מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

אחריות מתווך לביטול חוזה שכירות

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבעת בנסיבות אלו, משנחתם הסכם השכירות שהיא הייתה הגורם היעיל להשגתו, על פי סעיף 14 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המתווכים") ועל פי הסכם התיווך, היא זכאית למלוא דמי התיווך והיא אינה האחראית לכך שהתובעת בחרה לבטל את הסכם השכירות.
...
ויודגש- לעניין זה אני מקבל גרסת התובעת כי חוזה השכירות בוטל בשל גילוי העובדות המהותיות הנ"ל. מר הירדני תמך בגרסת התובעת כשהעיד כי התובעת הבהירה לו כי הדבר לא מקובל עליה (עמ' 2 לפרוטוקול).
לאור האמור לעיל, אני קובע כי הנתבעת לא קיימה את הוראת סעיף 8 לחוק המתווכים ועל כן התובעת זכאית להחזר דמי התיווך ששילמה בסך 11,000 ש"ח. לעניין התביעה לתשלום דמי התיווך ששילמה התובעת למתווך אחר עבור מציאת הדירה החלופית: טענה זו נטענה בעלמא ולא הובר מקור זכותה של התובעת לסכום זה. הלכה למעשה עסקינן בפיצוי בכפל, שכן משפסקתי שהנתבעת אינה זכאית לדמי תיווך, ממילא היה על התובעת לפנות למתווך אחר (אם היא חפצה בכך) ולשלם לו את שכרו.
סוף דבר: לאור כל האמור, התביעה מתקבלת בחלקה: הנתבעת תשלם לתובעת סך כולל של 11,000 ש"ח. בנוסף, בנסיבות העניין, מצאתי לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 1,848 ש"ח. הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

האם בשים לב לכך שהביקור של התובע נערך בדירה לבדו ובמהלך סוף שבוע לא מן הראוי לוודא איתו שהוא מודע לכך שיש אתר בניה בסמוך בדרך כלל הבדיקה על אחריותו לא על המתווך, המתווך מראה דירה.
חובת תום הלב מחייבת הן את הנתבע והן את המתווכת לגלות לתובע את העובדה שישנו אתר בניה בסמוך לדירה ומשלא גילו לו פרט זה הוא זכאי לביטול ההסכם.
שוכנעתי, כי בנסיבות המתוארות, החזקת מלוא כספו של התובע בידי הנתבע שלא כדין, היה בה כדי לגרום לתובע עוגמת נפש, שפגעה ביכולתו לשכור דירה אחרת ולכן הוא זכאי לפצוי בגין רכיב זה. הנתבע לא הצליח לספק הסבר מדוע לא השיב לתובע לפחות חלק מהסכום, אם סבר שהוא זכאי לפצוי בגין ביטול ההסכם.
...
כן ישלם הנתבע לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 1,500 ₪.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך 20,400 ₪ (השבה ופיצוי בגין עוגמת נפש) בצירוף הוצאות משפט בסך של 600 ₪.
התביעה שכנגד נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפסק הדין בהליך הקודם, נקבע בין היתר כך (פסקות 84-86): "לעניין זה אני קובעת כי בעיית הקרינה בדירה, לא הובאה לידיעת המבקש, טרם החתימה על הסכם השכירות. התיקון הנידרש הנו תיקון שבאחריות המשכירים, אותו היה לבצע מבעוד מועד. יש להדגיש, באחריות המשכיר היודע על ליקוי זה ובטרם ישכיר את הדירה, לגלות גילוי נאות ומלא של פגם זה לשוכר. בדרך זו לא נהגו המשכירים כמתחייב מעיקרון תום הלב, המושרש בדיני החוזים.
כמו כן, טוען התובע כי שילם דמי תיווך נוספים בסך של 11,700 ₪ בגין הצורך לאתר דירה חלופית בעקבות ביטול הסכם השכירות.
...
סיכום ביניים התביעה מתקבלת בחלקה בגין המרכיבים הבאים: 7,671 ₪ בגין ריבית הפיגורים.
התוצאה הנתבעים ישלמו לתובע סך כולל של 31,466 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין החל ממועד הגשת התביעה (24.4.2022) ועד לתשלום המלא בפועל.
בנסיבות בהן התביעה התקבלה בחלקה בלבד (פחות מרבע מסכום התביעה), ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של 3,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מטעם חברת שריקי הוגשו העדויות הבאות בתצהירים: מר שאול שריקי (הבעלים של חברת שריקי), גב' ג'וסלין ג'ואילי שריקי (בתו של מר שריקי ומנהלת בחברת שריקי), מר **** עקיבא וייסגלוז (עובד לשעבר של חברת הזאב היפני שסיפר שאור ודוד ניהלו ביחד את המסעדה וכי הם היו בעלים משותפים למרות שרק דוד היה רשום כבעלים), גב' לבנה שריקי (כלתו של מר שריקי ומתווכת נדל"ן שסיפרה שמאז חודש מרץ 2020 היא ומתווכים נוספים ניסו למצוא שוכר חלופי למושכר, ללא הצלחה), מר יעקב בסר (בעלים של משרד תיווך שסיפר גם הוא על ניסיונות השכרת המושכר) ועו"ד טל רובין (ששמש כעו"ד של חברת שריקי במשא ומתן לחתימת הסכם השכירות עם חברת הזאב היפני).
שנית, הסכם השכירות קובע בסעיף 7(ב) מנגנון לפיו השוכר יהיה רשאי לקזז דמי שכירות רק אם דרש תיקון שבאחריות המשכיר, התיקון לא בוצע, הוצגה הצעת מחיר למשכיר וגם אז המשכיר לא תיקן.
אור עצמו לא ידע להסביר כמה הוא חייב לפי שטר החוב, מלבד טענה סתמית לפיה "הדיעה שלי לא יותר מכמה אלפים" (עמ' 98) מבלי לדעת להסביר כיצד הגיע לחישוב זה. לכן, בשים לב לכך שחברת הזאב היפני הפסיקה לשלם את דמי השכירות החל מחודש נובמבר 2019 ואילך, ובשים לב לכך שמאמצי הגבייה באמצעות תיק ההוצל"פ לא צלחו, ובשים לב לכך שחברת הזאב היפני נטשה את המושכר באמצע חודש פברואר 2020, ניתן לקבוע כי חברת הזאב היפני הפרה באופן יסודי את הסכם השכירות וכי ביטול ההסכם נעשה כדין.
...
לאור כל האמור, לא הוכח כי אור עוול באופן אישי כלפי חברת הזאב היפני או שדבק בו אשם אישי סובייקטיבי של חוסר תום לב בקיום הסכם השכירות.
לסיכום נקודה זו, אף אם הייתי קובע כי אור עוול באופן אישי כלפי חברת שריקי ואף אם הייתי קובע שקיים קשר סיבתי בין העוולה הנטענת לבין הנזק שנגרם, הסכום המקסימלי שחברת שריקי היתה זכאית לו, לפני הפחתת שטר החוב, הוא דמי השכירות מחודש נובמבר 2019 ועד חודש אוקטובר 2020 (מדובר בסך נומינלי כולל של 270,000 ₪).
התביעה בת"א 6441-06-20 כנגד אור נדחית במלואה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

3.2 בהתאם לנספח השינויים שצורף להסכם ונחתם ביום 1.5.18, ביחד עם הסכם השכירות, הוכנס שינוי לסעיף זה ונקבע כי מסירת החזקה תתבצע לאחר שיינתן טופס 4 לאיכלוס המושכר וטופס 4 לשטחים הציבוריים בקומת המסחר שבאחריות המשכיר.
סכום זה כולל את דמי הזיכיון בסך 80,000 ₪, בתוספת מע"מ, דמי תיווך בגין הסכם השכירות, שהנתבעת 5 חייבה בהם את התובעת בסך 48,500 ₪, מעצב פנים ויועץ הקמה, אליהם פנתה התובעת בעקבות המלצה והפניה של התובעת בסכומים של 23,400 ₪ - 58,500 ₪, בהתאמה.
במכתב התשובה של הנתבעים מיום 6.6.2019 במענה למכתב ביטול ההסכם, טענו המשכירים, לראשונה בכתב, ובהיעדר תעוד קודם, כי דחיית מועד השכירות: "נעוצה בגורמים חצוניים אשר אינם בשליטת מרשי ומדובר בנסיבות מצדיקות ו/או בכח עליון בהתאם לאמור בהסכם השכירות, אשר אינו מזכה את מרשתך בבטול הסכם השכירות." בהמשך מכתב זה הוסיף ב"כ הנתבעים וציין כי: "למעלה מן הנידרש יצוין כי לפני כחודשיים נתבקשו מרשי לבצע עבודות ו/או שינויים במושכר לצורך התאמת המושכר לצרכי מרשתך ו/או לצורכי הזכיין י.י.נ בתי קפה בע"מ (להלן: "הזכיין") בהתאם לדרישות מרשתך ו/או הזכיין, כפי שיפורט להלן.
...
פיצוי בגין הוצאות ישירות: בנוסף לאמור, ישלמו הנתבעים 1-4 לתובעת את ההוצאות הישירות שנגרמו לה, על פי חשבוניות שהוצגו, על מנת להעמידה במצב בו הייתה בטרם נכנסה להסכם כדלקמן: 110.1 דמי זיכיון (דמי הפיתוח): התובעת שילמה לנתבעת 5 דמי זיכיון בסך 80,000 ₪ בצירוף מע"מ. מצאתי כי על הנתבעים 1-4 לשאת בהוצאות התובעת בגין רכיב זה, כפי ששולמו.
התביעה כנגד הנתבעת 5: התביעה כנגד הנתבעת 5 נדחית.
לאור כך ישלמו הנתבעים 1-4 לנתבעת 5, ביחד ולחוד, הוצאות ושכ"ט בסך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו