אחריות משפטית בעריכת הסכם

הנתבעת איננה מכחישה את מתן השירותים המשפטיים לתובע בעריכת הסכם ההלוואה וברישום הערת האזהרה לפיו על זכויות גאולה בדירה, אך מכחישה מכל וכל את הטענה לדופי כלשהוא שנפל בשירותים שהעניקה לתובע אגב כך. לפי טענת הנתבעת, עוד טרם נחתם הסכם ההלוואה היא הזהירה את התובע כי נוכח המשכנתא שרשומה על זכויות גאולה ורז בדירה, קל וחומר נוכח העיקולים שהוטלו, לא ניתן יהיה לרשום לטובתו משכנתא על זכויות גאולה בדירה.

ועוד טוענת הנתבעת, כי ביום 1.5.19 פנה אליה התובע פעם נוספת, שאז גם טען לראשונה כי בכוונתו לתבוע אותה, ועוד אמר לה שהיא הרי לא תיפגע כיוון שיש לה ביטוח אחריות מקצועית.

...

פשרה זו הושגה על יסוד טענת התובע שלפיה הערת האזהרה שנרשמה לזכותו על זכויות גאולה בדירה, מעמידה אותו במצב של נושה מובטח (הערעור צורף כחלק מהמוצגים שנתקבלו מהנאמן והוגשו ביום 5.10.21).

לסיכום, התובע עתר לחיוב הנתבעת בתשלום פיצויים בסך של 1,000,000 ₪, בטענה שהנתבעת הפרה את חובת הזהירות שלה בעריכת הסכם ההלוואה, ולא עמדה בהתחייבות שנתנה לו לרשום בטוחה טובה להשבת ההלוואה שהעמיד לפי הסכם ההלוואה.

נוכח כל האמור, לאחר שמצאתי לדחות את גרסת התובע ולדחות את טענתו להפרת חובת הזהירות של הנתבעת בעריכת הסכם ההלוואה – אני דוחה את התביעה.

ניתן להווכח שטענות החברה נסבות סביב החלטות עסקיות כלכליות ואינן מתחום אחריותו המשפטית של עורך דין.

עיון בכתבי הטענות, בבקשה ובתגובה לה, מלמד כי מיוחסת למבקשים התרשלות, בעיקר בשל "גרירת רגליים" ועיכוב בהכנת החוזים.

...

בנסיבות אלה, לאור האמור לעיל ובשים לב לשעבודים הרובצים על נכסי החברה, כפי שעולה מנסח מרשם התאגידים (נספח ג' לבקשה), אני קובעת כי המשיבה לא עמדה בנטל המוטל עליה מכוח סעיף 353א' לחוק החברות להוכיח כי יש ביכולתה לעמוד בתשלום הוצאות הנתבע שכנגד, ככל שהתביעה שכנגד תידחה.

לאור האמור, אני נעתרת לבקשה, ומחייבת את המשיבה להפקיד בקופת בית המשפט, ערובה בסך 50,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית, שאינה מוגבלת בזמן, תוך 30 יום ממועד החלטתי זו. לאחר ההפקדה, יובא התיק לפניי לקביעת המשך ניהולו.

במקרה דנן הנתבע 1 בחר מטעמיו שלא לפרט את מספר שעות עבודתו במהלך ארבעת החודשים הללו, ואף נימנע מטעמיו מהסדרת תנאי עבודתו באמצעות עריכת הסכם בכתב אשר מעגן את שכר טירחתו המוסכם, ואף נימנע מצרוף חוות דעת של בר סמכא בלתי תלוי אשר יאמוד את שכרו הראוי בנסיבותיו הייחודיות של מקרה זה. ודוק, עיון בתצהירו של עד התביעה, מר אמיר חיר, אשר עדותו לא נסתרה והנו עד בלתי תלוי המשמש כמנהל של רשת בתי אבות מתחרה בשם "מוריה", וכן גם מעדותו של מר חיר בביהמ"ש עולה כי למרות שתהליך ההעברה אמור להימשך כחצי שנה (ראה : עמוד 41 שורות 15 – 22 לפרוטוקול), הרי שפעולות הדיווח למשרד הבריאות מהסוג שאותן ביצע הנתבע 1 הנן פעולות שגרתיות ביותר שמשכן הנו קצר מאוד ולראייה האמור בתצהירו : "3.. הד(י)ווח החודשי למשרד הבריאות על מספר המאושפזים בבית אבות והגשת חשבון דרישה הנו רוטינה האורכת זמן קצר מידי חודש ולחיוב בגין 30 מאושפזים עשוי ארוע כזה לארוך לא יותר מ – 20 דקות עד חצי שעה.

בעניינינו, אף אם האחריות המשפטית למחדלים אפשריים הייתה מוטלת על הנתבע 1 (טענה אשר לא הוכחה באופן הנידרש), ואף אם שכרם המוסכם של האחים עציון כיועצים רפואיים לנתבעת 3 עמד על סך של 25,000 ₪ לחודש, הרי שאין מקום להקיש מכך לענייננו ולהשוות בין שכרם המוסכם של האחים עציון, שהנם רופאים בהכשרתם, לבין שכרו הנטען של הנתבע 1, אשר לא רק שנימנע מהגשת חוות דעת מתאימה בנוגע לשכרו הראוי אלא שגם נימנע מדרך המלך, דהיינו, עגון שכרו והסדרת כסוי ביטוח אחריות מקצועית מתאים עד להשלמת העברת בית האבות מחדש לידי התובעת.

ודוק, אין מקום לקבל את טענתם של הנתבעים כי לא מתקיימת יריבות משפטית בין הנתבע 2 לבין התובעת בנימוק שהאחרון אינו חתום על גבי ההסכם ומשום שלא נטל כל חלק במו"מ מאחר וההסכם מיום 1.7.2015 הנו הסכם משלים לשני ההסכמים הקודמים מהתאריכים 30.1.2012 ו – 29.7.2014 ואשר הנתבע 2 ערב באופן אישי ביחד עם הנתבע 1 לכלל התחייבויותיה של הנתבעת 3 מכוחם בהתאם לאמור בכותרת להסכם משנת 2012 ובהתאם להתחייבות בכתב נוספת מטעמם של הנתבעים 1 ו – 2 מיום 10.7.2014 (ראה : עמוד 11 לנספחי תצהירו של דר' יצחק עציון).

...

עיון בנספחי תצהירו של הנתבע 2, שאליו צורפו חשבוניות מס מהשנים 2014 ו – 2015 טרם "יום המסירה" (1.7.2015), ולכן יש לדחות את טענות הנתבעים שבנדון בהיעדר יריבות מאחר וככל שהצטברו לחובתם של אותם מאושפזים חובות כספיים הרי שעל הנתבעים להגיש תובענה כנגד אותם מאושפזים ו/או כנגד אפוטרופסיהם ולפיכך דינה של טענת קיזוז זו להידחות.

לסיכום : אשר על כן, סך סכומי הקיזוז מחובה של התובעת כלפי הנתבעים מסתכם בסכום של 81,969 ₪ ואילו התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי בלבד בסכום של 20,000 ₪ ולכן על הנתבעים לפצות את התובעת בסכום של 392,766 ₪.

סוף דבר : הנתבעים (ביחד ולחוד) יפצו את התובעת בסכום של 392,766 ₪.

להלן עקרי ההסכם: הצדדים להסכם: הצדדים להסכם הם התובע וחברת האם "באמצעות מורשה החתימה דורון חייק". מהות הטיפול המשפטי והיקפו: הטיפול המשפטי כולל ייצוג וייעוץ משפטי בהליך המו"מ עם בעלי הזכויות הרשומים בנכסים, לרבות עריכת הסכמים בין הצדדים; ייצוג בהליכים משפטיים כנגד סרבנים; ייצוגי משפטי בהליך הרישומי בפנקסי רישום המקרקעין; ייצוג משפטי בהליכים רישומים בפנקס הבתים המשותפים וכן תיקון צו בית משותף; דיווחים לרשויות המס; ייעוץ וייצוג משפטי ועריכת הסכמי מכר עם רוכשי הדירות החדשות.

עוד טוען התובע, כי דורון, עמאר ודביר חבים באחריות אישית כלפיו מכוח דיני הנזיקין שכן אלו עוולו כלפיו בתרמית, בהפרת חובה חקוקה, גרמו להפרת ההסכם כמשתפים ומשדלים ועיכבו את כספי שכר הטירחה המגיעים לו שלא כדין.

...

גם דינה של הטענה בדבר גרם הפרת חוזה מצד עמאר ודביר, בהתאם לסעיפים 62 לפקודת הנזיקין, להידחות.

ראשית, לא קיימת יריבות חוזית בין טריא ועל כן טענותיו להפרת חובת תום ליבה דינן להידחות.

לסיכום סיכומם של דברים, התביעה כנגד עמאר, דביר וטריא נדחית.

דיון והכרעה: חובותיו ואחריותו של עורך דין כלפי לקוח: למרות שהנתבע לא היה ער תחילה לכך ששולם שכר טירחה למשרדו על ידי התובעים בגין קבלת שירותים משפטיים בעריכת הסכם המכר, התובעים עמדו בנטל שמוטל עליהם והוכיחו ששלמו לנתבע את הסך של 15,000 ש"ח בצרוף מע"מ. הנתבע מאשר בעדותו שמופיע כב"ב התובעים בהסכם המכר (ר' עמ' 38 ש' 16-17 לפרוטוקול מיום 20.7.23) וכן לכך ששולם שכ"ט ( ר' עמ' 39 ש' 8-9 לפרוטוקול מיום 20.7.23).

...

שונות: במסגרת ההליך שבפני הועלו טענות נוספות אשר סבורני כי יש מקום להתייחס אליהן בקצרה.

מדובר בסכסוך אזרחי כאשר בסופו של יום החלק הארי של התביעה נדחה ועל כן איני רואה לנכון לפסוק כל פיצוי ברכיב נזק זה. סוף דבר: לסיכומם של דברים, התביעה מתקבלת בחלקה באופן שבו הנתבע ישלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 190,000 ₪ ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ביצוע התשלומים על ידי התובעים ועד לתשלום המלא בפועל מצדו.

כמו כן, אני מחייב את הנתבע בהוצאות התובעים, ביחד ולחוד, בגין אגרת בימ"ש עבור החלק היחסי של התביעה שהתקבל בסך של 4,500 ₪.