נטען כי עם הגעת המשלוח הראשון לבית רפפורט, הודיעו לתובעת כי הריצוף במצב קטסטרופאלי, רצוף שברים, סדקים וחורים, וביקשו את בדיקתה המיידית, ולפני שיגיעו משלוחים נוספים.
העידה כי היא מוכרת אבן ולא עבודה, והיא לא לוקחת אחריות על מה שאינה יכולה להיות אחראית עליו, לא עבודה ולא ליטוש, ואין שום סעיף בהזמנה לפיו אחראית על העבודה או הליטוש: "ז"א אני מוכרת מוצר גלם, מדף, לוקחים אותו ומתקינים אותו. אני ממליצה על איך צריך להיעשות ולהראות, אני מראה תוצאה של דוגמא, כי הם ביקשו לראות איך זה יראה" (עמ' 11 לפרוטוקול).
בעלה של התובעת העיד שהיה באיטליה והזמין את האבן, לדבריו נראה שהיא באיכות מעולה, וכשהבין שיש טענות בנוגע לאבן, נסע לאתר, שם נוכח בחוסר סדר מינימלי בבניין, הארגזים היו מונחים על בוץ, אחד על השני, בזויות, לא על משטח ישר, היה נראה שמאחסנים את החומר בצורה בלתי תקינה שגרמה לפגיעה, ציין כי לא הניחו את האבן טוב, יש שברים בפינות, והייתה כמות שהחליפו ( עמ' 9 לפרוטוקול) .
...
לסיכום
אני קובע לעניין הצדדים שבפני, כי לא נפל פגם באבן שסיפקה התובעת לנתבעת לאתר הבנייה, אבנים פגומות הוחלפו כמקובל, לפי דרישה, וללא תוספת עלות.
סוף דבר
אני מחייב את הנתבעת, לשלם לתובעת כמבוקש בסעיף 30.2 לתביעה את הסך של 167,583 ₪ , הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 12/09/11, ועד לתשלום בפועל.
אני מחייב את הנתבעת, לשלם לתובעת האגרה ששילמה, צמוד ונושא ריבית כחוק מיום התשלום, וכן שכ"ט עו"ד בסך 33,000 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
