ב"כ המאשימה הציגה בדיון מיסמך של משטרת ישראל, ממנו עולה כי הנאשם נימלט מהמשטרה בעת ניסיון לעצור אותו בחשד למעורבות בעבירות אחרות, ולהערכת המישטרה הוא יצא מהמדינה עם דרכון מזויף.
לעומת זאת, ב"כ הערבים הפנה להחלטה מיום 28.4.2019 וטען כי מדובר בהחלטה אשר הביאה לסיומו של הפיקוח ,למעט התנאי של צו עיכוב יציאה מהארץ, ולכן לא נותר תנאי מגביל שקשור בערבים ובמפוקח שלהם, ובהחלטה זו סיימו הערבים את מלאכתם.
ההלכה היא כי "ערבותם של מפקחים כלפי נאשם תלויה ועומדת כל עוד לא בוטלה בהחלטה מפורשת של בית משפט", כפי שנאמר בעיניין אביטן הנ"ל בפיסקה 54.
יפים לעניין זה דברים שנכתבו בסוף ההחלטה בעיניין אביטן הנ"ל, ובשל חשיבותם אביאם כלשונם:
יידעו ויפנימו המתחייבים לפקח על חשוד, נאשם או נידון את מלוא כובד האחריות המוטל על כתפיהם, ויידע כל נאשם השוקל להפר את תנאי שיחרורו בערובה כי הוא עתיד לפגוע פגיעה אנושה במבקשי טובתו אשר הסכימו לערוב לו.
חשיבות רבה יש לייחס למוסד השיחרור בערובה על כל נגזרותיו.
...
לכן, לטענתו, אין הצדקה לחלט את הערבויות, ומכאן עתירתו כי בית המשפט ידחה את בקשת המבקשת בעניין זה.
דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים ועיינתי במסמכים השונים הקשורים להתחייבויותיהם של הערבים, באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשת המבקשת ולהורות על חילוט הערבויות במלואן, מהטעמים שיפורטו להלן.
בהמשך אותה החלטה התייחס בית המשפט גם לתכלית של חילוט הערבות הכספית, כאשר קיימת הפרה של תנאי השחרור, וציין כי מדובר בתכלית הרתעתית שיש לה שלושה היבטים: "האחד – הרתעת הערב עצמו, לבל יתיר במעשה או במחדל הפרת תנאי המעצר על ידי נאשם הנתון תחת פיקוחו. השני – הרתעת הרבים, קרי, הרתעת מפקחים ומפקחים פוטנציאליים אחרים, הנוטלים על עצמם אחריות כבדה כמי שמגנים על הציבור מפני הנאשם. היבט שלישי... הוא הרתעת הנאשם המפוקח על ידי הערב, לבל יפר את תנאי הערבות, ובכך יפגע פגיעה חמורה בערב".
מן הכלל אל הפרט
על רקע האמור, אבחן את הנסיבות שלפנינו.
סוף דבר
נוכח כל האמור לעיל, משאין חולק כי הנאשם הפר באופן חמור את תנאי שחרורו בכך שלא התייצב לדיונים בעניינו, וכפועל יוצא מכך ברי גם כי כל אחד מהערבים הפר באופן חמור את ההתחייבות שעליה חתם, התוצאה היא שאני מקבל את הבקשה במלואה, ומורה על חילוט הערבויות של כל הערבים במלואן.
