אחריות מקצועית של עורך דין בניהול תביעה

[ר' ע"א 37/86 מ' לוי נ' י' שרמן, פ"ד מד(4), 446, 462; המ' 106/54 וינשטיין נ' קדימה אגודה שיתופית בע"מ ואח', פ"ד ח 1317, 1329; י' שנהב ו-ר' לויתן, "אחריותו המקצועית של עורך דין, ניהול סיכונים וביטוח חבות", הפרקליט לב (תשל"ט), 177, 178; ר' בנוסף א' יעקב, "רשלנות בין כותלי בית-המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי-דין במסגרת הדיון המשפטי", עיוני משפט כו(1), תשס"ב, 5, 13].

הפעלת שיקול דעת הנה הגנה ראויה מקום בו שתי החלופות הנן סבירות ולא עת עסקינן בחלופה אחת שהנה בלתי סבירה ואילו האפשרות שניה סבירה תוך בחירת האפשרות הבלתי סבירה (ר' לשם הדוגמא מאמרו של כב' השופט עדי אזר ז"ל "רשלנות מקצועית של עורכי דין" הפרקליט מ"ה (תש"ס) 279, 286 – "אין בכך היתר לטעויות בלתי סבירות... שיקול הדעת הוא לבחור בין אפשרויות ודרכי פעולה סבירות ומקצועיות. עורך דין המגיש תביעה לבית-המשפט שאינו מוסמך לכך אינו טועה בשקול דעת אלא פועל בצורה בלתי מקצועית, ובמובן זה אין לו היתר לטעויות, אפילו שקל כמיטב יכולתו וידיעתו"; כן ר' ת"א (מחוזי חיפה) 1588/00 שבת ברכה נ' גולדבליט, בפס' 5.3 (07.03.2005) "החלטה שלא לזמן נתבע להיחקר על תצהירו, התומך בבקשה לרשות להיתגונן, אינה טעות שבשיקול דעת אלא החלטה מודעת לפעול בנגוד לסדרי הדין וזו, לכשעצמה, היא רשלנות מקצועית". ערעור שהוגש על קביעת הרשלנות נדחה – ע"א 3966/05‏ ‏גולדבליט נ' ברכה שבת, בפס' 6 (2.1.2007)).

...

כפועל יוצא, העביר כב' הרשם אורנשטיין את הבקשה לחתימה על פסיקתא לכב' הש' ישעיה שאמנם חתם עליה בתאריך 12.8.07 לאחר שקבע: "עיינתי בתגובת הנתבעים (מיום 17.6.07) ובתשובת התובע לתגובה (מיום 28.6.07) והגעתי למסקנה כי הפסיקתא שנערכה על ידי התובע ואשר צורפה לבקשה זו משקפת את פסק הדין שניתן על ידי, ולפיכך אני חותם על הפסיקתא שצורפה לבקשה" בעקבות אישור הפסיקתא, מחק הבנק את ערעורו לביהמ"ש העליון ואף הגיש את הפסיקתא לביצוע ללשכת ההוצל"פ. לאחר הדברים האלה הסביר הנתבע לתובעים, כך טענו, שאין צורך לערער על הפסיקתא מאחר שאינה משקפת את פסק דינו של כב' הש' ישעיה ולפיכך הינה בטלה.

ההוצאות הבלתי סבירות בנסיבות העניין נובעות מהגשת טענת פרעתי שבגינה נשאו התובעים בהוצאה מיותרת שכן לא היה ראוי להגישה וכן התביעה כנגד הבנק במסגרת ת"א 1047/09 כאמור ובשל כך, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים סך גלובאלי של 75,000 ₪, כסכום ההוצאות הסבירות שנגרמו להם בגין שני הליכים אלה בהיות הנתבע מי שיעץ להם להגיש הליכים משפטיים אלה ואף הגישם בפועל.

בכך גם נדחית תביעת התובע 1 לפיצוי לאחר שדחיתי את תביעותיו הכספיות לעיל.

סוף דבר התובע 2 ימציא בתוך 14 ימים מהיום פסיקתא לחתימתי ובה החישוב כאמור בסעיפים 47 ו- 49 לעיל שיבוצע על ידי רו"ח מטעמם.

במאמרים של י' שהנב ור' לויתן אחריותו המקצועית של עורך דין ניהול סיכונים וביטוח חבות הפרקליט לב 177 נמצאנו: "טעות בשקול דעתו בין אם זה טעות שבחוק או טעות שבשיקול דעת אין בה לחייב את עוה"ד ברשלנות. במקרה שעורך הדין פעל מתוך תום לב ובאמונה שלמה כי פעולתו הנה לטובת לקוח, לא יהיה אחראי בנזיקין בשל נזק שניגרם כתוצאה מפעולתו זו. שיחרור

בחירתו של עורך הדין להגיש תביעה לאחר דחיית הנתבעת שפנתה בעצמה ולאחר שחברת הביטוח דחתה את התביעה לאחר שבאה כבר פנייה מטעם עורך הדין היא בהחלט בחירה סבירה בנסיבות העניין, גם אם במכתב הדחייה, מאפשרת חברת הביטוח לשוב ולפנות אליה.

...

גם הטענה לפיה חויבה הנתבעת בכפל מהסכום שאותו הייתה משלמת בדרך כלל עבור חוו"ד רפואית צריכה להידחות, שכן טענה זו לא בוססה כלל ועיקר בראיות, וממילא שהתובע אינו נושא בחבות לכך, גם אם חוות הדעת נערכה על ידי חברה בבעלות שותפו של עו"ד פייל.

תוצאת הדברים: דין התביעה להתקבל.

בהתאם, אני מורה על שפעול הליכי ההוצל"פ בתיק הוצל"פ מספר 536018-05-19.

באשר לשיקול דעתו של עורך הדין, קובעים י' שנהב ור' לויתן במאמר אחריותו המקצועית של עורך דין ניהול סיכונים וביטוח חבות (הפרקליט לב 177) כי: "טעות בשקול דעתו בין אם זה טעות שבחוק או טעות שבשיקול דעת אין בה לחייב את עוה"ד ברשלנות. במקרה שעורך הדין פעל מתוך תום לב ובאמונה שלמה כי פעולתו הנה לטובת לקוח, לא יהיה אחראי בנזיקין בשל נזק שניגרם כתוצאה מפעולתו זו. שיחרור מאחריות בשל טעות בשקול דעת נובעת מתוך ההנחה, כי אין עורך הדין מבטח של התביעה או היעוץ אותו הוא נותן" (שם, בעמ' 184).

...

על כל האמור לעיל – אין בין הצדדים מחלוקת.

טענה זו היא בבחינת מסקנה בדיעבד, אשר מתעלמת מדינמיקת המשא ומתן שנוצרה בזמן אמת.

על כן, דין התובענה להידחות.

לסיכום: נוכח האמור, אני מורה על דחיית התובענה.

עקרי בקשת האישור: עניינה של בקשת האישור בטענות המבקש, עו"ד טוביה שטראוס (להלן: "המבקש") כנגד היתנהלות מנורה בקשר עם הוראות שונות בפוליסות ביטוח, ובעיקר בנוגע לפוליסת אחריות מקצועית של עורכי דין.

המבקש מפנה בבקשת האישור לנספח 1 לפוליסה שכותרתו: "אופן ניהול תביעות, תלונות והליכים משפטיים" (להלן: "נוהל התביעות") – נספח 8 לבקשת האישור – ובפרט לנושא העמדת עורך דין למבוטח, המעוגן בסעיפים 2.1 ו- 2.2 לנוהל התביעות.

...

בקשת מנורה בעניין זה – נדחית.

בהתאם לכך, אני מורה כי גם הגשת התשובה לבקשת האישור מעוכבת עד להחלטה אחרת.

אשר להוצאות – בהינתן כי הבקשה לסילוק על הסף נדחתה מחד גיסא, אך מאידך גיסא ב"כ מנורה הותירה את ההכרעה בסופו של דבר לשיקול דעתו של בית המשפט, ובהתחשב בכך שבסופו של דבר הסעד שניתן הוא עיכוב הדיון בבקשת האישור כאמור – אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

ראה י' שנהב ו-ר' לויתן, "אחריותו המקצועית של עורך דין, ניהול סיכונים וביטוח חבות" הפרקליט לב (תשל"ח-ל"ט) 177-.

178 כבר נאמר, לעניין רשלנות מקצועית של עורך-דין כלפי לקוחו, כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטאנדרט המיומנות והזהירות הנידרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א' בר-שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין" הפרקליט כא (תשכ"ה) 479, 491) לפיכך, עד שאנו באים לקבוע חבותו של עורך-דין כלפי לקוחו, עלינו לברר תחילה, מהו אותו סטאנדרט של מיומנות וזהירות הנידרש מעורך- דין כלפי לקוחו - סטאנדרט שאם לא יעמוד בו יוכל הלקוח לתובעו כמפר החוזה ביניהם וכמעוול ברשלנות כלפיו.

...

שונות: במסגרת ההליך שבפני הועלו טענות נוספות אשר סבורני כי יש מקום להתייחס אליהן בקצרה.

מדובר בסכסוך אזרחי כאשר בסופו של יום החלק הארי של התביעה נדחה ועל כן איני רואה לנכון לפסוק כל פיצוי ברכיב נזק זה. סוף דבר: לסיכומם של דברים, התביעה מתקבלת בחלקה באופן שבו הנתבע ישלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 190,000 ₪ ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ביצוע התשלומים על ידי התובעים ועד לתשלום המלא בפועל מצדו.

כמו כן, אני מחייב את הנתבע בהוצאות התובעים, ביחד ולחוד, בגין אגרת בימ"ש עבור החלק היחסי של התביעה שהתקבל בסך של 4,500 ₪.