אחריות על השגת אשרות כניסה למדינות זרות

] "שירותי סוכנות נסיעות" – כל אחד מאלה: (1) ארגון ומכירה של סיור לישראל או למדינות חוץ או הזמנת שירותים לצורכי סיור כאמור; (2) הזמנה או מכירה של כרטיסי נסיעה או שוברי נסיעה אל מחוץ לישראל, למעט הזמנה או מכירה כאמור, אף אם היא כוללת הזמנת שירותי לינה בבתי מלון, המבוצעת ישירות בחברת תעופה; (3) הזמנת שירותי לינה בבתי מלון בישראל או מחוץ לישראל; (4) טפול בהשגת אשרות כניסה, שהייה או יציאה לצורכי סיור או נסיעה כאמור; (5) מתן ייעוץ מקצועי בכל ענין כאמור בפסקות (1) עד (4); המחוקק נתן את דעתו באופן קונקריטי אודות חובת הגילוי החלה על סוכנות נסיעות, בתקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), התשס"ג-2003, אשר הותקנו מתוקף חוק שירותי תיירות לעיל, וזאת כלפי לקוחות המזמינים "חבילת תיור" שהנה יותר משירות נסיעות אחד, הנמכרים על ידי הסוכנות במחיר כולל.

לעניין זה כבר נפסק כי: "אכן, סוכן הנסיעות אינו אחראי לכל תקלה שעלולה להתרחש במסגרת חבילת נופש שנרכשה דרכו. עם זאת, מוטלת עליו חובה להציג נכונה את מאפייניהם הבסיסיים של מוצרי הנופש שהוא משווק, לדאוג בהקשר זה כי המידע שבידיו בנוגע למאפיינים אלה הוא מדויק ועדכני, ובהמשך לכך, לספק בפועל מוצר התואם את מצגים אלה. סוכן הנסיעות נידרש אם כן לא רק שלא להטעות את לקוחותיו, אלא אף מוטלת עליו חובת גילוי אקטיבי של פרטים מהותיים בעיסקה ושל פגמים הידועים לו בשירותים אותם הוא משווק". (כפי שעולה מן העקרונות הכלליים של דיני החוזים, כמו גם מדיני הגנת הצרכן).

כל זאת מן הטעם, שהעדר מידע אודות הליכי הוצאת אשרת כניסה למדינה זרה, מסכלת את מימוש הזמנת כרטיסי הטיסה ולכן מדובר במידע מהותי אשר לסוכנות הנסיעות קמה חובה לגלות (ראו והשוו: ת"א (תביעות קטנות עכו) 4087-06 גולן נ' יניב (14.2.2009), ת"ק (תביעות קטנות אשד') 7063-03-18 רוזנברג נ' טלטוס בע"מ (19.5.2019), ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 20744-02-17 חברוני נ' בליק תיירות וטכנולוגיה בע"מ (30.7.2017).

...

אין בידי לקבל טענה זו. התובע אינו סוכן נסיעות ואין הוא בקיא במכלול האפשרויות העומדות בפניו.

כמו כן אני מקבלת את גרסת התובע לפיה העובדה כי מחיר החופשה החליפית עלה באופן ניכר- שינתה החופשה את צביונה ונבצר מהתובע ומשפחתו לקיימה כפי שציפו.

מכל האמור לעיל, מצאתי לחייב את הנתבעת בפיצוי בן 7,000 ₪, אותו תשלם לתובע.

] הגדרות "שירותי סוכנות נסיעות" – כל אחד מאלה: (1) ארגון ומכירה של סיור לישראל או למדינות חוץ או הזמנת שירותים לצורכי סיור כאמור; (2) הזמנה או מכירה של כרטיסי נסיעה או שוברי נסיעה אל מחוץ לישראל, למעט הזמנה או מכירה כאמור, אף אם היא כוללת הזמנת שירותי לינה בבתי מלון, המבוצעת ישירות בחברת תעופה; (3) הזמנת שירותי לינה בבתי מלון בישראל או מחוץ לישראל; (4) טפול בהשגת אשרות כניסה, שהייה או יציאה לצורכי סיור או נסיעה כאמור; (5) מתן ייעוץ מקצועי בכל ענין כאמור בפסקות (1) עד (4); בנוסף, מחוקק המשנה נתן את דעתו באופן קונקריטי אודות חובת הגילוי החלה על סוכנות נסיעות, בתקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), התשס"ג-2003, אשר הותקנו מתוקף חוק שירותי תיירות לעיל, וזאת כלפי לקוחות המזמינים "חבילת תיור" שהנה יותר משירות נסיעות אחד, הנמכרים על ידי הסוכנות במחיר כולל.

עקרון ראשון: בטיול מאורגן – לאור ריבוי השירותים וההסתמכות על ספקים שונים במדינות זרות, עלולים להתרחש שבושם ותקלות.

לעניין זה יפים דבריה של כב' השו' ר' שרון כפי שנאמרו בת"א (פ"ת) 17552-12-09 ימין נ' אופקים טיולים 2003, מיום 20.07.14: "התובעים- מנגד .. כמי שבחרו בטיול מאורגן ולא עצמאי- משולים ל'תנוקות של בית רבן', הסומכים על הנתבעת ועל המדריך, שהנו נציגה של מי שבידיה הפקידו את שלומם ורווחתם, כאשר רכשו ממנה את הטיול". לאור האמור, אין ספק כי על החברה המארגנת מוטלת אחריות מוגברת למתרחש, בהיותה אחראית לגורלם של המטיילים".

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובראיות המצורפות ושקלתי את העדויות אשר נשמעו בדיון, מצאתי לנכון לקבל את התביעה במלואה.

התובעת התייחסה אל הבהרתה של הנתבעת בכל האשר לרכיב זה של תביעתם כאל "מכבסת מילים", ואני סבורה כי מטבע לשון זו מתארת היטב את יחסה של הנתבעת.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 5925 ₪.

] "שירותי סוכנות נסיעות" – כל אחד מאלה: (1) ארגון ומכירה של סיור לישראל או למדינות חוץ או הזמנת שירותים לצורכי סיור כאמור; (2) הזמנה או מכירה של כרטיסי נסיעה או שוברי נסיעה אל מחוץ לישראל, למעט הזמנה או מכירה כאמור, אף אם היא כוללת הזמנת שירותי לינה בבתי מלון, המבוצעת ישירות בחברת תעופה; (3) הזמנת שירותי לינה בבתי מלון בישראל או מחוץ לישראל; (4) טפול בהשגת אשרות כניסה, שהייה או יציאה לצורכי סיור או נסיעה כאמור; (5) מתן ייעוץ מקצועי בכל ענין כאמור בפסקות (1) עד (4); המחוקק נתן את דעתו באופן קונקריטי אודות חובת הגילוי החלה על סוכנות נסיעות, בתקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), התשס"ג-2003, אשר הותקנו מתוקף חוק שירותי תיירות לעיל, וזאת כלפי לקוחות המזמינים "חבילת תיור" שהנה יותר משירות נסיעות אחד, הנמכרים על ידי הסוכנות במחיר כולל.

כל זאת מן הטעם, שהעדר מידע אודות הליכי הוצאת אשרת כניסה למדינה זרה, מסכלת את מימוש הזמנת כרטיסי הטיסה ולכן מדובר במידע מהותי אשר לסוכנות הנסיעות קמה חובה לגלות (ראו והשוו: ת"א (תביעות קטנות עכו) 4087-06 גולן נ' יניב (14.2.2009), ת"ק (תביעות קטנות אשד') 7063-03-18 רוזנברג נ' טלטוס בע"מ (19.5.2019), ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 20744-02-17 חברוני נ' בליק תיירות וטכנולוגיה בע"מ (30.7.2017).

ואוסיף – חובת הגילוי הנאות המוטלת על הנתבעת אינה כוללת רק את החובה להביא לידיעת הלקוח את מלא המידע אודות חבילת התיור הידוע לסוכנות, אלא גם לשקוד על השגת מלא המידע הרוונטי, באופן מדויק וקפדני ככל האפשר.

לטעמי, בין מרכיבי "חבילת התיור" ובין מידת אחריותה של סוכנות הנסיעות להנאתו של הצרכן קיים יחס של "מקבילית כוחות" משמע –ככל שהצרכן מסתמך יותר על סוכנות הנסיעות נוכח מאפייניו הסובייקטיביים שלו עצמו או מרכיבים אובייקטיביים הנובעים מאופי החופשה או היעד כשלעצמם – כך תגדל מידת מחויבותה של סוכנות הנסיעות לדאוג להנאתו השלמה של הצרכן משירותי האירגון שלה.

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובראיות המצורפות ושקלתי את העדויות אשר נשמעו בדיון, מצאתי לנכון לקבל את התביעה בחלקה.

מכל האמור לעיל מצאתי לקבוע כי על הנתבעת לפצות את התובע בסך של 15,000 ₪, זאת בצירוף הוצאות משפט ושכר העדים בסך 1500 ₪.

עפ"י הוראות חוק שירותי תיירות, תשל"ו – 1976 (להלן: "חוק שירותי תיירות"): "שירותי סוכנות נסיעות" – כל אחד מאלה: (1)   ארגון ומכירה של סיור לישראל או למדינות חוץ או הזמנת שירותים לצורכי סיור כאמור; (2)   הזמנה או מכירה של כרטיסי נסיעה או שוברי נסיעה אל מחוץ לישראל, למעט הזמנה או מכירה כאמור, אף אם היא כוללת הזמנת שירותי לינה בבתי מלון, המבוצעת ישירות בחברת תעופה; (3)   הזמנת שירותי לינה בבתי מלון בישראל או מחוץ לישראל; (4)   טפול בהשגת אשרות כניסה, שהייה או יציאה לצורכי סיור או נסיעה כאמור; (5)   מתן ייעוץ מקצועי בכל ענין כאמור בפסקות (1) עד (4);            "השר" – שר התיירות; בעניינינו, אין חולק כי התובע רכש מהנתבעת "חבילת תיור" וזאת בשל רכישת כרטיסי הטיסה שירותי לינה בבית המלון לסיישל ואין חולק כי הנתבעת מהוה סוכנות נסיעתו אשר עוסקת במתן שירותי נסיעות.

לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט י' נמרודי בת"ק (תביעות קטנות ת"א) 14887-08-12 קולט קועד נ' השטיח המעופף בע"מ (פורסם בנבו, 07.02.2013): "במערכת יחסים משולשת בענף התיירות, הכוללת לקוח, סוכנות נסיעות וספק – בכל הקשור לשלב ביצוע ההזמנה, אחריותה של סוכנות הנסיעות מיתמקדת בהעברת מידע בין הלקוח והספק ובתלונות שיש ללקוח אל מול הספק; תפקיד הספק הוא להבטיח שהלקוח יקבל את מלוא השירותים שהספק התחייב לספק ללקוח (באמצעות נותני שירותים זרים), אולם הוא לא יהיה אחראי על שבושם או תקלות המהוים זוטות או על תקלות ושיבושים הנובעים מנסיבות שכלל אינן תלויות בספק, לא היו בידיעתו מבעוד מועד ולא ניתן היה לצפות אותם (הכוונה לתקלות ושיבושים חריגים במיוחד, בעקרם של דברים – חצוניים לפעילות השוטפת של בית המלון), אלא אם יוכח שבגין התקלות והשיבושים לא היה זכאי נותן השירותים הזר לתשלום והספק ממילא לא העביר אליו את התמורה המוסכמת, כולה או חלקה– כאשר מדובר בתנאים מצטברים". ביטול על פי חוק שירותי תעופה: היות והטיסה לסיישל יצאה במועד כסדרה, אזי התובע אינו זכאי לפצוי על פי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה"), להלן לשון החוק: "1. "הטבות" – כל אחד מאלה: השבת תמורה, כרטיס טיסה חלופי, פיצוי כספי ושרותי סיוע; "השבת תמורה" – כמשמעותה בסעיף 3(א)(2); .

...

..מצד שני, אין אנו סבורים (ולמעשה אף המשיבים לא טענו זאת) כי ניתן לקבוע שדינה של המבקשת הוא כשל קבלן המספק את שירותי התיירות שהזמין הלקוח, ונושא באחריות מלאה לכך שהלקוח יקבל את שהזמין.

בנוגע לתנאי השני "קיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים", אני סבורה שהתנאי לא מתקיים בענייננו.

סיכום: לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים שהופיעו לפני בשני הדיונים שהתקיימו בימים 08.08.2022 ו-30.10.2022, מצאתי כי דין התביעה ברובה הגדול להידחות וזאת לאור אי התקיימותם של תנאים המקנים זכות לביטול החוזה תוך השבת התמורה ששילם התובע על פי החוקים השונים הרלוונטיים לענייננו.

העידר יריבות – הנתבעת אינה אחראית על הפקת הויזות.

סייגים לאחריות – במסמכי ההיתקשרות שנשלחים לנוסעים בעת ביצוע ההזמנה צויין במפורש, כי הנפקת הדרכון ו/או האשרות ובדיקתן הנן באחריות הנוסע בלבד, וכי המארגן אינו אחראי לניזקי הנוסע שייגרמו עקב אי השגת אשרה מתאימה.

ש. אז מה לקח כל כך הרבה זמן שם ? ת. כשאתה מגיע למדינה זרה, הם מחפשים מישהו שיתחיל את ההליך מחדש.

על כך יש להוסיף את הסיכון הלא מבוטל שנטל על עצמו התובע בהזמנת כרטיסים ברגע האחרון כשעניין הויזות טרם סודר, בשים לב למיהות המדינה ולעידן הקורונה כמו גם לסייג של העידר אחריות הנתבעת במקרה של סרוב הרשויות בדובאי לאשרת הכניסה.

...

לאחר שעיינתי במסמכי התיק לרבות ובפרט כתבי הטענות וסיכומי הצדדים, בחנתי את חומרי הראיות, שמעתי את עדויות הצדדים, ונתתי את דעתי לכל טענותיהם, סבורני, כי דין התביעה להידחות ללא להוצאות, וכפי שיפורט לקמן.

ראשית, איני מקבל את טענת הנתבעת, כי אינה הגורם אליו יש לפנות בכל הנוגע להפקת הוויזות וכי יש להפנות את התביעה לגורם החיצוני, שניפק את הוויזות בפועל.

סיכום ומסקנות לאור האמור לעיל, אני קובע כי דין התביעה להידחות.

אשר על כן, התביעה נדחית ללא צו להוצאות.