בית משפט השלום בחיפה
ת"א 3087-11-19 ליו שלמייב ואח' נ' ניסים אסולין ואח'
תיק חצוני:
בפני
כבוד השופטת סיגלית מצא
התובעת:
ליו שלמייב
הנתבעים ושולחי ההודעה לצד ג':
1. ניסים אסולין
2. עדינה אסולין
צד ג' ושולחת ההודעה לצדדי ד':
צדדי ד':
איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ
1. גריידי אביגדור
2. אגם אינסטלאציה
פסק דין
כן הפנה ב"כ הנתבעים לפסק הדין בת"א (שלום ת"א) 13750/06 קורן יעקב נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (1.7.2007), פסקה 18 לפסק הדין, שם נקבע:
"אכן צודקת הנתבעת כי חוזה ביטוח חוזה פני עתיד. הדבר עולה במפורש מסעיף 16(א) לחוק חוזה הביטוח, הקובע כי חוזה ביטוח לכסוי של סיכון שבעת כריתת החוזה כבר חלף או למקרה ביטוח שבאותה עת כבר קרה - בטל. עם זאת, נפסק לא אחת שההוראה נסוגה במקרים מסוימים - למשל, כאשר מדובר בביטוחים המכסים סיכונים מסוג, שמטבעם מתגלים אחר זמן (סוגים מסוימים של ביטוח אחריות מקצועית, ביטוחים המתייחסים למחלות העשויות לקנן בגופו של אדם במשך תקופה, מבלי שידע על קיום המחלה וכיוצא באלה). לנוכח התכלית הצרכנית של חוק חוזה הביטוח מחד גיסא, והתוצאות הקשות הנובעות מהוראת סעיף 16 (בטלות החוזה) מאידך גיסא, יש לנקוט בפרשנות המעדיפה את האנטרס של המבוטח, כדברי ירון אליאס בספרו דיני ביטוח (תשס"ב-2002, מהדורה ראשונה, כרך א, פרק 19, סעיף 19.3, בעמוד 396). במקרה שלפנינו, כאשר מדובר בנזק שנובע מנזילת מים, דבר שיכול לקנן במשך זמן באופן מוסתר בתוך קירות הבית, או מתחת לריצוף, נכון לקבוע כי המועד הקובע לעניין הזכאות לתגמולי ביטוח הנו מועד גילוי הנזק על ידי המבוטח. מובן, כי אין כוונה להכשיר מצב שבו מבוטח ידע על נזק שניגרם, ויסתיר מידע זה מהמבטחת, או ימתין עד למתן הודעה כי קרה הנזק, ומדובר על קיום בתום לב של החוזה, לרבות החובה להודיע למבטחת על הנזק ברגע שהוא מתגלה. התובע הפנה לפסק דינה של כב' השופטת אבי-גיא בת"א 217984/02 טקדן בע"מ נ' אריה חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 18.12.06), שענינו דומה מאד לעניין דנן, ואני מסכימה לדברים האמורים שם."
כן הפנה לפסק הדין בתא"מ (שלום קריות) 3473/07 מרדכי טרבלסי נגד אלגרה רוזנר (14.7.2011), פסקה 11 והאסמכתאות המובאות שם ופסק הדין בת"א (שלום ת"א) 59248/07 אדוארד ריפמן נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ (24.5.2010), פסקה 23 לפסק הדין.
...
יחד עם זאת, איני מקבלת את טענת התובעת בישיבת יום 29.6.2020 כי הרטיבות לא נפסקה.
ד - סופו של דבר
אשר על כן, אני מורה כדלקמן:
הנתבעים ישלמו לתובעת 1,755 ₪ (שכר טרחת מר עופר טולדנו, הדס ביקורת מבנים);
צד ג', חברת הביטוח, תשלם לתובעת 5,967 ₪ (שכר טרחת מר לאוניד ניקלשפארג בגין הכנת שתי חוות דעת ועלות משלוח מכתב ההתראה מיום 8.7.2019);
צד ג', חברת הביטוח, תשלם לתובעת 1,000 ₪, החזר חלקי של אגרת בית המשפט;
צד ג', חברת הביטוח, תשלם לתובעת 1,170 ₪ (תיקון תקרת חדר הרחצה בדירתה, על פי קביעת המומחה מטעם בית המשפט);
ההוצאות ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל הוצאה והוצאה ועד התשלום המלא בפועל.
ההודעה לצדדים הרביעים נדחית.