אחריות סוכן ביטוח לנזקי מבוטח

העובדות הצריכות לעניין ועיקר טענות הצדדים: תאונת הדרכים אירעה ביום 25.09.2017 בין כלי רכב, מוסג רכב פרטי, מ"ר 62-461-31 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת בביטוח ניזקי רכוש (להלן: "הרכב הפרטי") ובין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 34-420-55, שבעת התאונה היה בבעלות הנתבעת 1, נהוג בידי הנתבע 2 ומבוטח על ידי הנתבעת 3 וצד ג' 1 בביטוח אחריות לניזקי צד ג', באמצעות סוכן הביטוח הוא צד ג' 2 (להלן: "המשאית").

...

שוכנעתי אפוא כי הנתבע 2 לא ידע כי ההגבלה של ותק נהיגה של שנתיים לפחות היא לרישיון על משאית, וסבר לתומו כי ותק נהיגתו על רכב פרטי נכלל גם הוא, סברה שקיבלה חיזוק בכך שסוכן הביטוח לא דאג להסביר לו את משמעות ההגבלה ואף שאל שאלות שתרמו לסברה זו. איני סבור כי מדובר במקרה בו המבוטח במודע בחר שלא לבטח את עצמו בהיקף שיכלול גם נהיגה של נהגים בעלי ותק נהיגה של פחות משנתיים על משאית, שאז ניתן היה לתת משקל נכבד לרצונו של המבוטח שבחר לא להכליל סיכון מסוים במסגרת הכיסוי הביטוחי.

על יסוד כל האמור במקבץ זה אני סבור כי סוכן הביטוח הפר את חובת הזהירות הקונקרטית הן במישור הפיזי והן במישור הנורמטיבי.

אשר על כן, דין התביעה ודין הודעת צד ג' להתקבל במלואה.

כשהתגלתה הטעות פנה לשומרה, וזו הסכימה לשלם את ניזקי נתבעת 1 שנגרמו בתאונה ואף נתנה לו להבין כי תסייע בתשלום ניזקי התובעת, אולם בשלב מאוחר יותר חזרה בה. סוכן הביטוח טוען עוד כי במועד התאונה היתה הנתבעת מספר חודשים בודדים מתחת לגיל 24 ועל כן לא השפיע גילה באופן ממשי על הסיכון ויש להעניק לה כסוי בטוחי.

אכן, מן הראיות והעדויות נמצא כי סוכן הביטוח התרשל בכך שלא פעל כנדרש להנפקת פוליסת ביטוח המתאימה לצרכיה של נתבעת 1, וסוכן הביטוח אף הכיר באחריותו לענין זה. היתנהלות סוכן הביטוח חרגה מחובותיו כלפי המבוטחת וכלפי המבטחת ומצופה היה כי יבדוק את הפרטים הנדרשים כראוי כדי למנוע מצב של קרות מקרה ביטוח כשהנתבעת אינה מכוסה על ידי הפוליסה שרכשה בתום לב כשהיא סבורה שהיא מכוסה.

...

בנסיבות אלה, דין התביעה והודעת צד ג' שהוגשו נגד שומרה להתקבל במלואן.

מאחר ושוכנעתי כי לשומרה היה חלק משמעותי בטעות שנוצרה, ונוכח גילוי דעתה ביחס לכיסוי הביטוחי באמצעות תשלום תגמולי הביטוח עבור נזקי נתבעת 1, אני מעמידה את חלקו של סוכן הביטוח לנזק שנגרם לה על 50%, ובסכום זה עליו לשפות את שומרה.

סוף דבר – הנתבעים, באמצעות שומרה חברה לביטוח בע"מ, ישלמו לתובעת סך של 13,595 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדים כפי שנפסק, ו – 5,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.

לגירסת הנתבע, ברור כי היתנהגותה של סוכנת הביטוח מעידה על רשלנות, עת שהתבקשה מטעם נציגה של צד ג' להרחיב את הפוליסה, ימים לפני קרות התאונה, אולם מסיבה אשר לא ידועה לנתבע, היא לא עשתה כן. עוד מוסיף הנתבע, כי עדותה של צד ד'1 העלתה סתירות רבות, אשר מעידות על אי אמינותה וחוסר תום לב מובהק, בניסיון לטלטל את האחריות על כתפי הנתבע ו/או מי מטעמו, והוא מפנה אל סתירות אלו בסיכומיו.

טענות צד ג'/המודיע לצד ד' לעניין הגורם שעליו לשאת בחיובים: לטענת צד ג', האחריות לשיפוי ו/או לפצוי בגין הנזקים שנגרמו בתאונה, חלה על חברת ביטוח איילון (צד ד'2), אשר פעלה לבטח את רכבה של צד ג' בנזקי רכוש כנגד פגיעות צד שלישי, ובנוסף לעובדה כי קיימת אחריות על המודיע בעצמו בהיותו הנהג של הרכב באותה עת, ואין לגלגל את האחריות למגרשה של צד ג' ולהתנער מאחריות בכלל.

...

עם זאת על מנת למנוע עיוות משפטי, אני מקבל את ההודעה לצד שלישי בחלקה באופן שאני משית על הצד השלישי 50 אחוז מן החיובים הכוללים בהם אני מחייב את הנתבע בלבד.

התוצאה אפוא כדלקמן: הנתבע ישלם לתובעת את סך התביעה בשיעור של 32,200 ₪ כאשר הסכום צמוד ונושא ריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל ובתוספת אגרות בימ"ש וכן הוצאות ויציאות המשפט לרבות שכ"ט עדים ושכ"ט עו"ד בשיעור של 4000 ₪ + מע"מ. ההודעה לצד שלישי מתקבלת בחלקה במובן שהצד השלישי ישפה את הנתבע על 50 אחוז מן הסכום אשר נפסק לחובתו של הנתבע.

ההוצאות שישולמו על ידי הצד השלישי לצד ד' 2 חברת איילון תהיינה בשיעור של 4000 ₪ + מע"מ. התביעה כנגד צדדי ד' 1 ו-2 נדחית כאמור לעיל, התביעה כנגד צד ה' נדחית כאמור לעיל.

הסוכן, אשר הוסיף תוספת זו בכתב ידו (עמ' 43 לפרוטוקול, שורה 20) הבהיר בעדותו, כי היא נועדה להבטיח, כי גם ציוד משקי המונח בחצר המשק יבוטח על פי הפוליסה, כדלקמן (במענה לשאלה: "את אותו ציוד שבסופו של דבר נשרף, ראיתם?"): "יש המון ציוד, גם בדיעבד הייתי במשק לאחר התביעה, לאחר הנזק. ככה זה מושב. אני פעם שאלתי לפני כך וכך שנים, עובדת מכירה (צ"ל "בכירה") בחברת הביטוח אמרתי שאני נותן גבול אחריות של מיליון שקל ואין לי שום אפשרות לפרט את כל הדברים איך חברת הביטוח מוכנה בכלל לבטח בלי כל הפרטים.

...

מאחר שאני דוחה את פרשנות השמאי שרף לעניין היות הציוד בגדר "מלאי" מתייתר הצורך בהכרעה בטענת הראל, כי הפוליסה אינה מכסה מלאי.

טענה זו הועלתה על ידי הראל לראשונה בסיכומיה, ולו מטעם זה דינה להידחות בהיותה הרחבת חזית אסורה.

אני מקבלת טענת הראל, כי יש להפחית מהפיצוי את ערך השתתפות עצמית על פי הפוליסה בסך של 4,250 ₪, באשר אף התובעים לא חלקו על כך. סוף דבר נוכח האמור לעיל אני מחייבת את הראל לשלם לתובעים תגמולי ביטוח בסך של 281,416 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 17.1.10 ועד ליום התשלום המלא בפועל, אגרת בית משפט כפי ששולמה, שכר עדים כפי שנפסק במהלך הדיון, ושכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך של 55,000 ₪.

בפניי תביעה כספית שהגיש התובע נגד הנתבעות, חברת ביטוח היא הנתבעת 2 (להלן: "חברת הביטוח") וסוכנת מטעמה היא הנתבעת 1 (להלן: "סוכנת הביטוח" או "הסוכנת") במסגרתה התבקש לחייבן לפצותו בגין נזקים והוצאות בהם חויב לשלם בעקבות תאונת דרכים שארעה ביום 13.11.2016 בה היה מעורב רכבו עם רכב צד ג' (להלן: "התאונה"), ולאחר שהתברר לו כי הנתבעות לא דאגו לבטח את רכבו בפוליסת ביטוח.

יתירה מכך, סוכנת הביטוח הייתה זו שביקשה כי ההמחאה בגין תגמולי הביטוח תוחזר לה. כך בא לקיצו המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים, ונקטע המשך הליך החיתום, מבלי שהתובע עודכן על כך. נוכח האמור, לא מצאתי כי על חברת הביטוח מוטלת אחריות כלשהיא למחדליה של סוכנת הביטוח.

...

טענות סוכנת הביטוח בתמצית דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות או שיהוי רב, בשים לב לכך שהתביעה הוגשה בחלוף 4 שנים ממועד האירוע הביטוחי, ולאחר שפג תוקף הביטוח האחריות המקצועית במסגרתו הייתה מבוטחת סוכנת הביטוח.

דין הטענה להידחות שכן לא הייתה מוטלת על התובע כל חובה שבדין לצרפה להליך.

התביעה כנגד חברת הביטוח נדחית.

התובע ישלם לחברת הביטוח הוצאות משפט הכוללות שכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ₪.