מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות פלילית בגין גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2016 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של גניבת רכב, עבירה לפי סעיף 413ב' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – "חוק העונשין"); גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין; וכן נהיגת רכב ללא רישיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה.
ביחס למצבו בעת ביצוע העבירות צוין כי אינו נושא באחריות פלילית בשל מצבו.
...
אשר על כן אני מורה כדלקמן: קיימות ראיות לכאורה ביחס לעבירות שיוחסו לנאשם.
לאור הסכמת הצדדים, אני מורה על הפסקת ההליכים נגדו לפי סעיף 170 לחסד"פ. אני מורה על אשפוז הנאשם, בהתאם לסעיף 15(א) לחוק טיפול בחולי נפש.
לאור הוראת סעיף 15(ד1) אני קובע כי תקופת הצו המרבית היא 7 שנים שמניינה מיום 5.6.16.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מבוא אומר כבר בפתח הדברים, כי אני מזכה את הנאשם מעבירה של דרישת נכס באיומים, אשר יוחסה לו בכתב האישום, ותחת זאת, אני מרשיעה אותו בבצוע עבירה של החזקת סכין, לפי סעיף 186 לחוק עונשין, התשל"ז – 1977 ובעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.
טענות הצדדים התביעה טענה בסיכומיה, כי לא עומד לנאשם סייג מאחריות פלילית בשל שיכרות.
ההגנה זנחה, איפוא, את הטענה בדבר קיומה של הגנת השכרות וממילא אין עוד צורך לידון בה. הדיון יתמקד בשאלה אחת ויחידה: האם היה הנאשם במצב שיכרות, מלא או חלקי, השולל את קיומו של יסוד הנפשי הדרוש לעבירת מטרה, בהתאם להלכה שנקבעה ברע"פ 6382/11 קאדריה נ' מדינת ישראל (9.6.13))? המסגרת הנורמאטיבית סייג השכרות מעוגן בסעיף 34ט לחוק העונשין, שזה לשונו: (א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שיכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו.
...
למסקנה דומה הגיעה עורכת חוות הדעת מיום 22.12.20, אשר התייחסה למכלול המסמכים הרפואיים והבדיקות וכן בדקה את הנאשם במהלך אשפוזו.
לסיכום העריכה עורכת חוות הדעת, כי הנאשם לא לוקה במחלת נפש אלא בעל הפרעת שימוש בסמים מסוג קנבינוידים והתנהלותו ביום העבירה היתה כשהשיפוט היה פגום כתוצאה מ"אינטקסיקציה" של צריכת סם מסוג "נייס גאי" ואלכוהול.
האם הונחה תשתית ראייתית בדבר מצב של שכרות מלאה או חלקית? סיכום ביניים הנאשם אכן היה תחת השפעת סמים ואלכוהול, כפי שעולה ממכלול הראיות, לרבות עדותו של המתלונן על מצבו של הנאשם ועל שתיית אלכוהול בביתו, המסמכים הפסיכיאטריים ואף דברי הנאשם עצמו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הארוע החמור ביותר הוא הארוע נשוא האישום הראשון, בו הואשם הנאשם בבצוע העבירות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע עבירה, לפי הוראות סעיף 406(ב) לחוק העונשין, תשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין), וגניבה, לפי הוראות סעיף 384 לחוק העונשין.
בנסיבות אלה, ברי כי לא הוצגה לפניי תשתית ראייתית מספקת להוכחת העובדות הנדרשות לגיבוש אחריות פלילית בגין עבירה זו, ודין הנאשם לזיכוי הימנה.
...
סוף דבר: אשר על כן ולאור כל המקובץ אני קובע כדלקמן: באישום הראשון – אני מרשיע את הנאשם בביצוע העבירות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע עבירה, לפי הוראות סעיף 406(ב) לחוק העונשין, וגניבה, לפי הוראות סעיף 384 לחוק העונשין.
באישום השלישי – אני מרשיע את הנאשם בביצוע העבירה של גניבה, לפי הוראות סעיף 384 לחוק העונשין.
באישום הרביעי – אני מרשיע את הנאשם בביצוע העבירה של החזקת כלי פריצה, לפי הוראות סעיף 409 לחוק העונשין, ומזכה את הנאשם מהעבירה של החזקת נכס חשוד כגנוב, לפי הוראות סעיף 413 לחוק העונשין.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

על כן, הוא הועמד לדין בגין ביצוע גניבה, עבירה לפי סעיף 384 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").
בסיכומיו בדיון מיום 6.10.2021 הרחיב הנאשם את טעונו והסביר, כי לא הוכיחה המאשימה שהתקיימה עבירת הגניבה שכן מדובר ברכוש מופקר (ש' 7, ע' 32), וכי בכל מקרה חלים בעיניינו שני סייגים לאחריות הפלילית והם: זוטי דברים (לפי סעיף 34יז בחוק העונשין) וטעות במצב דברים (לפי סעיף 34יח בחוק העונשין).
...
זוטי דברים הנאשם עותר בהגנתו להחיל גם את הסייג לאחריות פלילית של "זוטי דברים". גם כאן, אין בידי לקבל את עמדתו.
תשובה שלילית תחייב את המסקנה שהשפעתו של המעשה על החברה היא כה מזערית, עד שאין זה ראוי להכתים את מבצעו בהרשעה בפלילים.
אדגיש שוב, הסברו של הנאשם ממנו משתמע כי מאחר ולא נכנס לביתו של המתלונן ונטל את המזוודה משם ולכן אין זו בגדר גניבה, אין בידי לקבל.
על ערכה של המזוודה ותכולתה אף ניתן ללמוד מעדות המתלונן, שסיפר כי לאחר שהגיעו ליעדם, בעצת גיסו הוא שב עמו למקום היעלמותה, לפני כניסת החג, ולדבריו: "אז עשינו סיבובים עוד פעם בערב החג ולא מצאנו שום דבר" (ש' 20-19, ע' 10) (ההדגשה אינה במקור).

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2016 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

הנאשם הורשע, על סמך הודאתו באישום זה, בעבירה של הסגת גבול פלילית לפי סעיף 447(א) לחוק העונשין ובעבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.
על פי חוות דעת אחת מיום 10.8.14 נקבע כי בעת ביצוע העבירות, דהיינו יוני 2011, לא היה הנאשם בר אחריות פלילית משום מחלת הנפש, ואילו בחוות דעת מאוחרת יותר מיום 24.2.16 נקבע על ידי פסיכיאטר אחר כי היה הנאשם בר אחריות פלילית.
אל מול נסיבות אישיות כה קשות, עומד לפני הנאשם, בעל רקע פסיכיאטרי והתמכרותי מגיל קטינות ובעל עבר פלילי בגין הרשעות בבית משפט לנוער בעבירות של החזקה ושימוש בסמים, איומים, החזקת סכין, גניבה, הפרת הוראה חוקית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
...
אני סבור כי בהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת מתחם העונש ההולם נע בין 6 עד 14 חודשי מאסר בפועל.
לפיכך את עונשו של הנאשם אני רואה לגזור ככולל מכוח סמכותי לפי סעיף 40יג(ב) לתיקון 113, ואני קובע כי מתחם העונש ההולם לכל האישומים והעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין 9 עד 24 חודשי מאסר בפועל.
מכל מקום, אני סבור כי ניתן להרחיב מושג "השיקום" אל עבר מצב אישי ונסיבות אישיות קשות וחריגות של הנאשם, שכן אין להתעלם מהן בעת גזירת הדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו