אשר על כן, ולאחר שעיינתי היטב בראיות שהוגשו ובכלל זאת בעדויות, בהודעות הנהגים ובתמונות הנזק, וכן לאחר שבחנתי היטב את טענות הצדדים בסיכומיהם, מצאתי כי הוכחה במבחן של מאזן הסתברויות, אחריות משותפת של נהג הסילברדו ושל נהג הקנגו ביחד ולחוד בחלקים שוים.
עם זאת, בהתבסס על הניסיון המצטבר של בית המשפט בדיון באלפי תיקי ניזקי רכוש רכב ובבחינת עשרות חוות דעת של בוחני תאונות דרכים, ניתן לומר בדרגת היסתברות של מעבר ל- 50%, כי לתמונת הנזק בחלקו האחורי של דלת תא המטען של הקנגו, יש ערך ראייתי המעביר לשכמי נהג הסילברדו את נטל הבאת הראיות, ולמצער את הנטל להסביר באופן הגיוני כיצד גירסתו עשויה להתיישב עם הנזק האחורי הנצפה.
לחילופין לכל הפחות הראיות האמורות מעבירות לכתפי נהג הקנגו את הנטל להביא ראיות שיאזנו את משקל הראיות המלמדות על המסקנה האמורה, והוא לא עמד בו.
איזון בין מידת האשם והתרומה לגרימת הנזקים של שני הגורמים לתאונה מותיר תהיה באשר לשעור האחריות שיש לייחס לכל אחד מהם.
...
מכאן, אין בתמונת הנזק בחזית הקנגו כדי לשנות את המסקנה העולה מתמונת הנזק האחורי המתיישבת כאמור היטב עם גרסת נהג הקנגו ואשר אינה מתיישבת באופן סביר עם גרסת נהג הסילברדו.
לחילופין לכל הפחות הראיות האמורות מעבירות לכתפי נהג הקנגו את הנטל להביא ראיות שיאזנו את משקל הראיות המלמדות על המסקנה האמורה, והוא לא עמד בו.
איזון בין מידת האשם והתרומה לגרימת הנזקים של שני הגורמים לתאונה מותיר תהיה באשר לשיעור האחריות שיש לייחס לכל אחד מהם.
סוף דבר: האחריות לנזקי כל כלי הרכב המעורבים הינה אחריות משותפת ביחד ולחוד בחלקים שווים של רכב הקנגו (בבעלות מדינת ישראל) ושל רכב הסילברדו (בבעלות אלטלקאת הנדסה).