אחריות ספק בעסקת אשראי טלפוני

לטענת התובעת, על מנת להקדים זרמי התשלומים המגיעים לה מהלקוחות, היתקשרה "במהלך שנת 2010, בהסכם פקטורינג עם הנתבעת במסגרתו רוכשת הנתבעת את החובות הפתוחים של החברה בגין עיסקאות מכירה באשראי וכך הופכת התובעת את חובות לקוחות החברה מעתידיים למזומנים" (להלן : "ההסכם").

עוד נטען כי ביום 3.6.15, בעקבות ידיעות שפורסמו על מצבה הכספי הרעוע של חברת עדן טבע מרקט בע"מ (להלן : "עדן"), אשר הייתה אחת מלקוחות התובעת, "פנתה חשבת החברה, הגב' נורית פרמדר, באותו היום, אל מנכ"ל הנתבעת, מר אבי רדין ובקשה עמדתם באשר להמשך אספקת סחורה לעדן ..והמשך מימון עיסקאות אלה ע"י הנתבעת". התובעת טענה כי בשיחת הטלפון הבהיר מר רדין כי "אין מניעה להמשיך ולספק לעדן ... כל עוד לא הודיעה הנתבעת אחרת תמשיך לאשר בקשות למימון עיסקאות וכי לא התקבלה אצלם כל הודעה מחברת הביטוח על הפסקת האספקה" ו"משכך, במהלך חודש 6/15 המשיכה התובעת לספק לעדן.

לבסוף ענתה בשורה 29 כלהלן: "אני את ההסכם אני לא בקיאה בו ואני לא חתמתי עליו אני יודעת מה הובהר לי כשאני נפגשתי עם אבי בפגישה לשם עבודה. והובהר לי שבניגוד לשיטת המימונים שאני הייתי מקבלת מאחרים השיטה שלו היא הכי טובה לי ככה אני מרויחה חוץ מהמימון עוד איזה שהוא ביטוח או אחריות על הלקוח כי אני מקבלת את הכסף במזומן. ופה היה הדגש ואף אחד לא חשב על מצב מתי לא, אני הבנתי שבדיוק הפוך.

גב' וענונו העידה בעמוד 52 בשורה 21 שבאותו מקרה, המנכ"ל אמר לה שאין אישור של חברת הביטוח ולכן לא מאשר המימון והיא מיד היתקשרה לגב' בן עטר והודיעה לה על כך. מכאן שגם אם נקבל גרסת גב' בן עטר, כי גב' וענונו אמרה לה שכסף יעבור היום, גרסה שאינה נקיה מספקות, עדיין אין מקום לבסס על אמירה זו הסתמכות, בשים לב שתוך זמן קצר גב' וענונו אמרה לה שלא יהיה מימון.

...

לא היה מקום למסקנה זאת לנוכח תוכן ההסכם, וגם הנוסח המיוחס בכתב התביעה לדברי מנכ"ל הנתבעת בשיחה אינו מלמד על שינוי ההסכם ושינוי חלוקת הסיכונים.

חיזוק למסקנה זאת ניתן למצוא בעדות גב' בן עטר בעמוד 13 בשורה 31 לפיה לכל דרישה צורפה המחאה של חוב הלקוח לתובעת לנתבעת.

סוף דבר דוחה התביעה במלואה.

אבי היה עם אמי שם. חלק מהעסקה בוצעה טלפונית בעיסקה של כרטיס אשראי וחלק במזומן.

(1) רק חלק מהממכר או כמות גדולה או קטנה מן המוסכם; (2) נכס שונה או נכס מסוג או תאור שונה מן המוסכם; (3) נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם; (4) נכס שמבחינת סוגו, תאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה; (5) נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים.

אין בליבי ספק, כי אדם סביר לא רוכש שולחן לו ידע כי יש בו פגמים הנמנים בדוח השמאי.

...

משכך אני מורה על ביטול העסקה.

בהתאם לעדויות הצדדים לרבות בהסתמך על עדות בת התובע אני קובע את עלות השולחן בסך של 5000 ₪.

הנתבע ישלם לתובע סך של 5,000 ₪ וכן סך של 2,500 ₪ בגין הוצאות משפט וזאת תוך 30 יום.

עסקת אשראי דוקומנטרי - המסגרת הנורמאטיבית על פועלה של עסקת אשראי דוקומנטרי עמד בית המשפט בע"א 151/89 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מ.ג. ברין ובניו בע"מ, פ"ד מו(4) 104 (1992) (להלן: עניין ברין): מבקש האשראי, שהנו הקונה בעסקת היסוד, פונה את הבנק הפותח (Issuing Bank) בבקשה להוציא עבורו מכתב אשראי לטובת המוטב, שהנו המוכר אשר זכאי לקבל את התשלום בגין עסקת היסוד.

גרסה עובדתית זו לא צוינה כלל בכתב התביעה, והושמעה לראשונה במהלך עדותו של התובע: "ביקשתי מהבנק בגלל שהמצב הוא כזה שיש שם חול ולא נחושת, אני יודע שלוקח שמונה ימים עד שהם מקבלים את הכסף, הבנק הסיני, אז ביקשתי מהבנק לפנות ולעצור את השתלשלות העניינים ושהבנק בסין לא ישלם לאותו ספק את הכסף .... הם רק אמרו 'אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר'". "הבנק הזדרז לשלם את הכסף. אני לא יודע למה". בחקירתו הנגדית הבהיר התובע כי הוא פנה לבנק בדרישה לעצור את התשלום "באותו יום של השיחרור של המכס". לדבריו, "אני פניתי בטלפון וגם באתי לסניף". כמתואר בפסקות 5-4 לעיל, סדר האירועים היה כדלקמן: ביום 11.11.2016 חתם התובע על מיסמך הויתור, ביום 14.11.2016 העביר הבנק לבנק הסיני את הסכום של 16,000 דולר וביום 17.11.2016 הוצאה עבור התובע פקודת המסירה בנמל, בה צוין כי הטובין הנם VERMICULITE.

על העובדה שפניית התובע לבנק לעצירת התשלום נעשתה רק לאחר שהתשלום כבר הועבר העיד טל מלכה, מנהל סניף מת"ם של הבנק: "כמה ימים אחרי שביצענו את התשלום הוא פנה בטלפון ... התשלום כבר בוצע כמה ימים לפני. אי אפשר היה לעצור את התשלום. התשלום מבוצע במיידי". "הוא פנה אלינו מאוחר מדי. כשהוא שיחרר את הסחורה, הכסף כבר עבר. ברגע שהוא קיבל דוקומנטים והוא חתם על הטופס לשלם, אנחנו שילמנו". מאיה כהן (להלן: כהן), מנהלת מדור בסקטור מימון וסחר בנלאומי של הבנק, שהנו הגוף האחראי על הטיפול באשראים דוקומנטרים (להלן: סקטור סחר בנלאומי) ונימצא בעיר לוד, העידה על כך אף היא: "14 לנובמבר יצא סוויפט עם תשלום. באותו יום נעשה התשלום"; "כבר שילמנו את הכסף כמה ימים קודם"; "רק ב-16 הוא כתב שהמכולה הגיעה לנמל, כשאנחנו כבר ב-14 שילמנו". משלא הוכח כי עוד בטרם הועברה התמורה לבנק הסיני דרש התובע לעצור את התשלום, דין טענה זו להדחות.

...

מהעדויות שהובאו הגעתי למסקנה שהוכח כי התובע, בטרם חתם על כתב הוויתור, לא הבין את משמעות הוויתור.

אשר על כן, הנני קובע כי סך 16,000 דולר שהתובע הפקיד בבנק ואשר שולמו לבנק הסיני הינו הנזק היחידי שהוכח על-ידי התובע כנזק שנגרם בגלל התרשלותו של הבנק.

התוצאה אשר על כן, הנני מחייב את הנתבע (מס' 1) לשלם לתובע את הסכומים הבאים: (1) 60,080 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מיום 29.9.2016 ועד לתשלום המלא בפועל; (2) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 8.1.2018, ועד לתשלום המלא בפועל; (3) שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 11,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

הסעיף קובע כי : בסעיף זה , "עסקה במסמך חסר"- עסקה בין לקוח לבין ספק, שבה לא הוצג כרטיס אשראי, או עסקה שבמסמך המעיד עליה לא צוינו פרטים כאמור בסעיף 8, או עסקה שהמסמך שמעיד עליה לא נחתם בידי הלקוח.

לעניין זה יש לציין את דבריו של כבוד השופט פוגלמן בע"א (ת"א) 2021/04 ברותים שיווק 1984 בע"מ נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 05.02.2006): "קיים הגיון כלכלי במבנה סיכונים זה, שכן בית העסק עורך העסקה, הוא 'מונע הנזק הזול' ובאפשרותו לצמצם את הסיכון הכרוך בבצוע עסקות במסמך חסר במידה טובה בהרבה מן המנפיק. הוא אף מרויח מבצוע עסקות טלפוניות וההיגיון הכלכלי מחייב להטיל עליו את הסיכון והאחריות לוודא את אמינות העסקה". הטענה לפיה מנפיקה אינה יכולה לבטל עסקה לבקשת לקוח באופן חד צדדי קרי, ללא אישור מבית העסק, למעט במצב של כשל תמורה הנמנה בסעיף 10(א) לחוק נתקבלה בפסק הדין ת"ק 27293-04-15 נגלר נ. לאומי קארד בע"מ (פורסם בנבו, 07.09.2015): "סעיף 10 לחוק אינו חל במצבים שבהם בית העסק סיפק או נכון לספק את הנכס, אך הלקוח בחר, מטעמים השמורים עימו, לבטל את העסקה ולא ליטול את הנכס". עוד אציין, כי לא הוכח על ידי התובע במסגרת מאזן ההסתברויות כי הספק לא היה נכון לספק את הנכס ולהעניק את התמורה לתשלום בשל סיבות הקשורות בבית העסק ומשכך, היתערבות הנתבעת באמצעות הוראת הסעיף לעיל אינה חלה בעיניינו.

...

בהתאם, איני מקבלת את גרסת התובע לפיה לא ביצע את העסקה מול הספק (עמ' 4 שורה 19 לפרוטוקול הדיון מיום 5.2.2019).

אני מקבלת את גרסת הנתבעת לפיה מדובר במחלוקת שנתגלעה בין הספק לבין הלקוח וכי התערבות בעסקאות יסוד טומנת בחובה פגיעה בעיקרון עצמאות העסקאות.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובעת היתה חייבת לציין הן בכתב התביעה והן על גבי טופס העסקה כי מדובר בעיסקה טלפונית, אולם על גבי ההסכם, הערוך על ידי התובעת, נכתב במפורש "הנני מאשר את הסכמתי לתנאי ההסכם. במידה ומסמך זה נחתם באמצעות פד חתימה דיגיטאלית, הריני מאשר כי עותק זה הנו נאמן למקור אשר נחתם בכתב ידי" כאשר על הצהרה לא נכונה זו חתום נציג התובעת בשם עצמו ובשם הלקוח.

כלל הוא כי המנעות בעל דין מהבאת עד פועלת לחובתו: "אי-הבאתו של עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנימנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד ". (ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו [פורסם בנבו, 652,658] על התובעת, שהיא חברה ארצית גדולה, המספקת שירות למאות אלפי צרכנים, אם לא למעלה מזה, וגובה תמורה כספית על שירותיה, האחריות לתעד בצורה מדויקת את העיסקאות שהיא עורכת ולוודא את זהותם של האנשים שעימם היא מתקשרת בעיסקאות באשראי בתשלומים לטווח ארוך.

וכאילו לא די בכך, התובעת כללה בתצהירה של עובדת התובעת ספק סברה ספק האשמה כי הנתבעת הישתתפה בקנוניית מירמה נגד התובעת, ללא שהציגה תשתית עובדתית מינימאלית לביסוס הטענה.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת העדויות, כתבי הטענות והראיות בתיק ולאחר עיון בסיכומי הצדדים מצאתי כי התובעת לא עמדה בנטל הוכחת תביעה וכי דין התביעה להידחות, כמפורט להלן.

סיכומו של דבר, התובעת לא עמדה בנטל הוכחת התביעה ביחס לכל העסקאות שבמוקד כתב התביעה.

סיכומו של דבר, התביעה נדחית.