מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות עירייה לנזק שנגרם כתוצאה ממפגע במדרכה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 24.6.2014 הגישה התובעת נגד הנתבעת (להלן: הערייה) תביעה נזיקית בעילת הרשלנות, לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה.
ואילו השופט גרוס, שהיה בעמדת מיעוט וסבר שבאותו מקרה אין מדובר בפגם במדרכה שיוצר חובת זהירות קונקרטית, אמר: "ככל שעיינתי וחזרתי ועיינתי בצילומים אלה, מסקנתי היא כי אין בסדק המשתקף מהם משום מיכשול בלתי סביר. כפי שמצינו משופעים רחובות הערים בסדקים ובבליטות מסוגים שונים וברי שאין מדובר במשטחים סטריליים שניתן לשומרם ולתחזקם כך שיהיו ישרים לחלוטין. הערייה גם אינה חייבת להעמיד שומרים ופקחים על כל מדרכה בעיר כדי שיתנו דעתם על כל סדק שמקורו בשימוש במדרכה או במי הגשמים ויחושו לתקנו על אתר. זוהי גזרה שאין הערייה יכולה ואינה חייבת לעמוד בה. חובתה של הערייה לדאוג לתקינות הרחובות ולמניעת מפגעים אינה שנויה במחלוקת, אך מכאן אין עדיין להסיק אחריות מוחלטת לגבי כל בליטה או סדק המתגלעים במדרכה זו או אחרת. בעיניין זה יפים גם השיקולים התקציביים שנימנו בפסיקה שאוזכרה. ברור שאין מדובר בהכללה לפיה בכל מקרה של סדק במדרכה תופטר הערייה מכל אחריות, או הפוכו של דבר - תחוייב בנזק שייגרם בשל כך, אלא יש לבדוק כל מקרה על-פי נסיבותיו ולתהות על קנקנו של הסדק או המכשול בו הדברים אמורים. לא הרי בור עמוק יחסית, המהוה ללא ספק מיכשול ומפגע של ממש, כהרי בליטה או סדק שאינם כה משמעותיים, אף שגם הם עלולים לגרום לנפילתו של עובר אורח הנתקל בהם. במקרה זה דעתי, לאור המראה הנשקף מהצילומים ו"מראית פני ה...סדק", כי מדובר בסדק שאינו עולה כדי מיכשול ואינו חורג מתחומי "הסיכון הסביר" בו עלול אדם להתקל דבר יום ביומו.
...
ואילו השופט גרוס, שהיה בעמדת מיעוט וסבר שבאותו מקרה אין מדובר בפגם במדרכה שיוצר חובת זהירות קונקרטית, אמר: "ככל שעיינתי וחזרתי ועיינתי בצילומים אלה, מסקנתי היא כי אין בסדק המשתקף מהם משום מכשול בלתי סביר. כפי שמצינו משופעים רחובות הערים בסדקים ובבליטות מסוגים שונים וברי שאין מדובר במשטחים סטריליים שניתן לשומרם ולתחזקם כך שיהיו ישרים לחלוטין. העירייה גם אינה חייבת להעמיד שומרים ופקחים על כל מדרכה בעיר כדי שיתנו דעתם על כל סדק שמקורו בשימוש במדרכה או במי הגשמים ויחושו לתקנו על אתר. זוהי גזרה שאין העירייה יכולה ואינה חייבת לעמוד בה. חובתה של העירייה לדאוג לתקינות הרחובות ולמניעת מפגעים אינה שנויה במחלוקת, אך מכאן אין עדיין להסיק אחריות מוחלטת לגבי כל בליטה או סדק המתגלעים במדרכה זו או אחרת. בעניין זה יפים גם השיקולים התקציביים שנמנו בפסיקה שאוזכרה. ברור שאין מדובר בהכללה לפיה בכל מקרה של סדק במדרכה תופטר העירייה מכל אחריות, או היפוכו של דבר - תחוייב בנזק שייגרם בשל כך, אלא יש לבדוק כל מקרה על-פי נסיבותיו ולתהות על קנקנו של הסדק או המכשול בו הדברים אמורים. לא הרי בור עמוק יחסית, המהווה ללא ספק מכשול ומפגע של ממש, כהרי בליטה או סדק שאינם כה משמעותיים, אף שגם הם עלולים לגרום לנפילתו של עובר אורח הנתקל בהם. במקרה זה דעתי, לאור המראה הנשקף מהצילומים ו"מראית פני ה...סדק", כי מדובר בסדק שאינו עולה כדי מכשול ואינו חורג מתחומי "הסיכון הסביר" בו עלול אדם להיתקל דבר יום ביומו.
לסיכום, קיימת חובת זהירות מושגית של העירייה בכל הנוגע לשמירה על מדרכות, מדרגות וכבישים במצב תחזוקתי ובטיחותי תקין, באופן שימנע פגיעה בהולכים בדרך, אך בנסיבות המקרה הנוכחי, אף אם פסעה התובעת על הפגם במדרכה במצב שהשתקף בתמונות אותן הציגה בבית המשפט, לא קמה לעירייה חובת זהירות קונקרטית כלפיה, וממילא לא קמה לה אחריות בנזיקין בגין עוולת הרשלנות.
אשר על כן, הנני דוחה את התביעה.
הנני מחייב כל אחד מהתובעים לשלם לנתבעת, באמצעות בא-כוחה, שכר טרחת עורך-דין בסך 3,000 ₪ וכן מחצית מהוצאות שכר טרחתו של המומחה הרפואי מטעמה, ועל כל אלה הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

לפיכך נפסק כי קיימת אחריות לנתבעת על קיום המפגע, אולם הושת על התובע אשם תורם של 50% לקרות התאונה ולהיקף הנזקים, הן לנוכח הנסיעה על המדרכה בנגוד לתקנות והן בשל הנסיעה במהירות מופרזת ובחוסר תשומת לב. למען ההגינות יצויין כי קיימת גם פסיקה הפוכה, בה שוחררה הערייה מאחריות עקב נהיגה בנגוד לתקנות (תא"מ (של' ת"א) 18506-10-12 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' אהוד נחמיה כרמי (21/07/2015)), אולם נראה כי מדובר ביוצא מן הכלל המעיד על הכלל, כאשר נקבע שם כי בנוסף להפרת התקנה ע"י התובע, לא היה כל תעוד למפגע כלשהוא.
בעיניין כ"ד (ת"א (עכו) 27294-05-13 כ' ד' נ' מועצה מקומית ראמה, (29/11/2015)), חויבה הרשות המקומית בגין נזק שניגרם כתוצאה ממפגע בכך שבאמצע המדרכה הוצב עמוד חשמל אשר קובע למדרכה באמצעות ברגים בולטים ללא כל כסוי או שלוט מתריע, המהוים מפגע בטיחותי.
...
נוכח כל האמור לעיל, עומדים נזקיו של התובע בגין התאונה על סך של 75,000 ₪.
סיכומו של דבר אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 52,500 ₪, בצירוף סכום כולל בגין שכ"ט עו"ד והוצאות בסך כולל של 14,040 ₪, ובנוסף השבת האגרה ששילם התובע והשבת עלות שכ"ט המומחים.
הנתבעת תשלם את הסכומים האמורים בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע וטענות הצדדים התובעת, ילידת 1973, טוענת שביום 30.08.11, פסעה עם בעלה בשביל היציאה מגן הילדים של בנה ברח' פרופ' שור 15, בתל אביב, נתקלה במפגע במדרכה וכתוצאה מכך נגרמו לה ניזקי גוף.
בשלב שני עלינו לשאול האם גם צריך היה אדם סביר לצפות את קרות הנזק, כאשר השאלה השנייה נבחנת במסגרת שקולי מדיניות משפטית, לאמור האם אנו רואים את הסיכונים הנוצרים כתוצאה מפעולה מסוימת כבלתי סבירים עד שיש להטיל בגינם אחריות על העושה אותם, כאשר אנו יוצאים מתוך נקודת הנחה כי לא כל סיכון אשר ניתן לצפותו בהכרח שגם נדרש לצפותו ולמונעו (וראו ע"א 333/56 סולל בונה בע"מ נ' מאיר נציה ו-דוד בן-יחזקאל, יב 619 (29.04.58)), שכן הדין אינו מחייב את החב חובת זהירות לנקוט בכל אמצעי הזהירות האפשריים על מנת שלא ייגרם נזק, אלא באמצעים הסבירים למניעתו בנסיבות הענין (ראו עא 559/77 - חיים למיפרט נ' מדינת ישראל, פד לג(3), 649(14.05.79).
" תמוה בעיניי כיצד ניגש אחראי תביעות נזיקין מטעם הנתבעת לבדיקת תביעת נזיקין בשביל המוביל לגן של ערייה ואומר כי משראה שמדובר בשביל פרטי לא ניכנס וכיצד יגיעו הילדים והוריהם לגן הערייה בביטחה? נראה כי הערייה אחראית על הגן ומשכך ניתן להטיל עליה אחריות לעניין דרכי הגישה אליו ומשהגיעה התובעת לשביל זה בעניינים הנוגעים לגן ונפצעה בגלל מפגע (וזה הוכח מתוך התמונות שהוגשו) יש לה עילת תביעה כנגד הערייה.
...
בסיכומי התשובה טען ב"כ התובעת כי התביעה הוגשה כנגד הנתבעת לא כרשות מקומית אלא כמחזיק הגן וכמי שביקשה מההורים להגיע בחושך, כי התובעת העידה כי עברה שם בעבר בין הערביים אך לא בחושך וכי התובעת מסרה את הודעתה על המפגע לגננת ולכן יש לקבל את התביעה.
משכך אני קובע כי הנתבעת התרשלה וכתוצאה מהתרשלות זו נפגעה התובעת והרי שהתקיים קשר סיבתי עובדתי בין ההתרשלות לנזק.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

מונחת לפניי תביעה כספית לפצוי רכב התובעת בשל נזקים שנגרמו לרכבה כתוצאה ממפגע במדרכה שבשטח אחריותה של הנתבעת, היא עריית נתניה.
...
המבחן הוא סבירות האמצעים שנקטה הרשות ומשהנטל הוא על הנתבעת, הרי שזו לא עמדה בנטל משלא הציגה ראיות תומכות לפעולות שנקטה, ואף במצב בו כפות המאזניים מעויינות הן, הרי שמקום בו הנטל הוא על הנתבעת, דין התביעה להתקבל.
נוכח האמור לעיל, התביעה מתקבלת.
לכך יש להוסיף סך של 800 ₪ עבור שכ"ט שמאי והוצאות משפט בסך של 350 ש"ח. על כן, ולנוכח האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 4058 ₪ תוך 30 יום מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התובע טען כי נזקיו נגרמו עקב התרשלות הנתבעת (להלן: הערייה) בתחזוקת המדרכה, באיתור המפגע והסרתו, או למצער גידורו עד לתיקונו.
הנזק לגוף כתוצאה מההיתקלות באותו מפגע הוא רב ועל הערייה היה לצפות את התרחשותו היה ולא תפעל כראוי.
אף אם אניח לטובת הנתבעת, כי המדרכה אכן בבעלותם הפרטית של דיירי הבניין בו התגורר התובע - ולא היא – פשיטא כי הדבר אינו מפחית מאחריותה הציבורית של הערייה למניעת סיכונים ומכשולים במדרכה שמשמשת את כלל הציבור ולא רק את דיירי הבניין [ראו: ע"א 862/80 עריית חדרה נ' אהרון זוהר (14.7.1983); רע"פ 6795/93 אגדי נ' מדינת ישראל (23.2.1994) ו- ת"א (מח' חי') 1108/01 נפומניאשיץ נ' עריית חיפה (22.7.2004)].
...
כאב וסבל: בהתחשב בטיב הפגיעה, תקופת ההחלמה, שיעור הנכות הצמיתה וגיל התובע, מקובלת עלי דרישתו בראש נזק זה כסבירה, ועל כן אני פוסקת סך של 20,000 ₪.
עזרת צד ג' לעתיד: בהינתן שיעור הנכות וטיבה, ובהינתן כי התובע חזר לתפקוד יומיומי מלא ולא נזקק לכל עזרה מתום תקופת אי הכושר ועד עצם היום הזה, לא שוכנעתי כי קיימת כל הצדקה לפסיקת פיצויי לתובע בגין עזרת צד ג' לעתיד.
לסיכום אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסך של 96,000 ₪ בצירוף 23.4% בגין שכ"ט עו"ד ובצירוף סך של 715 ₪ בגין אגרת פתיחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו