות פלילית על תאגיד אשר פעולות האורגנים כוונו לפגוע בו, ראו: מאמרו של ד"ר א' חמדני-גבולות האחריות הפלילית של חברה למעשי בעל השליטה, תאגידים, חוברת ג/3 (יוני 2006), עמ' 30].

...

קדמה לה החלטתי מיום 9.10.07, בה דחיתי את עתירתם של הנאשמים 1 עד 4 בתיק זה, לבטל את כתב האישום מטעמי הגנה מן הצדק (להלן: "ההחלטה הקודמת").

לסיכום פרק זה, בנסיבות המפורטות בעובדות כתב האישום, מאחר שההחלטה שהתקבלה באסיפה הכללית במרמה, נועדה להיטיב עם בעל השליטה ואורגנים נוספים, ובמהותה הוותה נטל כספי על החברה; ומאחר שלא נאמר בכתב האישום כי ההוצאה הכספית היטיבה עם החברה או נועדה להיטיב עמה; לא היה מקום לייחס לחברה אחריות פלילית בגין קבלת דבר במרמה, בנסיבות מחמירות.

אכיפה בררנית-היישום על פי ההלכה הפסוקה, אמורה ההכרעה בטענה שעניינה אכיפה בררנית פסולה לשקף אותו איזון בין מכלול הערכים, העקרונות והאינטרסים שעליהם כבר עמדתי לעיל בהרחבה בפרק הדן בהיבט הנורמטיבי של "ההגנה מן הצדק". אלא שבניגוד למסקנתי שם, אני סבורה כי בכל הנוגע להחלת תורת האורגנים הופר כלל השויון באכיפה.

לסיכום: אני מקבלת את טענת ב"כ נאשמת 5 לעניין הטענה המקדמית בדבר אכיפה בררנית פסולה, ומקבלת את הטענה כי כתב האישום אינו מגלה עבירה כנגד הנאשמת 5.