אחריות מקצועית של אינסטלטור

בית משפט השלום בחיפה ת"א 3087-11-19 ליו שלמייב ואח' נ' ניסים אסולין ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת סיגלית מצא התובעת: ליו שלמייב הנתבעים ושולחי ההודעה לצד ג': 1. ניסים אסולין 2. עדינה אסולין צד ג' ושולחת ההודעה לצדדי ד': צדדי ד': איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ 1. גריידי אביגדור 2. אגם אינסטלאציה פסק דין

כן הפנה ב"כ הנתבעים לפסק הדין בת"א (שלום ת"א) 13750/06 קורן יעקב נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (1.7.2007), פסקה 18 לפסק הדין, שם נקבע: "אכן צודקת הנתבעת כי חוזה ביטוח חוזה פני עתיד. הדבר עולה במפורש מסעיף 16(א) לחוק חוזה הביטוח, הקובע כי חוזה ביטוח לכסוי של סיכון שבעת כריתת החוזה כבר חלף או למקרה ביטוח שבאותה עת כבר קרה - בטל. עם זאת, נפסק לא אחת שההוראה נסוגה במקרים מסוימים - למשל, כאשר מדובר בביטוחים המכסים סיכונים מסוג, שמטבעם מתגלים אחר זמן (סוגים מסוימים של ביטוח אחריות מקצועית, ביטוחים המתייחסים למחלות העשויות לקנן בגופו של אדם במשך תקופה, מבלי שידע על קיום המחלה וכיוצא באלה). לנוכח התכלית הצרכנית של חוק חוזה הביטוח מחד גיסא, והתוצאות הקשות הנובעות מהוראת סעיף 16 (בטלות החוזה) מאידך גיסא, יש לנקוט בפרשנות המעדיפה את האנטרס של המבוטח, כדברי ירון אליאס בספרו דיני ביטוח (תשס"ב-2002, מהדורה ראשונה, כרך א, פרק 19, סעיף 19.3, בעמוד 396). במקרה שלפנינו, כאשר מדובר בנזק שנובע מנזילת מים, דבר שיכול לקנן במשך זמן באופן מוסתר בתוך קירות הבית, או מתחת לריצוף, נכון לקבוע כי המועד הקובע לעניין הזכאות לתגמולי ביטוח הנו מועד גילוי הנזק על ידי המבוטח. מובן, כי אין כוונה להכשיר מצב שבו מבוטח ידע על נזק שניגרם, ויסתיר מידע זה מהמבטחת, או ימתין עד למתן הודעה כי קרה הנזק, ומדובר על קיום בתום לב של החוזה, לרבות החובה להודיע למבטחת על הנזק ברגע שהוא מתגלה. התובע הפנה לפסק דינה של כב' השופטת אבי-גיא בת"א 217984/02 טקדן בע"מ נ' אריה חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 18.12.06), שענינו דומה מאד לעניין דנן, ואני מסכימה לדברים האמורים שם." כן הפנה לפסק הדין בתא"מ (שלום קריות) 3473/07 מרדכי טרבלסי נגד אלגרה רוזנר (14.7.2011), פסקה 11 והאסמכתאות המובאות שם ופסק הדין בת"א (שלום ת"א) 59248/07 אדוארד ריפמן נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ (24.5.2010), פסקה 23 לפסק הדין.

...

יחד עם זאת, איני מקבלת את טענת התובעת בישיבת יום 29.6.2020 כי הרטיבות לא נפסקה.

ד - סופו של דבר אשר על כן, אני מורה כדלקמן: הנתבעים ישלמו לתובעת 1,755 ₪ (שכר טרחת מר עופר טולדנו, הדס ביקורת מבנים); צד ג', חברת הביטוח, תשלם לתובעת 5,967 ₪ (שכר טרחת מר לאוניד ניקלשפארג בגין הכנת שתי חוות דעת ועלות משלוח מכתב ההתראה מיום 8.7.2019); צד ג', חברת הביטוח, תשלם לתובעת 1,000 ₪, החזר חלקי של אגרת בית המשפט; צד ג', חברת הביטוח, תשלם לתובעת 1,170 ₪ (תיקון תקרת חדר הרחצה בדירתה, על פי קביעת המומחה מטעם בית המשפט); ההוצאות ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל הוצאה והוצאה ועד התשלום המלא בפועל.

ההודעה לצדדים הרביעים נדחית.

סוחוי היה אחראי ליעוץ המקצועי בתחום האינסטלציה ומערכות כיבוי האש, בכל הקשור בפרקים העוסקים בתחומים אלה, בחוברת מאגרי המחירים שהוציאה הנתבעת.

...

לא שוכנענו, כי עבודת היעוץ נעשתה מטעם חברת ת.ל.מ, והתרשמותינו הינה, כי התובעים באופן אישי ביצעו את עבודת היעוץ לחוברת מאגר המחירים.

על כל האמור לעיל נוסיף, כי הנתבעת לא הראתה שבתקופות בהן היא טוענת, כי מר נוימן ומר דלינס ביצעו את עבודת היעוץ, היא הוציאה תלושי שכר למר נוימן ולמר דלינס במקום לתובעים, או שילמה לגורם אחר מלבד התובעים על עבודת הייעוץ באותם פרקים רלוונטיים בחוברת מאגר המחירים.

הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין עו"ד בסך של 5,000 ₪.

כך גם העידו מטעם התובעים התובע בעצמו וכן השרברב מר בני שאול מחברת "א.א. אינסטלאציה ואיתור נזילות בע"מ" שביצע את עבודות האינסטלציה, ומר אסלם ערער, מבצע עבודות השיפוצים, בגין תיקון ניזקי נזילת המים, שחשבוניות/קבלה אלו ניתנו על ידם לתובעים ושעדותם מהימנה עלי בהיותה עדות כנה, רצינית, אחראית ומקצועית ואני סומכת עליה, ושלא נסתרה בראיה מקצועית ממשית כלשהיא על ידי הנתבעת.

...

על כן, ובדרך של הערכה ואומדן, תשלם הנתבעת לתובעים, ביחד ולחוד, סך של -.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את סכום תביעתם שהוכח לפניי בסך של -.

כך למשל, ככל שעסקינן בליקוי הקשור במערכת האינסטלציה של הדירה, יש לפנות לפריט 4 בתוספת לחוק המכר דירות, הקובע: "כשל במערכות צנרת, לרבות מים, מערכת הסקה ומרזבים, דלוחין וביוב – ארבע שנים; לעניין זה," כשל" – לרבות נזילות" אם כן, על פי חוק המכר דירות, תקופת הבדק לעניין מערכות צנרת בדירה היא ארבע שנים, ותקופת האחריות לאותו הכשל היא שלוש שנים נוספות מעבר לתקופת הבדק.

קבלן השיפוצים העיד כי לאחר שבעלה של התובעת שלח אליו את דוח הבדיקה – שמעיון בו עולה אי התאמה במערכת הריצוף – הוא הודיע לבעלה של התובעת כי הוא מעוניין לדיווח למבטחתו (לשם בחינת הפעלת ביטוח אחריות מקצועית – סעיף 15 לכתב ההגנה מטעמו), ואכן כעבור מספר ימים לאחר שהוא הגיע לדירה יחד עם השמאי מטעם מבטחתו, נוכח להבין כי הוחלף המפתח לדלת והריצוף שהוא הניח פורק, כך שהשמאי מטעמו לא יכול היה להביא שומה נגדית (עמ' 54, שורות 20-17 לפרוטוקול).

...

עם זאת, לא עלה בידי התובעת להראות כי דחיית דרישתו, נבעה מתוך ניסיון להתחמק מתשלום תגמולי הביטוח ללא כל נימוק לגיטימי לדחייה, כדי להתיש אותה או להתעמר בה. סיכום התביעה מתקבלת חלקית בהתאם לסעיפים 60-50 לעיל.

ההודעה לצד ג' 2 נדחית.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 48,076 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

הנתבע דחה את תביעת התובעת בטענה כי לא היתקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין בעלה, מר דוד תורג'מן, אשר בבעלותו עסק של אינסטלאציה וחשמל בשם – "טל אור". התובעת הגישה תביעה קודמת לביה"ד (בתיק בל 661-08).

נראה כי התובעת ובעלה הנם שותפים בעסק המשפחתי, כאשר כל אחד מהם אחראי על תחום אחר – התובעת אחראית על תחום האדמיניסטרציה והקניות, ואילו מר תורג'מן אחראי על התחום המקצועי ובצוע עבודות החשמל והאינסטלציה.

...

מר תורג'מן הוסיף והעיד כי שכרה של התובעת נקבע "בהתאם לכסף הפנוי ולפי עצת רואה החשבון...בהתחלה זה היה לפי המחזור והכספים שהיו לנו." לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים, כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובעת לבין בעלה, וכן לא התקיימו בתובעת היסודות הקבועים בהגדרה המרחיבה ל"עובד", בס' 1 לחוק הביטוח הלאומי, שכן לא הוכח כי התובעת עבדה בעסק המשפחתי באופן סדיר, ובעבודה שאלמלא עשתה אותה הייתה נעשית בידי עובד אחר.

אשר על כן, אנו קובעים כי קביעת הנתבע כי התובעת הינה המעמד של עצמאית בעסק משותף עם בעלה החל מחודש 1/09, התקבלה כדין.

לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי דין התביעה דנן – להידחות בזאת.