מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות עירייה לרשלנות במתן דוחות חניה

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בהתאם למודל המוצע לעוולת הרשלנות בעיניין פלוני יש לפתוח תחילה בבחינת יסוד ההתרשלות (ההיתנהגות העוולתית) ובו לשבץ מבחן הצפיות הטכנית ולאחר מכן, יש לבחון הקשר הסיבתי (הזיקה בין ההיתנהגות העוולתית לבין הנזק) על פי מבחן הסיכון וכן, לבסוף לשקול שקולי מדיניות וזאת, בהנתן התרשלות וקשר סיבתי תיבחן השאלה האם רצוי לשלול את האחריות (ראה דברי כב' השופט י' עמית פסקה 42 בעיניין פלוני).
העידר התרשלות בעת מתן הדוח השני התובע טען כי בעדותו לפניי כי עצם ביטול הדוחות על ידי הנתבעת מלמד כי הם היו דוחות סרק שאחרת מדוע ביטלה הערייה את הדוחות לפתע.
יש לציין כי אף אם הייתי קובעת כי שיקול הדעת של הפקח בעת מתן הדוח היה שגוי, אין הדבר אומר בהכרח כי מדובר בהתרשלות שיש להעניק לתובע פיצוי בגינה ואולם, איני קובעת כך. יש להוסיף כי במקרה דנן לא היתקיים דיון לגופו של עניין באשר לדוח השני ולאור היות בית משפט זה בית משפט לתביעות קטנות ולא בית משפט לעניינים מקומיים שלו מסורה הסמכות העניינית לידון לגופו של עניין בכתב האישום שהוגש על ידי המאשימה בשל דוח זה. משכך, נדחית טענתו השלישית במספר של התובע כי אף לפני שנפסקה הילכת רוימי היה על הנתבעת לבטל הדוח השני שרשמה לו שכן רכבו לא הפריע לתנועה בדרך בה חנה במיגרש החנייה.
...
במקרה דנן, אני סבורה כי הטלת אחריות על כתפי הנתבעת היה בהם כדי לפגוע פגיעה רבה בחופש ובשיקול הדעת הרחב של הרשות בעת אכיפת דוחות התנועה ושל התביעה בהגשת כתבי אישום וכן בשיקול הדעת של התביעה בביטול כתבי אישום.
אני סבורה כי משיקולי מדיניות יש מקום להותיר לנתבעת שיקול דעת רחב ביחס לאופן בו היא אוכפת עבירות חניה במרחב הציבורי וכן שיקול דעת רחב בהגשת כתבי אישום.
סוף דבר לסיכום, דין התביעה להידחות.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה: העובדות שאינן שנויות במחלוקת: לתובע ניתן דו"ח חניה, אותו שילם באיחור של יום אחד.
מכאן כי האחריות כלפי התובע, אם קיימת, היא לפתחה של הנתבעת 1 ולא לפתחה של הנתבעת 2, שפעלה כשלוחהּ.
הנתבעת 2 לא הייתה צד להליך ולא ידעה על ההליך בבית המשפט לעניינים מקומיים, ועל כן, כאשר הועבר אליה על ידי הנתבעת 1 עניין גביית החוב בטרם ניתנה החלטה על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים, לא יכלה הייתה הנתבעת 2 לדעת כי מיתנהל הליך בנוגע לגובה החוב ופעלה על פי הרשאה, שניתנה לה על ידי הערייה.
מכאן כי הנתבעת 1 פעלה ברשלנות כלפי התובע בהטלת העיקול על חשבונות בנק של התובע בתאריך 3.8.17 על מלוא סכום החוב המקורי, בצרוף דמי גביה נוספים, כאשר במועד זה כבר ניתנה ההחלטה של בית המשפט לעניינים מקומיים המקטינה את גובה החוב באופן משמעותי.
...
התובע הגיש ערעור על הדוח, אך הערעור נדחה.
התובע לא פעל להקטנת הנזק וגרם בהתנהגותו להטלת העיקול, עת שלא שילם את החוב מיד או בסמוך להחלטה של בית המשפט לעניינים מקומיים, ועל כן אני קובעת לו אשם תורם של 100%.
התוצאה היא כי הפיצוי, לו זכאי התובע, מתקזז מול האשם התורם שלו להיווצרות הנזק.
על כן, אני דוחה את התביעה.

בהליך חנייה (ח"נ) שהוגש בשנת 2020 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

הנאשם פנה אל הרשות בבקשה לביטול הדו"ח, וטען כי במועד החנייה לא היתה קליטת אינטרנט במכשיר הטלפון הנייד שברשותו, על כן סבר כי הוא נמצא בשטחי העיר לוד, וכך סימן ביישומון "פנגו". בעקבות זאת, שולמו דמי החנייה לעריית לוד.
הגנת "עשה כל שניתן למנוע את העבירה" כידוע, העבירה של חנייה ללא תשלום אגרת החנייה, מהוה עבירה של אחריות קפידה, לגביה חלה כלפי הנאשם חזקת רשלנות, כך שהמדינה פטורה מהוכחת היסוד הנפשי של העבירה (ע"פ 4783/09 שולשטיין נ' המועצה להגבלים עיסקיים (16.9.10); רע"פ 2929/04 מד"י נ' אוחנה (25.6.07)).
אמנם בעניינינו לא הובאו ראיות בעיניין זה, אך ניתן ללמוד על מעמדן של "פנגו" ו"סלופארק" כבעלות זיכיון מטעם רשויות מקומיות, או אף מול משכ"ל (החברה למשק וכלכלה של השילטון המקומי בע"מ) האמונה על הסדרי חניה לרשויות המקומיות מכוח פקודת התעבורה, כעולה מפסקי דין שונים (למשל: עת"מ (ת"א) 38793-04-13 סלופארק בע"מ נ' החברה למשק וכלכלה של השילטון המקומי (4.5.14); ת"צ (ב"ש) 49706-02-18 קידר נ' עריית אשקלון (10.11.19)).
...
במצב זה, נראה לי ראוי כי הרשות תכיר בתקלות ושגיאות ואף בטעויות אנוש שאירעו בעת הפעלת יישומון החנייה, ככאלה הפוטרים מאחריות פלילית, כל זמן שפעל המשתמש בתום לב, והראה שהיישומון אכן הופעל.
סיכומו של דבר, אני סבורה כי לאור מאפייני אמצעי התשלום באמצעות יישומון חנייה, עומדת לנאשמים כולם ההגנה לפי סעיף 22(ב) לחוק העונשין.
סוף דבר תקלות שמקורן בהפעלת יישומון חנייה, הן כנראה כורח המציאות בעידן הסלולר.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2022 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

העגלה נגררה כדין, היא לא נהגה ברשלנות וכל אחריות לנזק התובע, אם בכלל, רובצת לפתחו של הקבלן.
כך למשל, כשהדבר נוגע לרשלנות בהחזקת מדרכה, או לרשלנות במתן דו"חות חנייה [ראו בהתאמה: ע"א 73/86 לוי שטרנברג נ' עריית בני ברק, פד"י מג(3), 343; בר"ע (מחוזי- י-ם) 3408/07 יעקב אילני נ' עריית ירושלים (מיום 22.1.08)].
...
דיון והכרעה לאחר ששמעתי בקשב רב את טיעוני הצדדים ועדויותיהם, כמו גם בחנתי היטב את כלל הנדרש, מצאתי כי דין התביעה להידחות.
אשר על כן דין תביעת התובעים נגד הנתבעת להידחות.
דין תביעתם נגד נתבעת 2 להימחק.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התביעה הוגשה לקבלת פיצוי בסך 75,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה לתובעים כתוצאה מרישום הדו"ח. ההליכים ביחס לדו"ח שקדמו להגשת התביעה קמא: א) עתירה מנהלית: התובעים הגישו עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב בעת"מ 24188-09-22 ובקשו במסגרתה פיצוי כספי בסך 75,000 ₪ בגין נזק שניגרם להם כתוצאה מרישום הדו"ח. נטען בעתירה, כי המערערים הגישו בקשה להשפט בעיניין דו"ח החנייה אך חלפו 4 חודשים ועדיין לא התקבלה ההזמנה לדיון.
לא התקבלו טענות התובע, כי הערייה התרשלה בכך שתחום תחנת המוניות לא היה מתומרר כנדרש לצורך מתן תוקף לאיסור החוקי לחנות במקום.
סעיף 42 א' (א) לפקודת הראיות קובע: "הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי". רק כאשר קיימת הרשעה במשפט פלילי ניתן להסתמך על הממצאים והמסקנות בפסק הדין הפלילי, בהליך האזרחי.ברור אם כך, שפסק דין מזכה (ובהסכמה) אינו "מעשה בי דין" בתביעה האזרחית.
...
מכוח סמכותי בהתאם לתקנה 138 (א) (1) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט -2018 הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה, כיון שאין לו סיכוי להתקבל.
סעיף 42 א' (א) לפקודת הראיות קובע: "הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי". רק כאשר קיימת הרשעה במשפט פלילי ניתן להסתמך על הממצאים והמסקנות בפסק הדין הפלילי, בהליך האזרחי.ברור אם כך, שפסק דין מזכה (ובהסכמה) אינו "מעשה בי דין" בתביעה האזרחית.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחה הערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו