אחריות על תקלות בגיר או תיבת הילוכים

לפניי תביעה לתשלום סך של 10,000 ש"ח שעילתה היתחייבותם של הנתבעים לשאת בעלויות תיקון של תיבת ההילוכים ("גיר") של מכונית שמסרו לתובעים במסגרת עסקת חליפין.

לטענת התובע, סוכם כי אם תתגלה תקלה בגיר או במנוע במשך שלושה חודשים ממועד העסקה, הנתבעים יישאו בעלות התיקון.

התובע הזמין גרר ושלח את הרכב למוסך מורשה של וולוו, שם נימסר לו כי הגיר "גמור" ויש לשלוח אותו לשפוץ כללי; כי נורת האזהרה שנדלקה מעידה על תקלה שייתכן שקשורה לגיר; שלאחר השפוץ היא תיכבה; וכי כבר במועד שרכש את הרכב הגיר היה "גמור". לפי הצעת מחיר שקבל מהמוסך של וולבו, עלות שפוץ הגיר היא 12,000 ש"ח (נספח 2 לכתב התביעה).

בחשבונית זו נכתב כדלקמן: "אחריות מוח גיר 6 חודשים בלבד. אין אחריות על הגיר בידיעת הלקוח. יש מים בגיר, שטפנו את המערכת פעמיים, נימסר ללקוח שאין אנו יודעים כמה זמן זה יחזיק מעמד בגלל המים בגיר. עלות שפוץ גיר עולה 6500 ש"ח לא כולל מע"מ. היה ולקוח יצטרך עד תאריך 17-8-14 לשפץ את הגיר, יוסיף את ההפרש ממש ששילם היום שזה 4,600 ש"ח לא כולל מע"מ. הכל בידיעת הלקוח הסכמתו וחתימתו". את הבקשה לידון בתיק ללא דיון במעמד הצדדים הגיש הנתבע ונימק זאת במצבו האישי ובמצבה הרפואי של אישתו.

...

לאחר שעיינתי בחומר שהוגש, באתי למסקנה שדין התביעה להתקבל.

אשר על כן אין מנוס מקבלת התביעה.

סוף דבר: אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים את עלות שיפוץ הגיר בסך של 7,500 ש"ח ואת עלות הגרר בסך של 640 ש"ח. לסכומים אתה ייתוספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (5.6.2014) ועד ליום פסק הדין.

בקשת הלקוח על פי אותו מיסמך הינה: "רכב לא ניכנס להילוך 3 בגיר". תאור העבודה, כפי שנירשם על ידי הנתבעת הינו "רכב הגיע למוסך עם תקלה בגיר, לא ניכנס הילוך 3+4 מחליק. רכב נבדק ונימצא שמן שרוף כתוצאה שרכב קיבל מכה במצנן קרור שמן גיר. בחלק הקידמי של הרכב. לקוח יודע מזה, הוא אומר שניכנס עם הרכב בעץ מקדימה מאז התחילו התקלות בגיר. גיר נבדק על ידי משפץ גירים ומצא גיר שרוף בפנים. יש לשפץ מחדש כי אין אחריות על גיר שניגרם נזק למצנן קרור שמן גיר". מיסמך זה נרשם ע"י הנתבעת וצורף גם לכתב הגנתה.

...

התובע אף אישר, כי סיפר אודות האירוע התאונתי לנתבעת רק בדיעבד "אני מאשר שאמרתי את זה בדיעבד" (עמ' 2, ש' 11-12 לפר' עדותו).

בסיום העסקה חתמו התובעת וליאור בן דוד בשמו של הנתבע על מיסמך לפיו "אני זוהר פינחסי קונה ממנו (את המכונית צ.ש) לא עבר שום תאונה או גיר (להלן גיר או תיבת הילוכים) או עם פגיעה בשילדה (שסי) שאם לא כן אני מבטלת את העסקה". התובעת הגישה לבית המשפט צלום המסמך.

במכונית הייתה מורכבת תיבת הילוכים אוטומאטית מסוג dsg "שסבלה ממחלה כרונית שהתבטאה ברעידה קלה בזמן שילוב ההילוך הראשון, וככל הנראה מקורה באי התאמת תיבת ההילוכים לאקלים הלח" (ציטוט מכתב ההגנה) עוד הוסיף הנתבע כי תקלה זו אינה ייחודית למכונית ולא ניתן לתקנה "באופן צמית". הדבר אינו מפריע לנסיעת המכונית הזוכה לפופולריות רבה.

הנתבע הציג לבית המשפט כרטיס עבודה של המוסך שבדק את המכונית במחשב ובנסיעת מבחן ולא נימצאו תקלות בגיר.

מר פרץ הודיע למר פינחסי כי היה על התובעת לבדוק את המכונית במוסך בטרם הקניה והאחריות מוטלת על התובעת.

אומר מיד כי השתכנעתי שמיד לאחר העסקה והנסיעה לירושלים החלה התובעת להרגיש את הרעידות במכונית, המאפיינות את התקלה בתיבת ההילוכים במכוניות מסוג זה שקנתה מהנתבע, וכי למחרת היום היתקשרה לנתבע והודיעה לו על התקלה.

...

אינני מקבל את עדותו של מר בורק שבדק את המכונית ביום 15.7.20 ומצאה לדבריו תקינה.

נוכח המחלוקת המקצועית שהתגלתה, מיניתי ביום 11.8.05 מומחה שיחווה דעתו בשאלות הבאות: מה מקור התקלה שהתגלתה בגיר ברכבו של התובע ביום 26.12.04 (האם תקלה זו נגרמה בשל ליקוי קודם שהיה בגיר ברכב אשר התובע התלונן לגביו בתקופת האחריות או שמקור התקלה בבלאי של הגיר)? ב. האם כרטיסי העבודה שנערכו במוסך הנתבעת 2 ובמיוחד הכרטיס מיום 8.10.02 מצביעים על כך שהבעיה בגיר נוצרה עוד קודם ליום 26.12.04 והאם היה בטיפול נכון יותר בתקלה כדי למנוע את הנזק שאירע מאוחר יותר לגיר? ג. האם תלונות התובע שנרשמו על ידי המוסך כתלונות על רכב 'מזייף' יכולות היו להצביע על בעייה בגיר ואם כן האם הבעיה טופלה על ידי המוסך כפי שהיה צריך לטפל? 25.

כאשר מובאת בפניו תלונה על הגיר, הבדיקה האם הוחלף שמן תיבת ההילוכים במהלך הטיפול נראית מתבקשת וההימנעות מאיתור התקלה על ידי נציג היבואן מהווה הפרת חובתו החוזית והתרשלות.

...

לכאורה היה מקום לחייב את הנתבעות להתקין לתובע גיר חדש במקום הגיר המשופץ שהותקן אך נוכח מיגבלת סמכותו של בית משפט זה, לא ניתן לעשות כן. בנסיבות אלה, מאחר ולא ניתן להורות על החלפת המוצר שהותקן ברכב במוצר אחר, אותו צריך היה להתקינו ברכב, אני סבור כי יש מקום להשיב לתובע את הסכום ששילם (7,328 ₪).

אני מחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובע סכום של 7,328 ₪ כשהוא נושא הפרישי הצמדה וריבית מיום 15.1.06.

עוד אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובע סכום של 7,500 ₪ נכון להיום.

התובעים טוענים כי ניתנה אחריות על המנוע של הרכב ללא סייג וללא הגבלה על עבירות הזכות, והזכות הומחתה לישי.

כן יצויין כי האחריות אשר ניתנה היא אחריות כלפי תקלה במנוע ובגיר הרכב, ולכאורה אין נפקא מינה מי בעל הזכויות ברכב, ולאמור אוסיף כי קדוש העיד בדיון כי לא אמר לאליהו שהאחריות אינה ניתנת להעברה (עמוד 3, שורות 16-17 לפרוטוקול).

...

לפיכך התביעה כנגד קדוש, והתביעה מטעמו של אליהו, נדחות.

המסקנה היא על כן כי האחריות שניתנה על ידי החברה ביחס למנוע הרכב נותרה בעינה גם לאחר מכירת הרכב לישי.

מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, והחברה מחוייבת לשלם לישי סך של 9,945 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד התשלום ועד למועד פסק הדין.